השופטת: תמר בר-אשר, בית המשפט המחוזי בירושלים
המועד: יום חמישי, 11.6.2020, שעה 10:00
הנושא: תיקים פליליים
"תגידי לו, שאם הוא מגיש בקשה דקה לפני הדיון - שיוודא שהיא נקלטה. הוא תקע לי את הנט, אני צריכה לצאת ולהיכנס", אומרת השופטת תמר בר-אשר לתובעת ומבקשת ממנו להעביר את המסר לתובע אחר. עוד נראה, שהבקשה הזאת די מפריעה לניהול הדיונים הבאים. לסניגור אומרת בר-אשר: "עו"ד ג'ניה קליימן בטוח תשמע אותך בלב פתוח בתיק הזה. יש לה סבלנות ברזל. ג'ניה - זאת עם השיער האסוף". היא דוחה את התיק להקראה ומתן תשובה.
מעבר מהיר לתיק הבא ופנייה לנציג הסניגוריה הציבורית: "מה אתם מבקשים בתיק הזה, שהיו בו כבר אין-ספור דיונים ולא מתקדמים? אני יודעת שקיבלתם את המינוי מהסניגוריה". ההגנה עוד לא מוכנה לדיון לפי סעיף 144 (קביעת מתווה המשפט), אך מבטיחה שבתוך שבועיים תהיה ערוכה לכפירה מפורטת ועם רשימת העדים להם היא זקוקה. "זה תיק שיספיק לו יום אחד [להוכחות], נכון?", מוודאת בר-אשר. "יש אפשרות שתוכלו להגיש תיק מוצגים של מה שטכני?". שוב תשובה חיובית. "אני אנסה לקבוע את זה עוד ביולי או בתחילת אוגוסט. כדי שלא יהיה הפתעות, אני אקבע עכשיו ככה -" אבל אז יש הפתעה, או בעצם לא ממש הפתעה: נט המשפט שוב נתקע. הקלדן מנסה לברר עם המזכירות מה לעשות, ובר-אשר נאלצת להפנות את תשומת ליבה לתקלה. "יצאתי מהנט לגמרי לגמרי החוצה. תגיד לנורית שאני בדיון ושיטפלו בזה. תגיד להם שבפעם הבאה יקלטו בקשות. טוב, תסגור את הטלפון, אנחנו באמצע דיון".
בר-אשר חוזרת לתיק וקובעת הוכחות ל-29 ביולי, מהשעה 9:30 ועד השעה 16:00, ו"על הצדדים להיות ערוכים לאפשרות של חריגה ממסגרת הזמן. המזכירות תזמין הקלטה לדיון. תיק מוצגים - כמה אתם רוצים לפני הדיון? שבוע קודם? תסבירו לו [לנאשם] שהוא חייב להתייצב". הנאשם כבר יצא מהאולם, אבל בר-אשר מבקשת: "תקראו לו חזרה. בלבלו אותי. אני רוצה לעשות דיון אחרי שאתם מגישים תשובה מפורטת. דיון לפי סעיף 144 ב-1 ביולי. אם תצליחו [להגיע להסכמות] לפני הדיון - תודיעו, כי זה סתם בזבוז זמן הקלטה".
בין לבין, בר-אשר עדיין כועסת ובצדק על התקלה ב"נט". היא מעבירה למזכירות את המסר באמצעות הקלדן: "רק רציתי לראות אם הוגשה בקשה, בכלל לא ניסיתי להוריד את זה, וכל המחשב שלי נתקע. אני לא יכולה להיכנס לתיק בכלל. זה תקוע על איזה מין פעולה באמצע. כבר שלוש פעמים יצאתי ונכנסתי לגמרי מה'נט'. תגיד לה שלא עשיתי שום דבר, רק בדקתי אם יש בקשה. אני לא מתעסקת עם להוריד בקשות גם כשאני צריכה. תכתוב לה שאני לא יכולה להיכנס לתיק. שתשבור את הראש".
את הדיון הבא מקיימת בר-אשר כאשר העצור משתתף בו בטלפון, בשל הקורונה. אבל לפני כן, היא מגלה אנושיות ואיכפתיות אמיתיים, כאשר היא פונה אל הסניגור המוסלמי: "אני מבקשת להשתתף בצערו של אדוני, אני מבינה שאביך נפטר. איך זה הולך אצלכם מבחינת האבל?". הסניגור מסביר שמדובר בשלושה ימים בלבד, אבל המחוקק העניק שבעה ימים כמו ליהודים. בר-אשר: "יש מנהגי אבלות שנמשכים עוד זמן? חודש? שנה? אבא שלך היה ירושלמי?" - לא, המשפחה מהגליל. "האמת היא שידעתי שאדוני מהצפון. בכלל מנהגי אבלות זה מעניין, גם בין העדות [היהודיות] יש הבדלים. יש מנהג לא ללמוד מנהגי אבלות אם לא צריך", אומרת בר-אשר וצודקת.
חזרה לעבודה. "מה אנחנו עושים עם התיק המעניין הזה?". הסניגור אומר שיש ניסיון להגיע להבנות ושהוא נפגש ביום הקודם עם נציגי התביעה; וכרגיל, השאלה היא מדוע הפגישה ברגע האחרון כך שאין מנוס מדחיית הדיון. בר-אשר קובעת את הדיון ל-6 ביולי, "לפני יום של הוכחות", ומפגינה בכך יעילות ראויה לציון. היא מאפשרת לסניגור לדבר בטלפון עם הנאשם, ובינתיים מציעה "פיתוי" לאיש נחשון של השב"ס: "אם אתה מצליח להביא את הסניגורים - אני מקדימה לך את הדיון".
התובעת בתיק הבא מעדכנת שהסניגור מחתים את הנאשם על הסדר טיעון, ובר-אשר שואלת: "כמה זמן יקח לו? לחכות באולם או לחזור? לא לחץ, רק כדי לדעת". עוד היא מדברת והסניגור נכנס. התובעת מגישה את ההודעה על הסדר הטיעון ואת כתב האישום המתוקן. בר-אשר כותבת בשמו של הסניגור שהנאשם מודה ומודע לכך שבית המשפט איננו כבול להסדר. היא מוודאת עם הנאשם את החלק הראשון של הדברים אך לא את השני; השמטה בעייתית.
מדובר בריבוי עבירות של מעשים מגונים בשתי מתלוננות, וייתכן שהעסק יסתיים בעבודות שירות: בר-אשר מפנה את הנאשם לממונה על העבודות. הצדדים מבקשים לדחות לחודש נובמבר את הטיעונים לעונש, כדי לאפשר לנאשם לשלם עד אז את הפיצויים שנקבעו בהסדר. בר-אשר שואלת את התובעת האם היא מבקשת תסקיר נפגעי עבירה ונענית בשלילה - צעד תמוה על פניו של הפרקליטות, אך בר-אשרה אינה מבררת מה עומד מאחוריו.
"כמה זמן הממונה [על עבודות שירות] רוצה עכשיו? בדגש על עכשיו, קורונה, אני יודעת שלוקח יותר. אני לא רוצה לקבוע סתם. תגיד לי איפה להסתכל ביומן", היא אומרת לסניגור. לבסוף קובעת בר-אשר שהפיצוי ישולם עד 23.11.20, הטיעונים לעונש יישמעו למחרת וחוות דעת הממונה תוגש עד 18.11.20. "תכתוב בהדגשה: המזכירות תשלח לממונה העתק הסדר הטיעון וכן את פרוטוקול הדיון מהיום", היא אומרת לקלדן.
השורה התחתונה: דיונים שלא אפשרו התרשמות מעמיקה. לחיוב ניתן לציין את האמפטיה של בר-אשר כלפי הסניגור האבל. לשלילה - העובדה שאינה מוודאת שהנאשם יודע שבית המשפט אינו כבול להסדר, וההתעלמות מן ההימנעות מקבלת תסקירי נפגע עבירה. נוצר הרושם, כי היעילות גברה כאן על שתי נקודות מהותיות. גם יעילות-יתר איננה מעלה.
יעילות: 7.
מזג שיפוטי: 9.
