שיר חדש ומרגש על תקופת הקורונה בשם "עוד יבואו". היוצר הוא אליהו עטיה, בן 31, נשוי ואב ל 4 שמתגורר בירושלים.

על התקופה המורכבת והרקע לשיר הוא מספר ש"גם אני כמו כולנו מצאתי את עצמי מבין שמתחיל להתחולל פה משהו רציני שילווה אותנו ושעלינו להתמודד עם שינוי בשגרת החיים והשלכות בריאותיות וכלכליות. אני זוכר את עצמי בשבוע הראשון רואה מה קורה: כל האירועים בטולו, הילדים לא הולכים לבית הספר והגנים, וישנה תחושת אי-ודאות שמרחפת באוויר. כעצמאי ישנה גם שאלה כלכלית גדולה מה הולך להיות.

"הרגע שבו זה "היכה בי" ושבאמת דברים משתנים זה שהילדים רצו ללכת לסבא ולסבתא וכבר לא היה אפשר. אנחנו בבית ומתחילים לחשוב על איך החיים נראים בצורה כזאת. הצחוקים שרצים ברשת וקבוצות של חברים מקלים ומקלילים את האווירה ובכל זאת משהו יושב בפנים. "ואז יצא לו הניגון שהתחיל לרוץ בראש... 'עוד יבואו ימים טובים' והרגשתי איך זה מרים אותי. כולנו גילינו כמה הדברים הכי פשוטים התגלו כיקרי ערך וגם המילים הפשוטות וניגון משמח מאווררים פתאום את החשיבה.

והנה מתוך המצב והרצון להתרומם זה קרה. בהתחלה הפזמון והבתים היו בשריקה ואז גם נחתו הבתים קלילים כפזמון. פשוט להניח עליהם את הראש קצת ולשלוש דקות להיכנס לעולם אחר שמזכיר לנו שיבואו ימים טובים ולא רק ימים טובים אלא גם גדולים. כבר רואים איך אנחנו משתנים ומבינים שהיה עלינו לעצור את הדהירה ולהסתכל על עצמנו במראה. להסתכל על המשפחה, על החיים בכלל. בטוח שנצא טובים וגדולים יותר מהתקופה הזאת.

מבחינה אישית הוא אומר ש"בדר"כ אני נמצא מאחורי הקלעים. במקצועי אני סאונדמן במופעים ובאולפן ובנוסף חובש גם כובע של נגן, מפיק וממקסס. אני מנגן מגיל צעיר והמוזיקה איתנו כל הזמן. אין כמעט מפגש משפחתי שאנחנו לא מוצאים את עצמנו עם כלי נגינה יושבים ושרים את השירים האהובים עלינו. "כתבתי והלחנתי כבר כמה שירים אבל לא יצא שהוצאתי שיר באופן רשמי החוצה. תמיד זה נשאר במשפחה ובחברים. לאחרונה אני גם עובד על הפקת אלבום לאח שלי יאיר".

"זה משמח ואולי זה יעשה טוב לעוד ילד או שניים. בהתחלה שלחתי למשפחה ולחברים כמשהו קטן ממני בתקופה הזאת והתגובות היו חמות ולבביות. לשמחתי השיר עשה טוב לאנשים ומשם עלה גם לפייסבוק. ומשם אני מקווה שיגיע לעוד ועוד אנשים שגם להם יעלה לרגע ניצוץ של טוב ותקווה.

גם התמונה היא חלק חשוב בשיר. כשראיתי את התמונה של הסוסים בחושך, במרחק הזה אחד מהשני, ראיתי אותנו פתאום. הבנתי: כמה זה קשה לפגוש חבר או אח ולא לתת לו חיבוק אוהב. כמה כיף פשוט כל כך חסר לנו! וכמו בשיר יבואו ימים טובים שבהם רואים את הסוסים כבר משחקים אחד עם השני מרחוק מתוך האופק.

"דבר נוסף שמתחבר לזה זה הגלגל שמסתובב לו בתמונה כמו הזמן, איך אומרים המבוגרים 'הזמן יעשה את שלו' אנחנו נעבור את זה. כשאנחנו בתוך קושי אנחנו חווים רק את מה שקורה לנו עכשיו ושוכחים להסתכל מעבר לאופק ולראות שזה לא לנצח וזה יעבור וכנראה שיש סיבה למה שקורה איתנו.

לסיום הוא אומר כי "תקוותי הגדולה שהחולים יחלימו ושנהיה בריאים ונוכל לחזור לשגרת החיים אבל כבר אחרת ולו שמשהו קטן בתוכנו ישתנה באיך שאנחנו מסתכלים על עצמנו על הסובב אותנו ועל החיים שלנו יחד".

[קישור לשיר]