בערב יום כיפור, (יום ו', 21.09.07) הובא למנוחות סגן נשיא בית משפט השלום בקריות, ומייסדו, איתן מגן ז"ל. הלוויתו נערכה במעמד בני משפחתו בלבד.
השופט מגן נולד בשנת 1941 בישראל. שירת בצה"ל בין השנים 1959-1962. סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה אצל השופטת בן פורת והוסמך ב-1967 לעורך דין. בשנים 1977-1973 עבד בפרקליטות מחוז חיפה.
ב-1982-1977 שימש כשופט משפטאי בבית הדין הצבאי במחוז חיפה. ביוני 1982 מונה לכהונת שופט בבתי משפט השלום במחוז חיפה ובספטמבר 1998 מונה לכהונת סגן נשיא לענייני מיסים בבית משפט השלום בעכו. מאז הקמת בית משפט קריות ב-2001 שימש כסגן נשיא בבית משפט השלום בקריות האחראי עליו. השופט מגן פרסם כ-10 מאמרים בנושאים משפטיים שונים.
נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, השופט אהוד רקם, אמר לזכרו:
"עמיתנו השופט איתן מגן נלקח מאיתנו ביום ה', ח' תשרי תשס"ח, 20.09.07. באופיו, הליכותיו, מעשיו ופועלו היה איתן - מיוחד מאוד. את דרכו המקצועית החל בפרקליטות מחוז חיפה והצפון, היה סגן בכיר לפרקליט המחוז. מ-1977 עד 1982 שימש כממלא-מקום נשיא בית הדין הצבאי צפון, השתחרר בדרגת סא"ל ומונה כשופט שלום ב-1982.
איתן היה משפטן מובהק. בוגר מצטיין של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. פסקי הדין והמאמרים שכתב הם פרי ידענותו העמוקה והמבוססת. הוא ניחן בכושר הבעה מצויין בעל פה ובכתב. כתיבתו עשירה, ניסוחיו בהירים, קולחים, נגישים ומדוייקים. איתן דבק באהבתו הראשונה. 'עבודת השטח' המשפטית. הוא העדיף את הערכאה הראשונה - ערכאת השמיעה.
איתן יסד וכונן את בית המשפט בקריות. היה אבי בית המשפט, ובית המשפט היה בן טיפוחיו. בתפקידו כסגן נשיא האחראי על בית המשפט, דאג לאמצעים ולתקנים ועמד על המשמר לבל יגרע דבר מבית המשפט שלום. אהבה ומסירות ללא גבול העניק לשופטי בית המשפט לעובדיו. הכיר והוקיר כל עובדת ועובד ולבו רחב כאשר ציינם לשבח בשל כישורים ועבודה מסורה. לעובדיו היה אב רוחני ואוזן קשבת, מזדהה בשעות שמחה, תומך, מסייע ומעודד בעת מצוקה.
איתן מגן - כשמו כן הוא - מגן איתן ליושרה לדין וצדק. בפסקי הדין שלו בחר לא אחת להביע דעה מלומדת נחרצת. לעיתים מתח ביקורת על המדינה המאשימה, פעמים התריס כלפי גורמי האכיפה.
תמיד הקפיד לשמור על זכויות הנאשמים - אך אם הרשיע נאשם, שאשמתו באישום כבד הוכחה - גזר עונש ראוי ולא חסך מהעבריין את שבט קולמוסו כדי להוקיע ולהתריע. איתן היה רגיש, אכפתי ואמפטי, אך גם תקיף, חד ומושחז כאשר סבר שהנסיבות מצדיקות זאת.רחב אופקים, תלמיד חכם, יודע ספר. ידע לגלגל מעשיה, לספר סיפור ולהצחיק. ההומור הבריא שלו לא נטשו גם כאשר חלה. אנו עמיתך מרכינים היום ראש, מבכים את הסתלקותך בטרם עת, ומצטערים-כי תחסר לנו מאוד".
עמליה מגן, רעייתו של איתן, ביקשה לכבד את רצון המשפחה באבלה, ולהמנע מכל ביקור תנחומים.