נצטרך לחיות עם הקורונה לאורך זמן. הנגיף אינו מראה סימנים שהוא מסתלק, והמגיפה צפויה להימשך שנה ואף יותר. המסיכות, הריחוק החברתי, הניתוק מחברים ובני משפחה – אלו צעדי המניעה הטובים ביותר והם יהיו כאן בעתיד הנראה לעין. התחזיות שמאות מיליוני מנות של חיסון יהיו זמינות בסוף השנה, כנראה ורודות מדי; שום חיסון לא פותח במהירות שכזאת. נכון לעכשיו, גם אין טיפול המבטיח ריפוי מלא מן הקורונה.

מכך עולות שאלות עצומות: האם מקומות העבודה יוכלו להיות בטוחים? מה לגבי התחבורה הציבורית? כמה אנשים יוכלו לעבוד מהבית? כיצד ניתן לשכנע ילד בן שש לשמור מרחק? המסקנה המתחייבת היא, שיש צורך להמשיך באמצעים הנוכחיים, לקבל חיסון נגד השפעת הרגילה ולהיות סבלני; הקורונה היא מרתון, לא מרוץ ל-100 מטר.

יש לעטות את המסיכה. אין יותר מקום לוויכוח על כך. מחקרים מלמדים שאפילו המסיכה הפשוטה ביותר מקטינה משמעותית את סיכויי ההידבקות. בארה"ב אומנם אין חובה אחידה שכזאת, אך יותר ויותר גופי ממשל ועסקים מתחילים לחייב מסיכה או לפחות להמליץ על כך במרחב הציבורי.

המענה לנגיף הוא יקר מאוד. הממשל הפדרלי הקציב למעלה מ-2 טריליון דולר לטיפול בקורונה; ייתכן שסכום נוסף נמצא בדרך, אך הוא שנוי במחלוקת בין המפלגות. הרוב הגדול של הסכום נועד להקל על המצוקה של עסקים קטנים ומשקי בית. מוסדות הרפואיים קיבלו קיבלו 175 מיליארד דולר, לבדיקות קורונה הוקצבו 25 מיליארד דולר ו-2 מיליארד דולר הופנו לחברות המפתחות חיסונים. הפדרל ריזרב העמיד עוד 2 טריליון דולר בהלוואות חירום ורכישת נכסים פיננסיים.

לא ניתן לסמוך על חסינות העדר. הרעיון פשוט: אם חלק גדול מספיק של האוכלוסייה יחלו ויבריאו, לנגיף לא יהיה להיכן להתפשט והוא ייעלם. אבל זה עלול לא לקרות, אפילו אם יהיה חיסון, כפי שמלמדת השפעת העונתית: יש לה חיסון, המונים מקבלים אותו – ועדיין מיליוני חולים ורבים מתים. הסיבה לכך היא, שהמנגנונים האנטי-נגיפיים נוטים להיות קצרי מועד – והקורונה פועלת בצורה דומה לזו של השפעת.

לנגיף יש יותר תסמינים מהצפוי. התסמינים הראשונים הצפויים הם שיעול וקוצר נשימה, אבל נגיף הקורונה אינו מגביל את עצמו למתקפה על הריאות – ולכן ייתכנו תסמינים נוספים כמו חום, כאב גרון וכאבי שרירים, כמו גם הפרעות במערכת העיכול. תסמין נוסף הוא אובדן פתאומי של חושי הריח והטעם. צעירים פיתחו פריחה אדומה כואבת בקצות אצבעותיהם.

קורונה בצורה קשה עלולה להוביל לדלקת ריאות ולצורך במכונת הנשמה. גם בלי פגיעה בריאות, היא עלולה לפגוע בכליות, בלב או בכבד, או לגרום ליצירת קרישי דם ברגליים ובריאות; במקרים נדירים היא גורמת לשבץ מוחי. מוות מקורונה עלולה להיגרם בשל כשל לבבי, כשל בכליות, קריסת מערכות או מצוקה נשימתית.

אפשר לדאוג פחות מפני הידבקות ממשטחים. המחקרים שמצאו נוכחות של נגיף הקורונה על משטחים, הצביעו למעשה על שאריות של החומר הגנטי שלו ולא על הנגיף עצמו. לכן, המשטחים למיניהם אינם נחשבים למקור הדבקה משמעותי, וזאת בניגוד לנשימה ישירה של נגיפים – ומכאן חשיבותה של המסיכה.

פחתה גם הסכנה להיווצרות מוטציות של הנגיף. החששות מפני מוטציות נבעו מחוסר הבנה. כאשר תאים נגועים מייצרים נגיפים חדשים, מתרחשות לעיתים טעויות וכך נוצרות מוטציות – שברובן רעות לנגיף עצמו וליכולתו לתקוף תאים נוספים. חוקרים זיהו מספר מוטציות בלתי מזיקות של הקורונה, שהפכו לצורה העיקרית של המגיפה בכמה מדינות.

נגיף עשוי לייצר מוטציות המשנות את דרך פעולתו, וכך גם הקורונה, אך רק מחקר יכול לקבוע האם מדובר בשינוי משמעותי. ככל הנראה, הקורונה לא תעבור במהירות תהליך של יצירת מוטציות – בשורה טובה מאוד למפתחי החיסונים. יש מספיק דאגות סביב הקורונה; לא צריך להוסיף עליהן כאלו שאינן מבוססות.

אי אפשר לבנות על הקיץ שיביס את הנגיף. החום והלחות של הקיץ לא יבלמו את המגיפה. הם עשויים להאט את קצב התפשטותה, אך קרוב לוודאי שלא נדע באיזה שיעור. גורמים אחרים, כמו הפחתה בכמות הנסיעות, שמירת מרחק, החופשות בבתי הספר, ביטול אירועים ועטיית מסיכות – לכל אלו תהיה השפעה גדולה מזו של מזג האוויר.

רק מעט ידוע על האופן בו תנאים סביבתיים משפיעים על הנגיף. קרני השמש מסייעות לחסל אותו כאשר הוא על פני השטח, וכמה מחקרים מצביעים על השפעה קטנה של הלחות. סכנת ההידבקות באוויר הפתוח נמוכה מאשר במרחב סגור, ומזג האוויר הקיצי יאפשר לצאת החוצה. אבל הנגיף אינו זקוק לתנאים מיטביים; יש בעולם מספיק אנשים בלתי מחוסנים שהוא יכול לתקוף.