מי אתה אהוד אולמרט

כל עלילות אולמרט

פרשת "סולרם":

בשנות השמונים (1982) בהיותו חבר כנסת עסק אולמרט בייצוג משפטי של חברות גדולות אל מול גופים ממשלתיים. העיתונות עסקה "בניגוד האינטרסים הזועק לשמים" בצורה רחבה וחשפה בין היתר את קשריו של אולמרט עם חברת הביטוח "שילוח, "התאחדות חברות הביטוח", אגד, דלתא (יבואני רכב) ועוד. אולמרט אף הסתבך כשתבע את חברת "סולרם" בדרישה לתשלום שכר הטרחה שלו בסך עשרת אלפים דולר. "סולרם" טענו כי פנו לאולמרט כח"כ ולא כעו"ד אך למרות זאת הוא דרש מהם שכר טירחה. לאחר לחץ ציבורי נערכה הכנסת לשינוי תקנות האתיקה של חברי הכנסת אך בלחץ של אולמרט נאלץ היועץ המשפטי של הכנסת לשנות את הנוסח החדש של כללי האתיקה. התיקון טשטש את התקנות ויצר פירצה שדרכה יוכל ח"כ להמשיך לייצג לקוחות בפני רשות ממשל.

פרשת "האי היווני":

הפרשה החלה כאשר ניסה איש העסקים דוד אפל לרכוש את האי פטרוקולס, אי יווני שומם וסלעי המשתרע על שטח של 30 אלף דונם ומרוחק כ-40 ק"מ משדה התעופה של אתונה. באוגוסט נפגש אפל עם ראש עיריית ירושלים דאז אהוד אולמרט. על-פי החשד, הוא הציע לו עזרה פוליטית בהתמודדות בבחירות הפנימיות על ראשות הליכוד.

אפל היה מעוניין, לכאורה, לקדם את העסקה באמצעות הזמנתו של אולמרט את ראש עיריית אתונה לביקור בישראל. אפל השיג את מטרתו בחיזוק קשריו עם אישי ציבור ביוון במטרה לקדם את עסקת רכישת האי היווני, לבסוף העסקה נכשלה.

לאחרונה פורסם על השאלות בפרשה אשר אולמרט סירב להשיב עליהן. בין השאלות: האם ביקש מדוד אפל לתמוך בו לראשות הליכוד ב-1999? והאם הבטיח לסייע לאפל להביא לארץ את ראש עיריית אתונה?

היעדרות מפעילות בכנסת:

אולמרט, בלפחות בשתיים מהקדנציות שלו כח"כ, חרג מהמגבלות המותרות להיעדרות מישיבות, ואף נקנס על כך. באחת מהפעמים לא נקנס כיוון שהכנסת טענה "שההיעדרויות מוצדקות" שכן במקביל התמודד על ראשות עיריית ירושלים. יש להדגיש, כי היעדרותו הייתה גם מוועדת חוץ וביטחון.

החברים של אולמרט - כל המשפחות

משפחת אקירוב:

אלפרד אקירוב תמך באולמרט בבחירות לראשות עיריית ירושלים. אקירוב רצה להגביה את מלון מצודת דוד שבבעלותו בקומה וחצי, בניגוד לחוקי הבנייה. אקירוב לא רק תרם לקמפיין של אולמרט, אלא אף רכש ציורים של אשתו, עליזה, ותרם כסף לבית"ר ירושלים בערב שאולמרט הנחה, ולבסוף קיבל את האישור להגביה את המלון.

משפחת דנקנר:

כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל אישר אולמרט הסדר בין המינהל לבין חברת תעשיות מלח, שבשליטת בני משפחת דנקנר. ההסכם נדון בהרחבה וזכה לביקורת חריפה בדוח מבקר המדינה מאפריל 2001 ובחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. המבקר, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע כי התהליך שהביא לחתימת העסקה היה לקוי ולא מעמיק, והעריך את שווי זכויות הבנייה שקיבלה משפחת דנקנר ב-90 מיליון דולר. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כתב בחוות דעתו לחברי מועצת המינהל כי הסכם העקרונות העניק לחברת המלח הטבות מפליגות וחריגות, ללא מקור סמכות ותוך חריגה ממינהל תקין. תגובת אולמרט: "אין זה מעניינו של היועץ המשפטי ללמד אותי איך אני צריך להתייחס לחשיבות של קרקעות המדינה".

משפחת ורטהיים:

אהוד אולמרט כשר התמ"ת, התכוון להעביר לידידו מוזי ורטהיים בעל השליטה בקוקה-קולה מענק של 70 מיליון ש"ח. כסיוע להעברת מפעל הייצור של החברה מבני-ברק לאשקלון. המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, היתה שלא לאשר את הסיוע החריג.

בעקבות ההמלצה, השתלח אולמרט ביועץ המשפטי רובינשטיין, ואמר: "מי זה הרובינשטיין הזה", "הוא לא אמור להחליט", "הוא מבין בכלכלה פחות מכתב כלכלי".

משרד האוצר, התנגד נחרצות למתן המענק לקוקה קולה: "ההחלטה אינה חוקית ומבחינתנו אין לה כל תוקף. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי לממשלה".

משפחת פישמן:

אליעזר פישמן, מבעלי השליטה בספקית השיחות הבינ"ל קווי זהב, ושתי הספקיות האחרות שבשליטת אי.די.בי של נוחי דנקנר ובזק, נהנו מתמיכתו של אולמרט כשר התקשורת. אולמרט פעל בניגוד גמור להמלצות הדרג המקצועי במשרדו ומנע מחברות הסלולר להיכנס לשוק השיחות הבינ"ל. אותן חברות שביקשו להיכנס קיבלו פיצוי בצורת עיכוב הורדת דמי הקישוריות עד למרס 2005, פרי החלטתו של אולמרט, ובניגוד לעמדת דרגים מקצועיים.

מההחלטה על העיכוב בהפחתת דמי הקישוריות נהנתה גם קבוצת פולאר השקעות, מבעלות השליטה בפרטנר. אחד מבכירי פולאר הוא אביגדור קלנר, אף הוא חבר קרוב של אולמרט עוד מתקופת לימודיהם המשותפת באוניברסיטה העברית בירושלים.

משפחת קלנר:

אולמרט, כאחראי על מינהל מקרקעי ישראל, סייע לחברת "זרע" שבראשה עומד חברו הטוב אביגדור קלנר, להשיג אישור לבנייתן של שכונות יוקרה בתחומי פארק איילון המתוכנן.
לאחר מאבק ציבורי של הארגונים הירוקים נכשל הפרויקט.

משפחת זיסר:

מוטי זיסר, חברו הטוב של אולמרט, לקח את אולמרט במטוס שלו להונגריה, למפגש עם אנשי עסקים ו"קצת נופש". רק לאחר חשיפת הנסיעה ודרישה של חברת מועצת עיריית י-ם, ענת הופמן, הסכים אולמרט להחזיר את הכסף.

משפחת הליכוד:

במשפט "חשבוניות הליכוד" הואשם אולמרט בכך שתורמים לליכוד קיבלו ממנו, לכאורה, חשבוניות פיקטיביות המעידות על כך שהם רכשו מודעות בעיתון הליכוד.

קניית קולות החרדים:

בפריימריז 99' בליכוד כשהתמודד נגד אריאל שרון סגר אולמרט עסקה עם ראשי הישיבות החרדיות "שובו בנים" ו"חוט של חסד" לפיה הוא הבטיח להם סיוע של העיריה תמורת קניית קולות של מצביעים. דוח עמותת "קשב" הקליט שיחת טלפון עם אשת ראש ישיבת "חוט של חסד": "אנחנו באנו כביכול להשוויץ שאנחנו חברי הליכוד לאולמרט. למחרת אנחנו פשוט מבטלים לו את הוראת הקבע וכל מי ששילם אנחנו נותנים לו את הכסף שלו".

אחד החרדים אמר: "הרבנים שלי הודיעו שצריך ללכת להצביע עבור אהוד אולמרט אז באתי"
(ידיעות אחרונות, 3/9/99)

הנוסע המתמיד:

אולמרט שהה בחו"ל כחצי שנה בשנתיים וחצי בכהונתו השנייה כראש עיריית ירושלים, 177 ימים, 31 נסיעות לחו"ל.

אולמרט נסע לניו-יורק כמעט מדי חודש במשך כל תקופתו בעיריית ירושלים .למעשה, אולמרט היה בחו"ל למעלה מ-20% מהקדנציה השנייה שלו. אולמרט הוא אחד מארבעה אנשים בעולם שאינם תושבי ניו-יורק, אבל קיבלו מג'וליאני בזמנו תווי חנייה מיוחדים שתקפים בכל ניו-יורק.

היחסים הלא מחייבים של אולמרט עם האמת:

· אולמרט טען כי הוא אינו חבר באף עמותה, למרות שהיה חבר בעמותת התחרויות הבינלאומיות ובעמותה לקידום הכדורסל.

· בישיבת מועצת העיר התקיים דיון על פרויקט בינוי בהר נוף , שנבנה מעל חוות מיכלי גז. משרד איכות הסביבה התריע נגד הפרויקט המסוכן, אך בישיבת המועצה טען אולמרט כי לא קיבל שום התרעה מהמשרד לאיכות הסביבה. מנהל האגף לאיכות הסביבה, גיל יניב, היה כל כך מופתע עד שלא נותרה לו ברירה אלא לשלוף את ערימות התזכירים שהוגשו לאולמרט בנושא, ובהם גם החותמות המעידות כי התזכירים התקבלו בלשכת ראש העיר.

· בעקבות פרסום ב"כל העיר" על כך שלאולמרט יש הסכם סודי עם החרדים, פנה אולמרט למועצת העיתונות, בעת כינוס ועדת משמעת לכתב. אולמרט הגיע והכחיש באופן חד-משמעי כל הסכם עם החרדים, דפק על השולחן ואמר שמדובר בשקר. ההסכם החתום פורסם שבועיים לאחר מכן בעיתונות.

האמירות הבולטות של אולמרט - לא הוצא מהקשרו

ציטוטים בנושא ראש הממשלה אריאל שרון:

אולמרט: "שרון משתמש בשיטות מאפיונריות ופליליות לקידום מטרותיו..." (ידיעות אחרונות, 1/9/9, עמ' 11 בראשי).

אולמרט: "אני מאשים את אריאל שרון בהפעלת משרד חקירות בשם ספקטור וחוקרים פרטיים כדי לבדות ראיות שנועדו לעשות לי רצח אופי בימים שלפני הבחירות". (ידיעות אחרונות, 1/9/99, עמ' 11 בראשי).

אולמרט: "זכרונו של שרון מטושטש, הגיל עושה את שלו" (העיר, 16.3.01, עמ' 29, גידי וייץ).

אהוד אולמרט לא מתרגש כאשר בעיריה בראשותו נחשפים שחיתות ממוסדת, זלזול מופגן בחוק, ניהול שערורייתי ובזבוז כספי הארנונה. תגובתו על הדוח מהחמורים בתולדות העיר: "אין הביקורת בבחינת כזה ראה וקדש". (16.2.01 דוח מבקרת העיריה:"עיר בלי ראש", אייל הראובני עמ 42).

ויש לי חברים:

אולמרט הוא גם חבר קרוב של כמה מהאנשים העשירים בארץ.

בין היתר: יצחק תשובה - השולט בקבוצת "דלק", לב לבייב - בעל קבוצת אפריקה-ישראל ותורם ידוע להתנחלויות ומטרות ימין. מיכאל (מיקי) פדרמן - בעל חברת אי.די.בי בלביט וכן, בעלי נכסים בתיירות, מתתיהו ליפשיץ (קבלן ירושלמי), אביגדור קלנר (יו"ר חברת זרע), שמואל דנקנר וכמובן דודי אפל. אולמרט משמש גם כאיש אמונו של ארקדי גאידמק והוא תיווך עבורו את רכישת בית"ר ירושלים. חברים נוספים: אלי עזור (מבעלי ג'רוסלם פוסט, תחנות רדיו ועיתונים ברוסית, מוזי ורטהיים - בעל שליטה ב"קשת", מזרחי, קוקה-קולה ועוד).