|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
פרשת השבוע - פרשת "פקודי"
|
|
|
אהבתי נתונה יותר לאוהל הנייח, הגם שיש לטעמי הפרזה רבה בקישוטים מוזהבים ושימוש בחומריים יקרי ערך ● אהבתי נתונה יותר לאוהל הנייח מאשר לבניין מפואר - בית המקדש, שנבנה בימי שלמה המלך כבניין קבע
|
מודל, דגם בית המקדש בירושלים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בשבת נקרא את פרשת "פְּקוּדֵי", פרשה המסיימת את ספר "שמות". בפרשת השבוע מופיע לפנינו, משה, אדון הנביאים, היורד מכל הפסגות הגבוהות של כל הספרות השמימיות-רוחניות אל פרטי פרטים של דיווח כספי יבש, בו הוא מוסר לכל פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן ולמעשה לכל בני עם ישראל דין וחשבון מפורט, הכולל דיווח על כל פרטי העבודות, שבוצעו במקום המקודש ועל כל ההוצאה הכספיות הכרוכות בביצוע, תוך התייחסות לכל פרט ופרט וגם אם הוא שולי ביותר. על כל סכומי התרומות שנתקבלו מהעם ועל שימוש שנעשה בכסף מוצא לנכון משה למסור לעם דיווח מפורט לפרטי-פרטי-פרטיו. לפנינו מתגלה נביא מורה הלכה לעם, המורה לכלל הציבור את המופת של ההקפדה על שמירת עיקרון של ניקיון כפיים ועל הדרך הנאותה המתחייבת להתנהלות בשימוש בכספי ציבור. משה מבקש, שמופת ניקיון הכפיים יהיה אחד מנדבכי הקיום של החברה העתידה להיכנס לארץ ישראל ולבנות בתוכה חיים לאומיים וחברתיים. אצל משה, אדון הנביאים, יושר וניקיון כפיים אינם בבחינת מס לאיזה מלל מליצי, אלא הם חלק בלתי נפרד מהעשייה הרוחנית ומהעשייה המנהיגותית הביצועית שלו, וכפי שהיא מחייבת אותו, היא מחייבת את העם בכללותו. שקיפות מלאה ומפורטת, דיווח ושיתוף כל הקהל במידע על הוצאות כספיות לפרטי פרטים, יהיו פעוטים ושוליים ביותר, ובוודאי גם הגדולים מאוד בהיקפם, הם בבחינת נכסי צאן ברזל המנחים את משה המנהיג. למעשה, הוא דורש מכל אחד מאתנו ללכת בדרכו - להיות קשוב למה שהפרשה דורשת - יושר וניקיון כפיים חייבים להיות מסד קיומנו כחברה וכעם הבונה כאן את מדינתו. תוכנית אדריכלית נושא ראוי להתייחסות בפרשה זה נושא תרומת חצי השקל שמעלה כל אזרח מ"בֶּן עֶשְׁרים שָׁנָה וָמַעֲלָה..." (שמות ל"ח 24 ) כדי להמשיך להחזיק ולהפעיל את המקום הקדוש את אוהל מועד. גם אם מדובר במס, משה מתייחס לכך כאל חובת כל פרט בחברה לחוש צורך לתרום לצרכי הכלל, לצרכי פעילות יום יומית של המקום, בו העם מתכנס - באוהל מועד - מקום המהווה צומת מרכזי לחייו הרוחניים. פרשת "פּקוּדֵי" חותמת את ספר שמות. ספר בו חווינו את יציאת עם ישראל מעבדות מצריים לדרך חיים קשה ומייסרת במדבר לקראת חיי חרות. חווינו את חוויית מתן התורה לעם במעמד הר סיני עם הכאב של שבירת הלוחות ונתינת לוחות מחודשים ועשרת הדברים. סיום הספר מפגיש אותנו עם אדריכל אלוקי ועם המבצע את תוכנית האדריכל - משה, הבונה עם העם את המשכן על-פי הוראות האדריכל האלוקי. עבודת בניית אהל מועד באה לסיומה - "וַתֵּכֶל עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (שמות ל"ט, 32). אהבתי נתונה יותר לאוהל הנייח, הגם שיש לטעמי הפרזה רבה בקישוטים מוזהבים ושימוש בחומריים יקרי ערך. אהבתי נתונה יותר לאוהל הנייח מאשר לבניין מפואר - בית המקדש, שנבנה בימי שלמה המלך כבניין קבע. אהבתי נתונה יותר לערכים ולא למבנים. סגידה למבנה, לבית המקודש, להר המקודש, לקיר המקודש - כפי שבאה לידי ביטוי בחוגים יותר מדי גדולים בתוכנו - היא בעוכרינו.
|
תאריך:
|
25/03/2020
|
|
|
עודכן:
|
25/03/2020
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מאחלת לך בריאות
|
25/03/20 12:35
|
|
2
|
|
נערה.
|
25/03/20 16:09
|
|
3
|
|
נערה
|
26/03/20 06:30
|
|
4
|
|
שיבואו מהר
|
26/03/20 14:20
|
|
5
|
|
לאיתן היקר
|
26/03/20 17:31
|
|
העת הזו מזמנת לנו אתגרים אישיים לא פשוטים. ביניהם - איך נערכים לנורא מכל. אובדן חיים. שלנו, של הקרובים לנו, של יקירנו. חוק הירושה מתייחס להעברת עזבונו של אדם שמת על-פי צוואה שהכין הנפטר עוד בחייו או מכח ירושה. בימים של סגר מרצון, כאשר המשפחה הגרעינית נמצאת בדירה, ובראש מתרוצצות מחשבות, גם קשות, זו הזדמנות ראויה לעשות חושבים בעניין הפרוצדורה המשפטית הנדרשת ליום שאחרי.
|
|
|
בימים אלה מהדהדים רבים וטובים את אזהרת הכתוב בספר דברים פרק ד', פסוק ט"ו, "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". שר הבריאות בעצמו עמד על הפודיום והמריץ את אוכלוסי ישראל להיזהר בכל דיני הבידוד וההסגר מכוח הפסוק הזה. מה שאמר הוא שאם אדם אינו נשמר מאוד לנפשו, שווא תשמורנה עליו תקנות וגזירות. אדם ממונה על נפשו, ישמור עליה אפוא מאוד, יותר ממה שמורים לו, למעלה ממה שמצווים עליו. מרצונו. מחובתו שלו לחייו. והדברים ברורים. על פיהם גם סמכו על ההלכה הדורשת מן האדם להישמע לרופאים, ואם הם אומרים לחלל על החולה שבת, צריכים להחמיר ואפילו ספק חולה עושים לו מה שבריאותו מחייבת משום פיקוח נפש, משום "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד".
|
|
|
סוף 2016 נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, מנתקת מגע משרת המשפטים, איילת שקד: "הצבת אקדח על השולחן". במכתב חריף הודיעה מרים נאור לשרת המשפטים על סיום הידברות בנוגע למועמדים לבית המשפט העליון. הסיבה: הצעת החוק לביטול הווטו של שופטי העליון בוועדה למינוי שופטים. לפי הנשיאה נאור, השרה שקד אומנם לא יזמה רשמית את הצעת החוק, אך היא לא מתנגדת לה ואף לא מחתה כשהוצגה בתקשורת כמי שיזמה אותה. לפיכך, אומרת הנשיאה במכתב חריף, כי לטעמה מדובר ב"הצבת אקדח על השולחן", ומודיעה כי שופטי בית המשפט העליון יסיימו בזאת את ההידברות מולהשרה.
|
|
|
הבטתי במרפסות העליזות, משדרות התקווה, מביעות התודה, וראיתי את שידעתי - נפשו של האדם יוצאת לביחד, לשייכות, לקבוצה. גם אם השיר נשמע לו מוכר, סדקי החרדה, הדאגה, הפחד, חוסר הוודאות מבצבצים מבין מילותיו ורעידות קולנו מספרות את סיפורנו, סיפור הביחד הכל כך נצרך בימים אלה.
|
|
|
לא כל המגפות הן מגפות עולמיות אבל כל מגפה גובה מחיר. בימים האלה, של בידוד מרצון ובכפיה, אנחנו זוכרים שבמוסדות החינוך, ובעיקר בפנימיות, קשה מאוד לשמור על בידוד. וכך, כל מיני נגעים קטנים הולכים ומתפשטים - עד שנלחמים בהם.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
במרכז האמנויות בתל אביב, באולם ענק שהיה מלא עד אפס מקום, התקבצו יהורם גאון וחברי הגבעטרון להנעים משירי נעמי שמר, שהלכה לעולמה לפני 20 שנים
|
|
|
יוסף קנדלקר
מאז ועד היום איש לא מעז לקרוא לבן שלו המן, למרות ששמעתי על מישהו שקראו לו כך, אבל זה בגדר שמועה
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|