בחודש ינואר פנתה ארנס פעם נוספת ללשכתו של ליאון ואז נמסר לה כי היומן יועבר לעיון בסוף חודש מרס. לאחר שחודש מרס חלף עבר והיומן לא נמסר לעיון פנתה ארנס שוב. במסמך שכתב לה הממונה על חוק חופש המידע בעירייה, שמואל אנגל, נכתב כי עליה לשלם את האגרה הגבוהה בטרם תוכל לקבל לעיון את היומנים.

אנגל ציין במכתבו כי לצורך טיפול בבקשתה של ארנס נדרשות 100 שעות עבודה הכרוכות בתשלום. "לטיפול באיתור החומר המבוקש בפנייתך נדרשות 100 שעות עבודה הכרוכות בתשלום אגרת טיפול. על-פי תקנות חוק חופש המידע, החיוב הינו החל מהשעה הרביעית ואילך, על כן גובה האגרה הינו על-פי החישוב: 97 שעות כפול 30 ש"ח = 2,910 ש"ח", כתב.

אנגל לא פרט כיצד הגיע לחישוב אומדן השעות או מהי העבודה הנדרשת לצורך "איתור החומר המבוקש". זאת, למרות שנהלי היחידה הממשלתית לחופש המידע (נוהל הקצאת משאבים בלתי סבירה) קובעים כי בכל דחייה של בקשה לחופש מידע, אם הרשות הגיעה למסקנה שקיימת עילה המצדיקה דחייה שכזו - "עליה לנמק דחייה זו ולצרף את הנתונים שעמדו בבסיס החלטתה - לרבות פירוט מספר השעות וכוח האדם שיהיה עליה להשקיע לצורך הטיפול בבקשה".

בנוסף לכך, קובע הנוהל שמחייב את כל השירות הציבורי, כי על הרשות לפרט ולנמק כיצד מתקיים המבחן המהותי בדבר הסטת כוח האדם ממשימתו העיקרית והשיבוש הקשה שייגרם לרשות כתוצאה מכך. על הרשות גם לנמק מדוע במסגרת האיזון שנערך בין הזכות לקבלת המידע והטעם הניצב בבסיס הגילוי של המידע, לבין אינטרס היעילות האדמיניסטרטיבית, השיקול האחרון גובר.

כאמור, כל הנימוקים הללו כלל לא הופיעו במכתב הדחייה המותנית בהימנעות מתשלום ששלחה עיריית ירושלים לחברת המועצה ארנס.

אגב, הניסוח שבו השתמש הממונה על חופש המידע בעירייה שלפיו נדרש 'איתור החומר המבוקש' נראה לכאורה מוזר. זאת, משום שבדרך כלל יומניהם של ראשי רשויות הם יומנים ממוחשבים שמנוהלים באמצעות תוכנות כאאוטלוק המאפשרות לא רק לרכז את כל החומרים בלחיצת כפתור, אלא גם לאתר בשניות ספורות פרמטרים נבחרים, אם יש צורך 'להשחיר' פרטים אישיים המופיעים ביומן ואשר אינם כלולים בחובת גילוי המידע על-פי חוק חופש המידע.

המספר העגול שננקב בדרישת תשלום האגרה - 100 שעות בדיוק ללא כל פירוט - נראה מוזר לכל מי שמכיר תשובות בנושא חופש המידע הנוגעות לפרסום יומנים של נבחרי ציבור.

רק לשם השוואה, במקרה אחר של ראש עיריה שניסה לדחות את מסירת יומניו באמצעות דרישת אגרת טיפול גבוהה, אבירם דהרי מקרית גת, צוין פירוט שעות מדוקדק - על בסיס דקות - כולל הייעוד של כל פרמטר בשעות הטיפול בבקשה: 6 שעות ו-6 דקות נועדו ל"בחינת ראש עיר ואיתור מוקדים לפגיעה בפרטיות, לרבות של ראש העיר עצמו וכיוצא בזה" ו-1 שעה ו-40 דקות ל"בחינת הלשכה המשפטית לרבות התייעצויות, סימון וציון הפגיעה בפרטיות".

מספר השעות הכולל שאליו הגיעו במקרה ההוא עמד על 93 שעות ו-12 דקות לתקופה של 12 חודשים. בעוד במקרה של עיריית ירושלים הגיעו אל המספר העגול והיפה 100 על הדקה.

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי העירייה מעוניינת בפרסום היומן של ראש העירייה, אך בשל הגשת בקשת חופש המידע היא לא יכולה לעשות זאת עד שתשולם האגרה.

"יומן ראש העיר מתפרסם מדי שנה בחודש מרס. השנה הוגשה בקשה מוקדמת של חברת מועצה, ע"פ חוק חופש המידע, לפרסום היומן, מה שמאלץ את העירייה, חוקית, לפעול על-פי כל הנחיות החוק. משכך, נדרש הפונה לשלם אגרה בהתאם לחוק. עד לרגע זה לא שולמה האגרה, ולכן, לא ניתן להעביר את היומן לפונה, או לפרסמו ברבים. ככל שתשולם האגרה כחוק, סכום מידתי ומייצג, יועבר היומן לפונה, וגם יפורסם ברבים. ראש העיר מוכן להעביר את יומנו מיידית וללא כל דחייה".

טענה זו של העירייה - בדבר מניעה חוקית שיש לה לפרסום המידע - אינה מדויקת בלשון המעטה. פעמים רבות מקדימות רשויות ציבוריות פרסום מידע שהתבקש בבקשות חופש מידע ובתשובה שהן מגישות לפונה הן מפנות אותו אל הפרסום שכבר נעשה. זאת, משום שחוק חופש המידע לא נועד למנוע פרסום וולונטרי של מידע על-ידי הרשות, אלא לחייב אותה לפרסם מידע במקרים שבהם היא לא עושה זאת מיוזמתה.

מעבר לכך שחוק חופש המידע אינו מונע פרסום וולונטרי של מידע, ל-News1 נודע כי ההנחיה להגשת בקשה על-פי חוק חופש המידע הועברה לחברת המועצה עליזה ארנס על-ידי העירייה עצמה, באמצעות מזכיר מועצת עיריית ירושלים, עידו רוזנברג. "לאחר בדיקה, ראש העיר יעביר יומנו בכל שנה חולפת בסוף חודש מרס שלאחריו בהתאם לבקשה שתוגש לפי חוק חופש המידע וכפוף לסייגים בו", כתב ב-14 באפריל 2019.

הממונה על הדוברות בעיריית ירושלים, ירון לופו מוסקוביץ, אמר ל-News1 כי העירייה לא תשיב לשאלות הנוגעות להימנעותה מפירוט אופן חישוב שעות העבודה הנדרשות לפרסום היומן בניגוד להנחיות היחידה הממשלתית לחופש המידע. הוא סרב להשיב לשאלות נוספות בנושא.

בעקבות חשיפת News1 בדבר תשובת עיריית ירושלים בעניין בקשת חברת המועצה עליזה ארנס פנה גם עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה העוסקת בחשיפת יומנים של נבחרי ציבור, אל עיריית ירושלים ודרש לקבל לידיו את היומן של משה ליאון, מכוח הוראות חוק חופש המידע.

בבקשתו דרש (יום א', 14.6.20) לקבל את יומן ראש העירייה ו/או את לוח הזמנים שלו על-פי הפירוט הבא: מועד ושעת הפגישה, מיקום הפגישה, פירוט המשתתפים בפגישה, נושא הפגישה ומשך הפגישה. זאת, לרבות לו"ז חו"ל מפורט.

מטעמה של עליזה ארנס, חברת מועצת העיר מטעם התעוררות בירושלים ויו"ר ועדת הביקורת בעירייה נמסר כי צר מאוד שראש העירייה ליאון נמנע מלחשוף את יומנו וכי הדבר מעלה שאלות קשות על התנהלותו.

"לאחר שהודיע על פרסום יומנו עוד בפברואר 2019, ביקשתי לדעת מתי היומן יפורסם. להפתעתי נאמר לי בתשובה שהיומן יפורסם כפוף לבקשת חופש מידע. הדרישה המופרכת לתשלום של כ-3,000 שקל אגרה עבור 100 שעות עבודה, לאחר שראש העיר הודיע על פרסום היומן - מזעזעת כשלעצמה. הדבר מעלה תהיות - מה ראש העירייה מסתיר מהציבור? במנהל תקין על נבחר ציבור לפעול בשקיפות ולא במסתרים", טענה ארנס.