חוקרי פרשת הממד החמישי יהיו חייבים לחקור את יו"ר כחול-לבן,
בני גנץ, ואת הח"כ מטעמה רם בן-ברק - לכל הפחות כעדים ואולי אף באזהרה. זוהי המסקנה הברורה העולה מממצאיו של
מבקר המדינה דאז,
יוסף שפירא, שהובילו לפתיחתה של החקירה.
גנץ היה יו"ר הממד החמישי ובן-ברק היה הנשיא שלה (התפקיד השלישי בחשיבותו בחברה), כאשר ביצעה בשנת 2016 את ההתקשרות מעוררת התמיהות והבלתי-חוקית עם המשטרה: רכישת מערכת טכנולוגית ב-50 מיליון שקל ללא מכרז, העברת מקדמה בסך 4 מיליון שקל וקבלת גישה למידע משטרתי מסווג. לכאורה, החקירה אמורה להתמקד באנשי המשטרה שקיבלו החלטות אלו - ייתכן שכולל המפכ"ל דאז,
רוני אלשיך. אולם בחינה מעמיקה יותר של הפרטים מלמדת, כי גם גנץ ובן-ברק יצטרכו להשיב על שאלות קשות ואולי אף פליליות.
סיוע למרמה והפרת אמונים?
ברמת-העל, החוקרים יצטרכו להבין מה גרם למשטרה לנהוג בצורה כה חריגה ואף בלתי חוקית (הפרת חוק חובת המכרזים), והאם החלטותיה הושפעו ממעורבותם של גנץ (רמטכ"ל לשעבר) ובן-ברק (שהיה המשנה לראש המוסד ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים). אם ההחלטות של אנשי המשטרה נבעו משיקולים זרים - ובחירה בחברה על-פי זהות מנהליה היא שיקול זר - יהיה צורך לבדוק האם מדובר במרמה והפרת אמונים. אם התשובה לכך חיובית, עלולים גנץ ובן-ברק להיות חשודים בסיוע לעבירה זו - שהרי הם לא היו עיוורים להשפעה של מעמדם על קבלת ההחלטות.
יתרה מזאת: גנץ השתתף בעצמו באוגוסט 2016 בפגישה עם אלשיך וקצינים בכירים נוספים. שפירא כותב: "על-פי הפרוטוקול, משתתפי הדיון הביעו את עמדתם בנושאים מהותיים, ובין היתר התייחסו לצורת ההתקשרות (פטור או מכרז), לתקנת הפטור (פטור ספק יחיד או פטור מבצעי) ולשילוב המערכת הטכנולוגית בעתיד במשטרה. בסיכום הדיון הנחה המפכ"ל, בין היתר כי תבוצע התקשרות בפטור ממכרז, מסוג פטור מבצעי. במהלך הדיון הועלו התייחסויות של המשתתפים בנוגע להתקשרות עם החברה".
שפירא מצא, כלשונו, טעם לפגם בהשתתפותו של גנץ (לצד המנכ"ל דאז,
גיא כספי) בפגישה זו - וגם שהן הממד החמישי והן המשטרה מסרו למשרדו תיאור כוזב של אותה פגישה. גרסת הממד החמישי הייתה, כי הדיון "עסק בהצגה כללית של החברה, המערכת והפתרון הייחודי שפותח על-ידי החברה. בישיבה זו דובר על פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה, ועל אפיקי פעולה אפשריים, ולא נדונו פרטי התקשרות עסקיים, ובוודאי שלא סוכם בה כל הסדר מסחרי. ככל שנושאים אלו נדונו בישיבה הרי שדיון זה התקיים לאחר שנציגי החברה יצאו מהדיון".
גרסת המשטרה הייתה: "נציגי החברה השתתפו בחלק מן הדיון, במסגרתו הוצגו תוצרי בחינת היכולת הראשונית, אך הדיון באשר להיבטי הרכש נערך שלא בנוכחות נציגי החברה ולאחר עזיבתם את החדר". שפירא מגיב: "על-פי פרוטוקול הדיון, נציגי החברה נכחו במהלך סבב ההתייחסויות של גורמי המטה במשטרה, שכלל גם התייחסות למסלול ההתקשרות עם החברה". החוקרים יצטרכו לבדוק מדוע הן החברה והן המשטרה ניסו להסתיר את שהתחולל בפגישה, והאם זהו סימן לכך שהם ידעו שמדובר במהלך פסול.
קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות?
החשד האפשרי העיקרי כלפי גנץ ובן-ברק טמון בהמשך הדוח. שפירא כותב: "ועדת המכרזים הסתמכה בהחלטתה על חוות דעת מקצועית של מנ"ט [מינהל הטכנולוגיות] מאוקטובר 2016, שנכתבה עבור הוועדה, ובה פורט מידע עסקי מהותי על חברה א' [הממד החמישי]: משך חיי החברה - 'קיימת ארבע שנים' (כלומר, הוקמה בשנת 2012); לקוחות החברה - 'לחברה יש כחמישה לקוחות, גופים ביטחוניים. כיום אין לחברה לקוח שאינו גוף ביטחוני'; מידת המוכנות של המוצר - 'מוצר מדף כבר מזה שנה וחצי'.
חוות הדעת נכתבה על-סמך נתונים שמסרה למנ"ט חברה א' והסתמכה על מסמך פנימי של מנ"ט, המתאר פגישה עם נציגי החברה, ובה נמסרו נתונים זהים" (ההדגשה שלנו).
בנובמבר 2017 בדק המשרד לביטחון פנים את ההתקשרות ושפירא מצטט את ממצאיו: "חברה א' נוסדה שלוש שנים לפני כן (כלומר, בשנת 2014); עד כה עסקה בפיתוח המוצר; לא ביצעה מכירות או התקנות ורק במועד זה 'הם מרגישים מוכנים לשיווק והטמעה'. יצוין כי גם על-פי נתוני החברה במרשם של רשם החברות, חברה א' נוסדה במאי 2014 וכך גם על-פי תשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר". ומסקנתו: התשתית העובדתית שהיווה החלטה לרכש הראשוני מן הממד החמישי לא הייתה נכונה. ונזכיר, כי מדובר בעובדות שמסרה החברה למשטרה.
מדובר בנתונים משמעותיים ביותר, כפי שאומר שפירא: "העובדות ולפיהן שום גוף לא רכש את המערכת מחברה א' וממילא אין לה חמישה לקוחות המוגדרים גופים ביטחוניים - הן עובדות משמעותיות ורלוונטיות לקבלת החלטה בעניין ביצוע רכש בפטור ממכרז, ולפיכך עובדות אלו היו חייבות להיות מובאות לידיעת חברי ועדת המכרזים שנדרשו לבחון את הנושא ולקבל החלטה".
לא מדובר בפרטים שניתן היה לטעות בהם
בתום לב. מן הסתם אנשי הממד החמישי ידעו בדיוק מתי החברה הוקמה, האם יש לה מוצר קיים והאם וכמה לקוחות יש לה - ובכל הנקודות הללו מסרו מידע כוזב ביודעין. הם ידעו, או לפחות אמורים היו לדעת, שמסירת מידע זה מגבירה את סיכויי החברה לקבל את המקדמה (4 מיליון שקל), ושאם יגידו את האמת - סיכויים אלו יפחתו משמעותית ואולי אף ייעלמו. לכן, לכאורה, מדובר בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
מה היה חלקם במידע הכוזב?
מה היה חלקם של גנץ ובן-ברק במסירת המידע הכוזב והתרמיתי הזה? שפירא אינו אומר, אבל חוקרי הפרשה יהיו חייבים לבדוק. ככלות הכל, מדובר בהתקשרות החשובה ביותר של הממד החמישי, התקשרות שהייתה כה חשובה - עד שהיו"ר השתתף בעצמם בפגישה עליה. היא גם הייתה קריטית לקיומה של החברה, שכאמור בפועל באותו שלב לא היה לה אף לקוח - והנה המשטרה עומדת להעניק לה מיד 4 מיליון שקל ואולי אף 50 מיליון שקל בהמשך. גם לא מדובר בחברה לה מאות עובדים וגם לא עשרות עובדים. בהינתן כל אלו, מותר לכל הפחות להניח שבן-ברק (בוודאות גבוהה יותר) וגנץ (בוודאות נמוכה יותר) היו מעורבים בהכנת מצגי השווא.
מעורבות כזו עלולה להוות לפחות שתי עבירות פליליות. האחת, כפי שראינו - קבלת דבר במרמה (4 מיליון שקל) בנסיבות מחמירות (בגלל הסכום ומשום שמדובר בכספי ציבור). השנייה - עבירת מנהלים בתאגיד: "מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרושמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים".
נדגיש: נכון לעכשיו אין ראיות נגד גנץ ובן-ברק. מה שיש הוא שאלות קשות העולות מממצאים חמורים של מבקר המדינה, לגבי שני אישים מרכזיים בפרשה העוברת לחקירה פלילית. לכן, אם החוקרים יעשו את מלאכתם כראוי - הם יהיו חייבים לחקור את גנץ ובן-ברק. וכאמור, לכאורה - יש חשדות נגדם המחייבים חקירה באזהרה ובירור מעמיק.
