נתניהו הולך על כל הקופה

כאשר ראש הממשלה עמד בפתח אולם המשפט וטען מפורשות שתפרו לו תיק - לא האמנתי למשמע אוזניי. התדהמה הייתה מוחלטת. הדברים לא נאמרו בשליפה מן המותן או ברגע של כעס או בתשובה קצרת רוח לשאלת עיתונאי. הדברים היו שקולים ומתוכננים בקפידה כחלק מנאום "אני מאשים" שנשא נתניהו מן הכתב.

התדהמה לשמע הדברים לא נבעה מעצם הטענה של בנימין נתניהו שתפרו לו תיק, אלא מהנסיבות שאפפו את האירוע: ראש הממשלה - מוקף בשריו - בפתח אולם המשפט - דוכן נואמים שהובא לשם מבעוד מועד, ובחזית הדוכן - סמל המדינה המוזהב, שמשווה לאירוע כולו טקס רשמי של ממש.

ממש לא ייאמן - שני סמלי המדינה נלחמים זה בזה: סמל אחד של המדינה קבוע על דוכן הנואמים של הנאשם העומד לדין, ובסמוך לו באולם המשפט - סמל נוסף, קצת מבוהל, קבוע מעל לראשיהם של שופטי הנאשם. וכל טירוף המערכות הזה - אל מול פני האומה.

אני מנסה לאתר את הרגע שבו נתניהו הבין אל נכון שהוא ניצב עם הגב אל הקיר, ועליו לצאת למלחמה על חייו. נראה שהרגע שהצית את התבערה בלבו של נתניהו היה כשהתחוור לו כיצד התנהלו גורמי האכיפה כשגייסו נגדו את ניר חפץ כעד מדינה. דומה שבאותו רגע נתניהו כאילו נשבע לעצמו: "הם חצו קו אדום - אני אלמד אותם איך חוצים קו אדום". ומאז, חציית כל קו אדום - אינה אלא קדימון לקו האדום הבא המיועד לחצייה.

מנסים לשכנע אותנו שכל הנאשמים טוענים שתפרו להם תיק, ואף מביאים כדוגמה את נאום התוכחה של הנשיא משה קצב שהסתיים כזכור בשבע שנות מאסר. אלא שמי שכך טוען שוכח שנתניהו נמצא כיום בפסגת הפופולריות הציבורית שלו, ומה שיותר קריטי: נתניהו הוא ראש ממשלה מכהן ששולט, למעשה, בכל מוקדי הכוח במדינה - אם ישירות או באמצעות שליחים, ואם תוך ניצול חולשת כחול לבן.

אבל שומרי החומות של שלטון החוק והדמוקרטיה מתרוצצים וצועקים מקצה העולם ועד קצהו ובפיהם שתי מילים: מבחן בוזגלו!!!. אלא שנתניהו שכנע עצמו כבר בתחילת המסע, שלמעשה הוא נלחם כאן גם את מלחמתו של בוזגלו. ובמילים אחרות, נתניהו אומר לעצמו: אם כך מעוללים לראש הממשלה - כמה בוזגלואים נדרסו - על לא עוול בכפם - תחת רגליהם של גורמי האכיפה?

הנה-כי-כן, כשמטיחים בנתניהו ללא הרף שהוא הורס את מערכות האכיפה - הוא כבר מזמן לא שם. כי הוא משוכנע שעליו הוטלה השליחות לבנות מחדש את המערכות שכבר נהרסו לפניו.

כך-או-כך, ברור שלפנינו מאבק גלוי - בנוסח "תפוס כפי יכולתך" - על הנרטיב ועל התודעה של הציבור - מאבק מר שבו הצדק והצביעות משמשים בערבובייה.

אבל דומה, כי מי שמתמודד על תודעת הציבור מול אדם כמו נתניהו ויכולותיו - רצוי שיגייס לצידו מובילי דעה קצת יותר מוכשרים ומנומקים מכמה סרסורי טלוויזיה, שספק אם יצליחו לשווק לציבור משחת נעליים.