חנויות הבגדים בארה"ב נפתחות מחדש – עם סחורה מחודש מארס שאיש לא ירצה בחודש יוני, עם חמש רשתות גדולות שכבר קרסו ועם תחינה נואשת לפדרל ריזרב ולמשרד האוצר כדי לקבל מימון לרכישת סחורה לקראת עונת החגים. למרות שהחנויות היו סגורות במשך למעלה מחודשיים, כמויות עצומות של ביגוד והנעלה המשיכו להגיע מן היצרנים בחו"ל, והקמעונאים צריכים להחליט מה לעשות עם כל זה, מדווח וושינגטון פוסט.

מחזורו של המגזר הקמעונאי האמריקני מגיע ל-3.8 טריליון דולר בשנה – 18% מכלל התוצר – וקלושים הסיכויים שהוא יתאושש במהירות ממכת הקורונה. בלא ערבות של האוצר או הפד, עלול המגזר לסבול ממצוקת אשראי שתאיים על המשק האמריקני כולו, מזהיר אחד מארגוני הסוחרים. גם הסיטונאים מצויים בין הפטיש לסדן: בדיוק כאשר הם זקוקים למזומן כדי להתאושש מאובדן ההכנסות בקורונה, המוסדות הפיננסיים מסרבים להעניק אותו.

למעלה מ-1.2 מיליון עובדים במגזר הקמעונאי איבדו את עבודתם, לפחות באופן זמני, ורשתות כמו ניימן-מרקוס וג'יי קרו נכנסו להליכי חדלות פרעון. אפילו ענקים כמו וולמארט ואמזון התקשו לשלם שליש מדמי השכירות שלהם בחודש אפריל ונותרו חייבים 1.3 מיליארד דולר. מייסי'ס ביטלה הזמנות שהוציאה לפני הקורונה. פוט לוקר מציעה הנחות ניכרות על בגדים ונעליים לאביב, כאשר היא תקועה עם מלאי גדול ב-20% מאשר לפני שנה. רשתות אחרות ממתינות לרגע האחרון כדי להחליט האם למכור בחנויות או רק באינטרנט את הסחורה החדשה.

הקורונה גרמה לסגירה זמנית של למעלה מ-260,000 חנויות בארה"ב והמכירות צנחו בחודש שעבר בשיעור חסר תקדים של 16.4%. את המכה הקשה ביותר ספגו חנויות ההלבשה, שמכירותיהן התרסקו ב-89%. רשת קוהל, עם 1,150 ב-49 ממדינות ארה"ב, דיווחה בחודש שעבר שהרווח הגולמי שלה ירד ביותר ממחצית ברבעון הראשון; כדי להקל על מצוקת המזומן שלה, היא מעכבת את תשלומי השכירות בשלושה חודשים.

כאשר החל הסגר בחודש מארס, נתקעו חלק ממרכזי ההפצה עם סחורה ארוזה ומוכנה למשלוח לחנויות. לפני שניתן היה לשווק אותה און-ליין, היה צורך לפרוק אותה, לקפל, לארוז מחדש ולהוסיף את כתובות הלקוחות; לרבים מן המרכזים אין חלל מתאים לביצוע משימות אלו. הקורונה היכתה בשוק שממילא ניסה להתאושש מן המכסים שהטיל הנשיא טראמפ על ייבוא מסין – שהאספקה ממנה נפגעה כבר בחודש ינואר, בשל המגבלות שהטילה בייג'ינג כחלק מן המאבק במגיפה. המפעלים הסינים חידשו את העבודה בדיוק כאשר ארה"ב ואירופה החלו להיסגר, אך סחורות כבר היו בדרך.

הפגיעה מורגשת במיוחד בחנויות ההלבשה ובבתי כל-בו, קובעים נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. היחס בין המלאי לבין המכירות בחנויות ההלבשה כמעט והוכפל בחודש מארס, כאשר החנויות הלכו ונסגרו אך הסחורה המשיכה להגיע. גם בחנויות הכל-בו קפץ יחס זה לרמות חסרות תקדים. חנויות רבות מציעות הנחות ניכרות על בגדי האביב, שעונתם למעשה הסתיימה עוד לפני שהחלה, ואחרות מעבירות את הסחורה לחנויות עודפים או מאכסנות אותה לשנה הבאה. כמה רשתות גדולות אפילו שולחות בחזרה לסין את בגדי האביב, בתקווה שניתן יהיה למכור אותם און-ליין דרך עליבאבא.

הפוסט מדגיש, כי לא משנה מה תהיה מדיניות המכירות – בכל מקרה מדובר בהפסדים ניכרים. הקמעונאים עשויים למכור סחורה מתחת למחירי העלות, תוך תשלום של דמי האכסון לסחורה שהם מקווים שיוכלו להציל לשנה הבאה. יש בהם שיעדיפו שלא להחזיר את הסחורה, למרות שדמי השילוח נמוכים יותר, וזאת בשל מצוקת המזומנים בה הם שרויים.

אנליסטים אומרים, כי עודף המלאי לצד הירידה במכירות, מקשים מאוד על חלק מן הקמעונאים לממן רכישה עתידית של סחורות. ההקשחה בשוק האשראי עלולה להקשות על הפתיחה מחדש של המגזר. חברות לביטוח אשראי מגבילות את סכומי הערבויות, אפילו ללקוחות ותיקים. לפני שלושה חודשים בלבד, קמעונאי בעל מחזור של מיליון דולר יכול היה לקבל ערבות של 800,000 דולר; כיום הוא יקבל 100,000 דולר בלבד, כך שההזמנות יהיו מסוכנות מכדי לבצע אותן. בשל כך עולה הקריאה למתן ערבות מדינה, כפי שנעשה בצרפת ובבלגיה.

נותני האשראי מצידם חוששים להעניק אותו, משום שהם מתקשים לצפות את הביקושים העתידיים מצד הלקוחות – במיוחד כאשר מדובר בקמעונאים בסדר גודל בינוני. כאשר החנויות סגורות, אין לקמעונאים תזרים מזומנים אותו הם יכולים להציג כנגד האשראי המבוקש. ואם חברות ביטוח האשראי כמעט ואינן מוכנות להעניק ערבויות, משימת קבלת המימון הופכת לכמעט בלתי אפשרית. התוצאה הצפויה היא זינוק במספר פשיטות הרגל במגזר הקמעונאי.

המצב מאתגר גם כאשר מדובר בהזמנות לחגי הסתיו והחורף, המתחילים בארה"ב עם חג ההודיה בתחילת נובמבר. קמעונאים רבים, המצויים במצוקה תזרימית ובחוסר ודאות לגבי היקף המכירות, מזמינים רק 75%-50% מהיקף ההזמנות אשתקד. אחרים משקיעים יותר במוצרים בסיסיים שניתן למכור כל השנה.