בית המשפט העליון של ארה"ב לא ידון בערעור על פסקי דין קודמים, בהם נדחתה תביעה נגד פייסבוק שהוגשה בטענה שהיא מאפשרת למחבלים להעביר מסרים באמצעותה. את התביעה בסך מיליארד דולר הגישו משפחותיהם של חמישה אזרחים אמריקניים שנרצחו או נפצעו בפיגועים של חמאס בישראל.
בית המשפט העליון האמריקני דן רק בכמה עשרות תיקים לשנה, בנושאים המעוררים שאלות חוקתיות; הוא אינו הערכאה העליונה לערעורים, וזו מצויה ב-13 בתי המשפט הפדרליים לערעורים שברחבי ארה"ב. העליון דוחה מדי שנה מאות בקשות ונושא פייסבוק והטרור היה בין אלו שנדחו אתמול (יום ב', 18.5.20).
התביעה הוגשה בשנת 2016 לבית המשפט המחוזי הפדרלי במנהטן. נטען בה, כי פייסבוק מאפשרת לחמאס להפעיל חשבונות ברשת החברתית ובכך היא "מספקת ביודעין תמיכה חומרית ומשאבים לחמאס", המוגדר בארה"ב כארגון טרור. התובעים טענו, כי פייסבוק נושאת באחריות לנזקיהם, משום החמאס משתמש בה ככלי חשוב במיוחד לביצוע פעולותיו. בין התובעים היו משפחותיהם של נפתלי פרנקל, אחד משלושת הנערים שנרצחו בשנת 2014; משפחתו של טיילור פורס, סטודנט אמריקני שנרצח ביפו בשנת 2016 (ועל שמו קרוי המגביל את הסיוע האמריקני לרש"פ כל עוד אינה נלחמת בטרור); ומשפחתה של התינוקת חיה בראון שנרצחה בירושלים בשנת 2014.
התביעה באה זמן קצר לאחר שהשר דאז לביטחון פנים,
גלעד ארדן, כינה את פייסבוק "מפלצת" בטענה שאינה עושה דבר כדי להסיר תכנים המעודדים אלימות פלשתינית. התביעה הוגשה במסגרת החוק למאבק בטרור, האוסר על ישויות אמריקניות לסייע למי שמוכרזים כארגוני טרור, אך בית המשפט דחה אותה על-פי החוק להגנת התקשורת - המגן על אתרי אינטרנט מפני תביעות בנוגע לתכנים שמעלים משתמשיהם.
בבית המשפט הפדרלי לערעורים בניו-יורק טענו התובעים, כי האלוגריתם של פייסבוק מקדם תכנים טרוריסטיים כאשר הוא מפנה אותם למי שביצעו חיבוב (לייק) לדפים או פוסטים אחרים, ולכן החסינות אינה חלה עליה. אולם בית המשפט דחה טענה זו בקובעו, כי פייסבוק אינה יכולה לשאת באחריות לתכנים חיצוניים, שכן האלוגריתם אינו הופך תכנים אלו לרכושה של הרשת.
תביעת קורבנות הטרור נגד פייסבוק היא אחת מתביעות רבות שהוגשו נגדה ונגד רשתות אינטרנט אחרות, בניסיון להטיל עליהן אחריות בנזיקין לתכנים המתפרסמים בהן. בין היתר הוגשו תביעות כאלו בקשר לתכנים שפרסם דאעש ברשתות החברתיות, שהיו אמצעי התעמולה המרכזי שלו. כמעט כולן נדחו בשל אותו סעיף בחוק להגנת התקשורת, שהוא קו ההגנה העיקרי שמעלות הרשתות.
