ברוח הימים בהם ידו של הקג"ב הייתה על העליונה, סופרה בדיחה רוסית ישנה: - איך צדים אריות בקוטב? והתשובה: מה הבעיה, צדים דב וחוקרים אותו עד שהוא מודה שהוא אריה...

השבוע התכנסה ועדת העלייה והקליטה לדון בטיפול משרדי הממשלה בתופעת הגזענות. נקודת המוצא של הדיון, כאילו אכן קיימת תופעה של גזענות, הייתה סימון המטרה מראש וברוח זו התקיים הדיון, עליו ניצח יושב-ראש הוועדה, ח"כ דוד ביטן.

על שולחן הוועדה הונחה מראה עקומה שגרמה לנוכחים להשתכנע במראה שהשתקף לנגד עיניהם - מדינת ישראל היא מדינה גזענית, יש בה גזענות ממוסדת ואפילו החברה האזרחית שלה היא חברה גזענית. את מה שניסו להחדיר לדעת הקהל חברי הכנסת הערביים במשך עשרות שנים, הצליח איש המחנה הלאומי, לקבע כעובדה מוגמרת, ולשכנע את הדב שהוא בעצם אריה.

אין גזענות ממסדית

כאן זה לא ארצות הברית. בישראל 2020 אין גזענות ממסדית, ואם יש כזו היא נמצאת בשוליים, וכל מי שנתקל בה דואג להוקיעה. הוא עושה זאת גם בלי צורך להעזר בשירותיה המפוקפקים של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. יחידה זו, שהוקמה לפני כשלוש שנים, מצאה עצמה חסרת מעש לאחר ש-52 החלטות הממשלה למניעת גזענות ממסדית יושמו במלואן.

עו"ד אווקה (קובי) זנה, העומד בראש היחידה, יצא מן הדיון כשחיוך רחב נסוך על פניו, שכן החלטת יושב-ראש הוועדה הפתיעה גם אותו. במקום לסגור את היחידה מטעמי אבטלה סמויה, הוחלט כי קיים צורך להרחיב את סמכויותיה ופעילותה. מדובר בהחלטה חסרת אחריות שלא עומדים מאחוריה נתונים כלשהם שאפשר להסתמך עליהם. החד-צדדיות בקרב כל משתתפי הדיון שהיו בדעה אחת מבלי שתישמע בדיון ולו דעה נגדית אחת לרפואה, מהווה כשל של הנהלת הוועדה בזימון המוזמנים, ויש להניח שיש לה אשם תורם להחלטת האיוולת של ח"כ ביטן.

עיקרי תפקידי היחידה הממשלתית, כפי שנקבעו בהחלטת הממשלה, כוללים תיאום הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה וסנכרונה, קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול, מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבין-משרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור), בחינת הצורך בשינויי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שר המשפטים, וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים.

מדרון חלקלק

דוח פלמור, שאמנם נקרא על שמה של אמי פלמור אך שותפים רבים עמלו בהכנתו, הוא מהדוחות היסודיים והמקצועיים שידעה המערכת. ב-135 עמודיו הוסבר בדיוק מהן הנקודות הטעונות שיפור. בשום שלב לא סברו מחברי הדוח כי יש להרחיב את סמכויותיה של היחידה, ולו בשל העובדה שהבינו כי מדובר במדרון חלקלק.

המלצות דוח פלמור יושמו, ואחרי שבעיות החשש לגזענות הממוסדת נפתרו ניסה עו"ד זנה, בחוסר סמכות, להאציל לעצמו סמכויות לא לו, מכוח השד יודע מה. מהיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הפכה היחידה הפכה דה-פקטו ליחידה הממשלתית למאבק בגזענות, ואם תרצו לגזענות המומצאת. כך למשל, במקום להתמקד באפליה על-רקע גזעני, הוא החל לקבל תלונות בדבר אפליה על-רקע מגדרי, נטייה מינית ודת. הוא לא הסתפק בכך ומשהתקשה למצוא גזענות במוסדות הממשלתיים תחב את אפו גם לצלחתם של גורמים פרטיים, ואף הרחיק לכת ובניגוד לדין העיר באחת הפעמים לנושא משרה שיפוטית, ו"חטף" על כך.

מי שקורא את דוחותיה השנתיים של היחידה בראשותו עשוי להתרשם מן הכרכים העבים, אך עיון בפרטים מגלה כי אין בהם ממש, מלל על גבי מלל של גבב, הבל וסרק. כדי להצדיק את קיומה של היחידה המיותרת צריך לעשות רושם - להוציא הודעות מתלהמות לתקשורת, להדליק את האורות במפעל המנומנם ולעשות רעש כדי לשוות למקום אופי של עבודה. אסתרא בלגינא קיש קיש קריא.

בהעדר בעיות, החלה היחידה בציד מכשפות. היא מנסה להגדיר מחדש את מושג הגזענות ולהרחיבו תוך פגיעה קשה וחמורה ביותר בחופש הביטוי. היא מנסה להשליט משטרת מחשבות של תקינות פוליטית (PC). היא מנסה להכתיב לחברה האזרחית ערכים חדשים התואמים את המוסר החדש של ה"דיפ סטייט". זה רק עניין של זמן עד שיהיה אסור פה לספר בדיחות עדתיות, ואם אתם חושבים שאני מגזים - קיראו את ההמשך.

בדיון בוועדה התרברב העומד בראשה על כך שהוא נותן ייעוץ משפטי חינם לאזרחים שנפגעו מגזענות. אבל בעוד שהממשלה הסמיכה אותו לתת ייעוץ שכזה רק לגבי מניעת כניסה למקומות ציבוריים, הוא עושה דין לעצמו ומתנכל גם לחדרי-נופש ואירוח פרטיים. היחידה של אווקה לא מסתפקת בייעוץ, אלא גם פונה לבתי המשפט. אם זה היה תלוי בו, אווקה היה גם השופט וגם התליין.

מגורם מייעץ לשופט ותליין

הראו לי יחידה ממשלתית אחת שמסייעת סתם כך, חינם - על חשבון כספי משלם המיסים - לנפגעי עבירה, בשליש מהמקרים עבירה מילולית בלבד. בכל תחום אחר אזרח שנפגע מרשות ציבורית כלשהי או מהתרשלות הרשות לאכוף את החוק, לא יקבל שום סעד משפטי, אפילו בתשלום, וייאלץ לפנות לערכאות על חשבונו (וכמובן, איני מתייחס לסעד משפטי לניצולי שואה ולאוכלוסיות מוחלשות אחרות). מאחורי הנדיבות הזו לא עומד רצון אמיתי להטיב עם הנפגע מגזענות או ממה שנחזה להיות גזענות, אלא מרצון נסתר להכתים את החברה הישראלית, להכות על חזה ולהשניא אותה על עצמה - פעילות המאפיינת לרוב ארגוני שמאל רדיקליים ואנרכיסטים.

הטענה כאילו ידיה של היחידה כבולות - יסודה בשקר. יש ליחידה די והותר סמכויות המאפשרות לה לפעול בהתאם למנדט שניתן לה מאת הרשות המבצעת. בנסיונה להרחיב את סמכויותיה, תוך קבלת גיבוי תמוה מיו"ר ועדת הקליטה, היא פולשת לשדות זרים ומבקשת ליטול לעצמה סמכויות המצויות כיום בתחום טיפולן של רשויות שלטוניות אחרות.

החברה הישראלית מורכבת ממהגרים שעלו ממדינות שונות. צמצום הפערים התרבותיים בין השבטים השונים יבוא אך ורק בדרך של חינוך והסברה, ולא בדרכים משפטיות וענישה. הניסיון המפא"יניקי של ביטן ואווקה ליצור כור היתוך חדש לחברה הישראלית תוך השתקה בכוח הזרוע של דעות שלא נוח לשמוע, הוא חמור ביותר ומסוכן פי כמה מכל הכוונות שמייחסים מפגיני בלפור לממשלת ישראל. המרקם החברתי הישראלי עדין ביותר. מדובר בעצב רגיש בעין, שהחולי שבו יירפא מאליו באמצעות סבלנות, שגם אם תימשך דור או שניים, לא ניתן יהיה לקצר תהליכים ולתקנה באבחת גרזן.

במקום לסגור את היחידה כאמור, או למצער להעמיד אותה במקומה ולהבהיר לעומד בראשה את גבולות הגזרה, נותן ביטן לאווקה יד חופשית לעשות כרצונו ולעצב את החברה הישראלית בצלמו וכדמותו, או ליתר דיוק - בצלמו ודמותו של האקטיביזם השיפוטי. אחרי ששנים קיבלו המשפטנים יד חופשית מראש הממשלה נתניהו למשול במדינה, אין פלא שדוד ביטן ממשיך את המסורת הליכודית שבה הוא "אינו יודע למשול".

לא שיניים, מלתעות

על-מנת לבצע את תפקידה, היחידה אינה צריכה "שיניים". אם למבקר המדינה אין שיניים, קל וחומר שליחידת תיאום לא צריכים להיות שיניים, ולצורך הגשמת המלצותיה היא יכולה להעזר בוועדות הכנסת או ביחידות השונות שכבר קיימות במשרד המשפטים.

ביטן, שהוקסם ממצג השווא שהוצג בפניו, אינו מסתפק בשיניים אלא מעוניין לתת ליחידה מלתעות. על-פי הצעתו, היא תקבל עוד תקציבים, עוד תקנים למינוי ממוני סיכול "גזענות" לא רק במשרדי ממשלה אלא גם ביחידות סמך, ברשויות המקומיות בחברות ממשלתיות וציבוריות ואפילו בתאגידים ובחברות פרטיות גדולות, ומי ישלם על על אלה? פשוט לקרוא ולא להאמין. ואם טרם נפלתם מהכיסא, הוא גם מעוניין להטיל קנסות מינהליים על אנשים פרטיים שיעזו להשמיע או לכתוב אמירה גזענית ברשתות החברתיות באינטרנט.

ומי יקבע מה נחשב גזעני ומה לא? אם עד היום חשבתם שהכל בעיני המתבונן - טעיתם. אווקה הוא זה שיקבע מהי הפרקטיקה של גזענות, ועל סמך הניסיון תהיו בטוחים שמסע הציד שלו רק התחיל, ובקרוב ממש תמצאו עצמכם נחקרים במשטרה על ציוץ בטוויטר או רשומה בפייסבוק שלא נעמה לאוזניו של קומיסר הגזענות החדש.

אווקה, שקיבל מביטן אצבע - וואחד אצבע - נרגש מנדיבותו של יושב הראש והחליט לבקש את כל היד. ראש היחידה הממשלתית מעוניין למנוע מבעלי דירות את הזכות לסנן את הדיירים השוכרים. הוא מבקש להפקיע מהמשכיר את הזכות להחליט את מי לשכן בנכס הפרטי שלו, ולשלול ממנו את האוטונומיה תוך פגיעה קשה בחופש הקניין. ומה אם אינך רוצה להשכיר את הדירה לערבי או ליהודי, להומו, לחרדי, למחלל שבת, לנבער מדעת, למהגר עבודה, למתנחל, למישהו שאתה חרד מהשפעתו הלא-חינוכית על ילדיך או לסתם מישהו שלא מוצא חן בעיניך? במקרה שכזה ינופף מולך אווקה באצבע שקיבל מביטן, שהפעם תהיה אצבע משולשת מהממשלה - שבשם ערכים "מקודשים" תפגע בביתך-מבצרך.

אם ביטן לא ישכיל להבין מעצמו את ההשלכות ההרסניות וארוכות הטווח של הכיוון אליו הוא מושך את העגלה - מחוזות המשפט ודיכוי השיח, צריכים יתר חברי הוועדה מהמחנה הלאומי - טלי פלוסקוב, אריאל קלנר ויוסף טייב - להציב בפניו נורת אזהרה מהבהבת.

החלטת ביטן מהווה "כתם שחור" על חופש הביטוי, שהוא אבן יסוד בדמוקרטיה. ותסמכו על קובי אווקה, שברגעים אלה ממש בוחן הוצאה מחוץ לחוץ של הביטוי "כתם שחור".