כן, כן, אני יודע, במשפט הבא יש סיכוי שתעבור או תעברי לידיעה, למאמר הבא. קצה נפשך אני מניח, בסיסמאות, באמירות שאינן מחזיקות מים, בדברי פיוס ואחווה, במילים גבוהות שבינן לבין המציאות תהום פעורה, קצת בתקווה שהכזיבה.
אם בכל זאת תמשיך לקרוא, אני מבקש להאיר זווית נוספת למדורת ל"ג בעומר הבלתי פוסקת בשנים האחרונות, מדורת השנאה והאיבה, טירוף הדעת וביטול מחשבת ההיגיון. מדורת הנאצה והפירוד, הפלגנות והמחלוקת, מדורת התמיד.
סוד גלוי הוא כי מדינת ישראל, הטובה והאהובה מבעירה עצמה לדעת עם חומרי בעירה מתקדמים ששום סופרטנקר יכול להם. בשנתיים האחרונות המהות פינתה מקומה לאישי, האידיאה לקרבות רחובות עם סכינים מילוליים ומצ'טות חורכות בשר, השיח השקול פינה מקומו למסרקות ברזל מלובנות, בקיצור, המדורה הכי לוהטת, חמה ושורפת בעולם.
זה לא היה כך, ברמה זו, גם אם נזכור ונסרוק אירועים היסטוריים שעמדו על סף מלחמת אחים, דוגמת אלטלנה והתותח הלא קדוש, המציאות כיום שונה בתכלית. החריג הפך לנורמה, הקצוות למרכז, הקטבים למיינסטרים. כשבעבר האש ליחכה את השוליים, חרכה בעקב הנעליים, התפצפץ לו גיץ לעבר הברך, ידענו, כבאיות החירום יכולות להשתלט על הבערה הנקודתית, לכבות את האש ולהמשיך לבערה הבאה, ברם, בימים בהם האש בוערת ולהבותיה מגביהות רום כל פעם מחדש, בימים בהם האש יוצאת מהסלון, מהמטבח, מחדר השינה, מעליית הגג ומהמרתף, כשהיא מתפשטת לבתים סמוכים, לשכונות נוספות, לחורש טבעי בוער ומתכלה, הכבאיות עובדות במלא המרץ ולא יכולות לבעירה, הסופרטנקר לא עוזר לכיבוי הבערה, והבערה מתפשטת.
לל"ג בעומר השנתי, בו אנו מצויים, ישנם מספר אחראים. בראש ובראשונה זוהי שדרת ההנהגה הפוליטית אשר הרסה באופן שיטתי את התשתיות והחיבורים שנבנו בעמל רב במשך שנים רבות, ריסוק השיח, התדרדרותו לשפל שאין בור תחתיות יכול להתחרות בו, הבאיש את ריח השיח הנקי, התרבותי, החולק, המתמודד, העקרוני, והפך את השיח לכואב, פוגעני, מבזה, משפיל, רומס, כוזב, פושע.
ההנהגה שהמיטה בשיטותיה, תחבולותיה, כזביה ולהטוטיה את האסון החברתי הקשה הזה על ראש הציבור, היא גם זו שאמורה להתחיל את תהליך הריפוי, האיחוי, בניית האמון והקמת הגשר על המים הסוערים, הטובעניים, השוצפים, הקוצפים, המאיימים להטביע את כולנו כחברה.
הפה שאסר הוא הפה שהתיר, העם מפולג באופן ברור, יחסי שנאה אהבה, חושך ואור, טהור וטמא, שני עמים בארץ אחת, זה הזמן להנהגה של ריפוי. אין צורך בקבינט פיוס, בוועדות אחדות, בשולחנות עגולים, יש חובה לטהר את האווירה הגזענית, החשוכה, האלימה, המדממת. הפוליטיקאים, ובעיקר מנהיגיהם, מחויבים לזרוק את המילון החדש שלהם, בו מופיעות מילות השנאה, ולהחזיר את מילון שיח הכבוד והמכבד, שיח בני העם האחד, הכמהים לחיים משותפים מתוך כבוד זה לדעתו של זה. ההנהגה מחויבת לאמת, ליושר, לזניחת השפה הצינית השוטפת, לעקירת הפייק ניוז מחיינו, לכבוד, לערכים.
עיני העם בישראל נשואות לשיח אחר, לפני חיסול הגרעין האירני, לפני חיסול נסראללה, לפני חיסול הטרור, חובת ההנהגה לחסל את שיח השנאה. הוא מסוכן יותר לחברה הישראלית, אשר בימים אלה מנסה לחבר בין השברים שפיזרה כאן מגפת הקורונה, להתמודד מול האבטלה הקשה, קריסת העסקים.
ישנם גורמי התססה נוספים, אך ללא ספק, רוח ההנהגה היא המכריעה במאבק לריפוי ואיחוי השסעים. לרגל ל"ג בעומר, אחריות ההנהגה להבעיר את לבבות העם הנפלא היושב בציון, באש של תקווה, חיבורים וכבוד, אשרי הגפרור שיצית אש זו ואבוי להנהגה שתידום בעת הזאת.
