הקורונה הנחיתה מכה עזה על המגזר הקמעונאי בארה"ב בחודש אפריל, עם צניחה של 16.4% במכירות בחודש אפריל – החדה ביותר אי-פעם. המכירות בחודש שעבר היו הנמוכות ביותר מאז 2012. מסעדות ובארים איבדו מחצית מהכנסותיהם במארס-אפריל; חנויות ריהוט – שני שלישים; בגדים – התרסקות של 89%. ההכנסות מהמכירות ברשת לא כיסו על אובדן המכירות הפיזיות.

ייתכן שאפריל הוא תחתית החבית, מנתח ניו-יורק טיימס, ושהנתונים על מאי יהיו טובים יותר בשל ההסרה ההדרגתית של המגבלות ברוב המדינות. אבל בניגוד למצבי שפל קודמים, הפעם ההתאוששות צפויה להיות הדרגתית. ניו-יורק וקליפורניה עדיין סגורות במידה רבה, וביתר המדינות הוטלו מגבלות משמעותיות על פעילות החנויות. אפילו אם הכל ייפתח כרגיל, אין שום ביטחון שהקונים יחזרו כמו לפני הקורונה, כאשר המצב הכלכלי מורע בצורה רוחבית.

שלוש רשתות גדולות כבר נכנסו להליכי חדלות פרעון: ג'יי קראו, ניימן-מרקוס וג'יי.סי פני. סקרים מלמדים שרבים מן האמריקנים עודם חוששים (ובצדק) מפני הנגיף ויימנעו מלהגיע למקומות הומי אדם. וכאמור, אפילו אם הם יחזרו לחנויות – לא יהיו להם סכומים להוציא כמו לפני המגיפה, שגרמה להפסדים של מיליארדי דולרים ולאובדן של מיליוני משרות.

הבעיות אינן רק מנת חלקן של הרשתות הגדולות. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בשבוע שעבר העלה, כי קרוב ל-90% מהעסקים הקטנים נפגעו מהקורונה, ורק מיעוטם מצפים להתאוששות מהירה. שליש מהם צופים שיידרשו למעלה משישה חודשים לחזור לשגרה, ו-6.6% אומרים שלעולם לא יתאוששו לחלוטין. הקריסה בימי הקורונה מלמדת, עד כמה המסחר עודנו תלוי בחנויות הפיזיות ואין להן תחליף בסחר האלקטרוני. המגיפה אילצה את החנויות להתאים את עצמן במהירות לסחר שכולו ברשת ולהאיץ השקעות שתכננו לבצע במשך מספר שנים.

לצד החדשות הקודרות, מדגיש הטיימס, יש סימנים להתאוששות כאשר החנויות מחדשות את פעילותן עם עובדים במסיכות ועמדות לחיטוי ידיים. רשתות מייסי'ס וגאפ נמנות על אלו שהודיעו על תוכניות מקיפות לפתיחה מחדש בשבועות הקרובים, וכך גם סיימון פרופרטי – בעלת הקניונים הגדולה בארה"ב. הפעילות מתחילה להתגבר, אם כי היא עדיין רחוקה מן הרמות שלפני המגיפה, אך הנתונים מעודדים. אמריקן איגל כבר פתחה מחדש 200 מחנויותיה, ואומרת שהזמנות ברשת ואיסוף בחנויות או מחוץ לקניונים הם חלופה טובה ללקוחות החוששים מהקניונים הומי האדם.

קריסת המסחר הקמעונאי היא גם תוצאה וגם גורם למשבר הכלכלי. הצניחה במכירות תוביל לירידה בהכנסות ממיסים של ערים ומדינות, דחייה בתשלומי השכירות ואובדן עסקים לאלפי ספקים ונותני שירותים. מעל הכל, מדובר באובדן משרות: המסחר הוא המעסיק השני בגודלו (אחרי שירותי הבריאות) ואיבד 2.1 מיליון משרות באפריל.