מבט אפשרי לאופן החזרה לעבודה בעקבות הקורונה ניתן לקבל מן המתרחש בסין – והוא מלמד שמדובר במסלול פתלתל ורצוף מהמורות, מדווח וושינגטון פוסט.

עסקים מסתמכים מזה זמן רב על תוכנית בת חמישה שלבים להתמודדות עם סיכונים, הקרויה "היררכיית השליטה": מהצעד האפקטיבי ביותר עד לצעד הפחות אפקטיבי. צעדים אלו הם: חיסול הסיכון, החלפת הסיכון בחמור פחות, בידוד אנשים מפני הסיכון, שינוי צורת העבודה ושימוש בציוד מגן אישי. ההערכה הייתה שאותו מודל יופעל בעת הסרתן ההדרגתית של מגבלות הקורונה.

סין מפעילה אותו כעת, אך מתברר שהוא יקר ואיטי – משום שרבים מן הכלים המקובלים אינם מועילים מול הקורונה. הצעדים העיקריים שנוקטים הסינים הם שימוש במסכות ורחיצת ידיים, למרות שהם הכי פחות יעילים במניעת התפרצות מחודשת. ממשלות וחברות בכל העולם יצטרכו לקבל החלטה קשה בשבועות הקרובים: פתיחה מחדש עם שכבות הגנה רבות ויקרות, או הימנעות מהן תוך סיכון שהקורונה תחזור. אין פתרון קסם, מדגיש הפוסט.

אם גורם הסיכון הוא מכונה, אפשר פשוט להשבית אותה; אבל כל עוד אין חיסון, אין דרך לחסל את סיכון הקורונה. לכן, הצעד היעיל ביותר אינו מעשי כרגע. הדרך החלופית היחידה היא לסגור לחלוטין את העסק – וברור שהיא אינה אפשרית לאורך זמן. גם המרת הסיכון בחמור פחות איננה מעשית מול הקורונה; זה איננו חומר גלם רעיל שניתן להחליף בחומר רעיל פחות. מה שמותיר את העסקים עם שלושת אמצעי ההגנה הפחות-טובים.

הצעד הבא הוא אמצעי הרחקה ובידוד. מינהל הבטיחות בעבודה בארה"ב ממליץ בפני רשתות השיווק להתקין "הגנות עיטוש" – חומות פלסטיק או זכוכית בין הקופאים לבין הקונים. חברות תעשייתיות נקראות להתאים את קווי הייצור לשמירת המרחק של שני המטרים בין העובדים. בחדרי האוכל של מפעלים סיניים רבים הוצבו לוחות קרטון המבדילים בין הסועדים. אמצעי אפשרי נוסף הוא הגברת האוורור.

עסקים רבים מוצאים שהדרך הקלה ביותר (יחסית) היא מינהלית – שינוי צורת העבודה. מדובר למשל על שטיפת ידיים תדירה, שינוי המשמרות כדי למנוע צפיפות עובדים ועבודה בימים לסירוגין כפי שעושות כמה חברות אינטרנט סיניות. חלק מן המפעלים יתקשו להתאים את פסי הייצור שלהם, אך לכל הפחות יתבקשו להגדיל את ההפסקות בין המשמרות כדי למנוע הצטופפות של עובדיהן.

ולבסוף: ציוד מגן אישי, שכאמור נחשב להכי פחות יעיל ואף למוצא של אין ברירה. העובדה שהמונח הזה הפך לשגור בפי כל, מלמד עד כמה האמצעים האחרים אינם מצליחים למנוע את התפשטות הנגיף – מעיר הפוסט. קיימת הסכמה בינלאומית גוברת בדבר הצורך הכללי לחבוש מסכות במרחב הציבורי בכלל ובמקומות העבודה בפרט, אם כי יש החוששים שהדבר יוביל למחסור בהן עבור הצוותים הרפואיים – שכמובן זקוקים למסכות יותר מכל גורם אחר. המרכז לבקרות מחלות המליץ שהציבור האמריקני ישתמש במסכות בד פשוטות, ולא באלו המיועדות לצרכים רפואיים. כמה מן החברות התעשייתיות בסין החלו מייצרות בעצמן את המסכות עבור עובדיהן.

בשורה התחתונה, ההמלצה למעסיקים היא לבחון אלו מבין שלושת הצעדים - בידוד אנשים מפני הסיכון, שינוי צורת העבודה ושימוש בציוד מגן אישי – הם יכולים לנקוט בעת החזרה לעבודה ובאיזו צורה. נקודת המוצא שלהם צריכה להיות, שכל עובד עלול להוות מקור לסכנה.