מלחמות היהודים במגיפת הקורונה ותוצאותיה

המצב המסובך והמיוחד אליו ניקלענו, שבו השתלבו מגפת הקורונה,שלושה סיבובי בחירות ללא הכרעה, חג הפסח והמימונה, ממשלת מעבר, העדר ממשלה יציבה ומתפקדת ומשבר פוליטי בלתי ניגמר, יצרו מציאות מוטרפת של מדינה מתפוררת וחברה מיואשת שחרדה ודואגת לעתידה.

המשבר הרפואי, הכלכלי והפוליטי, יצרו רצף של בעיות קשות אצל כל אדם. הצטברות של כל ההשלכות והבעיות הללו חוללו גלי ביקורת, כעס והאשמות נגד ראש הממשלה, הממשלה והשרים שהתמודדו באחריות ובתבונה בנסיבות הקשות עם הבעיות של מגיפת הקורונה הבלתי מוכרת והבלתי צפויה בעולם ובארץ.

רק לא עוד ועדת חקירה

התוצאה של מכלול כל הדברים הללו חוללו לחץ ותביעה להקמת ועדת חקירה. לתביעה המובנת הזו יש להוסיף גם את האופי והתחביב הישראלי יהודי, להתלונן כמעט בכל ענין שולי או רציני כמו הפעם. כבר נשמעים הקולות התובעים הקמת ועדת חקירה למחדלי טיפולה של המדינה במגיפת הקורונה, ואפילו מפרטים מה יהיו הנושאים שוועדת החקירה תצטרך לטפל בהם לדעתם.

כשלון ועדות החקירה הקודמות

על-פי נסיונות העבר של הקמת ועדות חקירה, שנכשלו במבחן התוצאה, להביא לשינויים ולתיקון המצב, נישאלת השאלה האם בכלל דרשה עוד ועדה. על-רקע המציאות הקרובה של מאות אלפי מובטלים וסובלים בעקבות הקורונה, נחזור לסדר יום של פסטיבל תקשורתי לאומי של נחקרים, מאשימים ומואשמים, מחדלים וגילויים, שיהפכו לסערה ציבורית, מייאשת בלתי פוסקת?

פסטיבל של מאשימים ונאשמים זה מה שדרוש?

הלחץ הציבורי בגיבוי אקטיבי של התקשורת, עלול (עשוי) להכריע להקמתה. הרצון הרגשי והפוליטי של חלק בציבור, להוכיח ולאמת את מחדליו של השלטון במאבק נגד הקורונה מצד המאשימים, ולהוכיח את צידקת הנאשמים כביכול, עשוי לאלץ כנראה את כולם להכנע ללחץ ולהקים את ועדת החקירה.

כל ארגון, מוסד או עמותה, חברתית או משפטית, שחבריהם נפגעו ילכו לבגצ כדי לאלץ את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדלי הטיפול בקורונה. אם אומנם תקום ועדת חקירה בנושא, הדבר יהפך לאסון ולכשלון, להערכתי.