|
|
פרידמן. ראש ממשלה שלישי [צילום: גרשון אלינסון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
יש לנו ראש ממשלה העונה לשם בנימין נתניהו, שהוא כיום מנהיגה של המפלגה הגדולה ביותר, שהיא למעשה מפלגת השלטון. יש לנו ראש ממשלה חילופי, העונה לשם בני גנץ, כשראש הממשלה הראשון יודע בבירור, שלחילופי שלו אין לו כל עתיד כראש מפלגת שלטון.
ראש הממשלה הנוכחי יודע לבחון תהליכים ולהסיק מסקנות. הוא יודע וגם רואה, כמו שמפלגת העבודה התאיידה, ההתאיידות כבר מתדפקת במלוא העוצמה על מפלגתו של החילופי שלו. המפלגה לה הוא היה זקוק, כי אחרי מערכת בחירות שלישית עמדו לרשותו רק 58 תומכים, עולה על כבר מסלול ההתאיידות. ממנו אין כבר סיכוי לחזור.
ליד שני ראשי הממשלה האלו ניצב דייוויד פרידמן, מי שנושא למעשה רק בתואר שגריר ארצות הברית בישראל, אך הוא פועל כראש ממשלה שלישי, כשבידיו כל המסמכים, שראש הממשלה החליפי לא ראה וגם לא יזכה לראות.
ראש הממשלה השלישי, דייוויד פרידמן, הוא נמרץ יותר ותקיף יותר מראש הממשלה הראשון ובוודאי יותר מהחילופי שאינו יודע במה בכלל מדובר. ראש הממשלה השלישי נחוש יותר אפילו מבנימין נתניהו, ראש הממשלה הראשון, בכל הקשור לסיפוח עכשיו ומיד. הוא נחוש יותר מהשניים שלפניו, כשהא חוזר ואומר לא לתת לחלון ההזדמנויות של המתנחלים לחמוק בלי לספח היום כמה שיותר שטחים ועם כמה שיותר פחות פלשתינים, גם אם זה כרוך בהעברתם של פלשתינים ורק לא לומר את המילה גירושם.
ראש הממשלה השלישי, דייוויד פרידמן, יודע שנחישותו לממש את הסיפוח עם כמה שיותר שטח ועם כמה שיותר פחות פלשתינים זה מתכון למהלכים מדממים. למרבה הצער, נחישותו של ראש הממשלה השלישי, עלולה לקרום עור וגידים עם מחיר דמים יקר שישלמו שני העמים - שני עמים שייכנסו רק למסלול הנוסק לעתיד מדמם.
