בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בזווית אחת של פיו קובע בג"ץ שאין עילה משפטית להתערב, ובזווית השנייה הוא קובע שביכולתו להתערב במקרים קיצוניים. ובכן, האם יש עילה משפטית או אין עילה משפטית?
|
בג"ץ הרכבת הממשלה [צילום: הרשות השופטת]
|
|
|
|
|
אהרן ברק סיפר פעם כי מה שקסם לו בלימודי המשפטים היה פסק דין שניתן על-ידי הרכב שופטים, ולדברי ברק - הוא השתכנע שהן שופטי הרוב והן שופטי המיעוט צדקו בעמדותיהם. בדבריו אלה אמר ברק את מה שידוע היטב - גם אם אנשים נאורים לא יודו בכך: שבית המשפט יכול להחליט בכל עניין כאוות נפשו, ומומחיותו הגדולה היא לרפד את ההחלטה בשכבות עובדתיות ומשפטיות "נכונות". כזה היה גם פסק הדין של בג"ץ בעניין העתירה לפסול את נתניהו לראשות הממשלה בשל כתב האישום שהוגש נגדו. קובע בית המשפט בהחלטה: "לא נמצאה לנו עילה משפטית להתערב בהטלת תפקיד הרכבת הממשלה על ח"כ נתניהו". וכדי לחזק את עמדתו זו קובע בג"ץ בהמשך כי: "תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין" ובכן, כשבג"ץ קובע - חד-משמעית ממש - שהמצב המשפטי איננו מאפשר לו לפסול את נתניהו - מי אנחנו שנחלוק על עמדתו של מי שאין מוסמך ממנו עלי אדמות לקבוע מהו המצב המשפטי ומהו הדין הנכון? אלא שבארגז הכלים של בג"ץ מצוי מין מקל קוסמים שכזה, שמאפשר לו לקבוע תוצאה הפוכה לחלוטין - אם רק יגיע בג"ץ למסקנה שהתוצאה ההפוכה היא זו שמתאימה לו. במה דברים אמורים? קובע בג"ץ בפסק הדין כי ההתערבות בהטלת התפקיד על נתניהו (ציטוט): "מוגבלת למצבים חריגים ונדירים ביותר ולנסיבות קיצוניות בלבד. המקרה שלפנינו אינו נמנה עמם" עינינו הרואות, בזווית אחת של פיו קובע בג"ץ שאין עילה משפטית להתערב, ובזווית השנייה הוא קובע שביכולתו להתערב במקרים קיצוניים. ובכן, האם יש עילה משפטית או אין עילה משפטית? הייתכן שהעילה המשפטית נולדת רק כשהמקרים קיצוניים? או שמא בג"ץ כלל איננו זקוק לעילה משפטית כדי להתערב? ושאלת השאלות: הרי ברור שהקביעה אם מקרה מסוים הוא קיצוני או לא - איננה קביעה משפטית אלא קביעה עובדתית/ערכית. במילים אחרות, יכול שופט אחד לקבוע שפרטי כתב האישום שבהם נאשם נתניהו הם קיצוניים המחייבים פסילתו, ושופט אחר יראה לנכון - כפי שקרה בענייננו - שפרטי כתב האישום שנתניהו נאשם בהם אינם קיצוניים עד כדי פסילתו. ומה המסקנה מכל אלה? שפעמים רבות - שמא יותר מדיי - עלול מי שעניינו מתברר בבית המשפט, להתייסר ימים ארוכים בשאלה אם גורלו האישי איננו נתון בעצם לגחמותיה של אלת המזל - או חלילה לעוצמת הצעקות שמחוץ לבית המשפט.
|
תאריך:
|
18/05/2020
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2020
|
|
יוסי דר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עובד 1
|
18/05/20 20:48
|
|
בתחילת 1952 נאם בגין (בן 39) נגד השילומים. הייתי אז כמעט בן 10, תלמיד בזרם-העובדים, בית-חינוך ג' ליד התחנה המרכזית של אג"ד, בקצה המושבה הגרמנית. בעוד שנה לערך יאספו המורים את כל התלמידים בחצר בית-הספר והמנהל על המרפסת יודיע, דמעות בעיניו, שסטלין הגיבור, שהציל את העולם ואת היהודים באירופה, כבר לא שומר עלינו... עבור זרם העובדים הוא היה קדוש, אם תרשו לבטא 'קדוש' בכנסייה חילונית... בגין היה מחוץ לטקסט שלנו, משהו דומם שישב ליד חבר-הכנסת באדר, כמו התיק שלו. עכשיו הוא מדבר מול עם ישראל ואולי בפעם הראשונה כל העולם מקשיב לו ורוטט.
|
|
|
הממשלה ה-35 שקמה לנו היא לא ממשלת אחדות כפי שמקימיה רוצים לשווקה ולא ממשלת חירום כפי שהמצב מחייב. ההגדרה היחידה היאה לה, ובמובן זה לא הייתה כמוה בישראל, שזו ממשלת בושה! ראשית, כי היא משקפת את רצונו של ביבי נתניהו להקים ממשלה פילית, אלפנטית, כדי שחברי מפלגתו היותר קרובים יהיו מסודרים, ויעלה כמה שיעלה. שנית, כי יש אנשים שזה עתה נבחרו לכנסת כדי להיות מחוקקים ומוכנים להיות שרים במשרדים חסרי תוכן וצורה, חלולים ובזבזנים, רק מפני נכונותם האישית להוסיף לקורות חייהם את התואר מיניסטר. גם זה וגם אלה צריכים להשפיל מבט כאשר ידקלמו לציבור את המשבר הקשה בו מצויה ישראל.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - לפעול או לגעול, ענבה, הבלתי-טובעת, סיכולים, מהומה אדירה ובין מכשירים קורנים "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות, שמחה ואושר לכולנו
|
|
|
שערותיו הלבינו כליל, אבל הבלורית עודנה מתנוססת לתפארת מעל למצח הרם, והעיניים בורקות. המסכה אינה מכסה על המבט המפוקח והחיוך הציני. הדיבור שקול והמחשבה צלולה וחדה כתמיד. ממרום שנותיו, כבן 85, וממרום משרדו בקומה ה-20 באחד ממגדלי רמת-גן, עו"ד משה נסים, איש ירושלים - מקום 120 ברשימת הליכוד לכנסת - משקיף בסלחנות על ההתרחשויות הפוליטיות, שכמותן אפילו לו, שועל פוליטי ותיק, אינן זכורות.
|
|
|
אני תמכתי בהסכם אוסלו ואף חתמתי על הפטיציה למען ההסכם. אני בעד פתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני/ערבי באמצעות מו"מ והקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל מפני שנוצרה מציאות של מיליוני פלשתינים והדרך היחידה להבטיח קיומה של מדינה יהודית היא על-ידי היפרדות. למותר לציין שמעולם לא תמכתי במדיניותו של נתניהו. אבל, האמון שלי בכנות כוונותיו של אבו מאזן נסדק בהדרגה לאחר שמצאתי סתירות בין הצהרותיו לבין מעשיו.
|
|
|
|