בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מבקר האדריכלות של ניו-יורק טיימס:
|
|
|
מייקל קימלמן מסביר, כי הדרישה לריחוק עומדת בניגוד לעקרונות היסוד של הערים. בעבר התמודדו תושבי הערים באמצעות התקבצות; כאשר ההתקבצות היא מקור הסכנה
|
גרנד סנטראל, ניו-יורק [צילום: מארק לניהאן, AP]
|
|
|
|
|
הקורונה מערערת מושגי יסוד בחיים הקהילתיים ובמיוחד בחיים העירוניים. הערים נוצרו לפני אלפי שנים מסיבות כלכליות ותעשייתיות, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית שוב לא חייבה שהכל יהיו עובדי אדמה. והן גדלות בשל צרכים אנושיים ובזכות תחושה של "ביחד". מגיפות הן אנטי-עירוניות – כותב מייקל קימלמן, מבקר האדריכלות של ניו-יורק טיימס. הן חוגגות על הרצון שלנו להתאחד, והמאבק בקורונה – הרחקה חברתית – יוצא נגד הדרך בה אנו בונים רחובות, כיכרות, רכבות תחתיות וגורדי שחקים. מבחינת ערים רבות, הקירוב הוא הדרך לתפקד כיאות; כעת הוא האויב. נכון, יש לנו תקשורת מתקדמת ויכולות אחרות לתקשר מרחוק. כבר יצרנו סוג של הרחקה חברתית כאשר אנו חיים יותר ויותר בטלפונים ובקהילות הווירטואליות, אם כי היא גם מאפשרת לנו ליצור קשרים חובקי עולם שלא ניתן היה לדמיין רק לפני דור או שניים. אבל אנחנו עדיין זקוקים זה לזה, ולא רק בצורה וירטואלית. עזרא קליין, עורך האתר Vox, מדבר על "מיתון חברתי", אשר יפגע במיוחד בפגיעים ביותר לבידוד ובדידות – מבוגרים ובעלי מוגבלויות. יש לכך תקדים. הפסיכולוג אריק קלינברגר כתב ספר על גל החום בשיקאגו ב-1995, בו מתו 739 בני אדם. שיעור התמותה היה גבוה במיוחד בקרב מבוגרים בשכונות עוני בהן היו מעט קשרים חברתיים. מבוגרים שהתגוררו בשכונות עוני מוכות פשיעה, אך כאלה שיש בהן מה שקלינברגר מכנה "תשתית חברתית" – מדרכות, חנויות, מתקנים ציבוריים וארגונים ציבוריים – מתו בקצב נמוך בהרבה. הבעיה היא, מדגיש קימלמן, שאותם מבנים חברתיים עצמם – הם אלו שיוצרים כעת את הסיכון. במאה האחרונה נמלטו מיליוני אמריקנים לפרברי הערים. השכונות הישנות נהרסו ובמקומן נבנו פרויקטים ענקיים למגורים. אבל אנשים החלו לחזור לערים אפילו כאשר הטכנולוגיה יצרה דרכים לתקשר ממרחק. הערים הפכו למרכזי הון ויצירתיות, משום שהקירוב יוצר את הכוח ממנו צצים רעיונות והזדמנויות. אין ערוך לחלל הציבורי המשותף. אחרי 9/11, מספר קימלמן, גלריות האמנות האיסלאמית במוזאון המטרופוליטן בניו-יורק היו גדושות מבקרים, שהסבירו לו שהם רצו להזכיר לעצמם את ערכי היופי והסובלנות, וחיפשו חיזוק זה אצל זה. בבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה נסגרו התיאטראות, בתי הקולנוע ומקומות התקהלות אחרות. היוצא דופן היחיד היה הגלריה הלאומית, שם הייתה מוצגת תמונה אחת (ומתחלפת) ונערכו קונצרטים של מוזיקה קלאסית. הביקור בגלריה הלאומית היה כרוך בסכנת חיים, אבל תורי ענק השתרכו מחוצה לה. כאשר נפלה פצצה עליה זמן קצר לפני אחד הקונצרטים, הוא התקיים בבניין דרום אפריקה שבצד השני של כיכר טרפלגר. כמה ימים לאחר מכן נמצאה פצצה שלא התפוצצה במשקל רבע טון מחוץ למוזאון. הקונצרט הועבר לחדר מרוחק והפצצה פורקה בקול רעם באמצע נגינת רביעייה לכלי מיתר של בטהובן. הקונצרטים הללו נתנו לתושבי לונדון תקווה והזכירה להם מדוע הם נלחמים. הקורונה היא איום מסוג שונה על הסולידריות ועל דרך החיים המערבית. היא איננה גל חום או חודשים של הפצצות. לא ניתן להיאבק בה על-ידי הליכה לקונצרטים ולמוזאונים. היא מחייבת בידוד. נצטרך למצוא יחד גישות חדשות, מסיים קימלמן.
|
תאריך:
|
24/03/20
|
|
|
עודכן:
|
24/03/20
|
|
איתמר לוין
|
|
המשרד להגנת הסביבה, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים, העבירו לגני החיות ולמפעילי פינות חי הנחיות מיוחדת להתנהלות בזמן משבר הקורונה. זאת, על-מנת לאפשר המשך טיפול ראוי והבטחת רווחה לבעלי החיים, תוך מילוי הנחיות משרד הבריאות.
|
|
|
זה קול קורא לבנות/בני, נכדות/נכדי, אחייניות/אחייני/, דודות/דודי ובראש ובראשונה בנות/בני הזוג של חברי סיעת הליכוד. אל תניחו לראש/ת משפחתכם נבחר הציבור ואל תשפילו עיניים. שלחו בהם מבט בגובה העיניים ואנא אנא אנא אנא כך תאמרו להם:
|
|
|
ביום ו' האחרון התקבלה בענף ההיי-טק בשורה: הממשלה החליטה להחריג מהתקנות לשעת חירום שהיא פרסמה לגבי החברות במשק ש-25% מהתוצר שלהן מיועדים לייצוא. חלק ניכר מהענף משתייך לקטגוריה זו, וההחלטה זכתה להערכה הן מצד נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, והן מצד יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות, ד"ר צבי מרום.
|
|
|
משבר הקורונה הוא משבר חריף במיוחד לא רק בשל עוצמתו, אלא בשל חוסר הוודאות הטמון בשאלה מתי יסתיים וניתן יהיה לשוב לחיים תקינים. מצב חירום מהסוג הזה אינו מוכר בישראל, אשר מאז הוקמה מצבי החירום שנערכה אליהם היו מצבי חירום ביטחוניים; במצבי חירום כאלה, במסגרתם נקראו אזרחים לשירות חירום, מנעה מהם הקריאה לשירות לעמוד במועדים אזרחיים שונים, כמו תשלומי חובה ותשלומי רשות, קיום חוזים על-פי המועדים שנקבעו בהם, וכיוצא באלה, ולכך נוצרו בישראל דיני הארכת המועדים.
|
|
|
הכנסת אינה כפופה להנחיות משרד הבריאות ולצווי חירום של הממשלה. היא פטורה מלהיענות לכלל השרירותי שרק 10 אנשים יכולים להתכנס בחדר. הם יכולים להיכנס למליאה ולשבת במרחק שני מטרים איש מרעהו. סליחה, הרי אם יחליטו לא להתכנס לא יוציאו אותם לחופשה ללא תשלום ולא ינכו משכרם.
|
|
|
|