מזכיר הממשלה נגד היועץ המשפטי לממשלה

בראיה לאחור' אין ספק שתיק אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז היה תיק תפור. בית המשפט העליון והשופט (בדימ.) דוד רוזן ניקו את הד"ר מנדלבליט מכל רבב, ולכן החשדתו בעבירות חמורות, והסקת מסקנות קשות על-ידי הפרקליטות והמשטרה בעניינו היו עורבא פרח. המסקנה המתבקשת היא שכל ההמולה סביב מנדלבליט בפרשה הייתה המולת מתפרה אחת גדולה.

יש הטוענים כי מדובר במתפרה בשגגה. קשה להאמין איך כל-כך הרבה בכירים שוגים בתום לב בנושאים כאלה טריוויאליים. ואם שגו, הם אינם ראויים לתפקידם. אבל אין זה משנה כלל. ליקוי המאורות של האשמות מנדלבליט מעיד על-כך שמערכת אכיפת החוק מועדת לתקלות בסדר גודל של ליקוי מאורות טוטאלי. היא לא תיקנה את עצמה מאז, לא רופאו כל המחלות שהביאו את מערכת אכיפת החוק לטפול האשמות שווא על מנדלבליט ובכך לרושש אותו, להשליך אותו לבית האסורים למספר שנים, ולמנוע ממנו קריירה ארוכת שנים בצמרת מערכת המשפט הישראלית. ומחלות אלה שרירות וקיימות ולכן אין להתפלא שנושאים אלה חוזרים ונשנים.

ומה טען מנדלבליט בפני בג"ץ על המתפרה הזו (מבחר קטעים מטור של אבישי גרינצייג במעריב)? "חקירה אומללה... הופרו הפרה בוטה יחסי החיסיון החלים בין הרמטכ"ל לבין העותר, כמו גם לשיחות בין העותר לבין עוזרו של הרמטכ"ל... החקירה לוותה למרבה הצער, בהדלפות ובפרסומים מגמתיים שפגעו בשמו הטוב... גורמי החקירה הפרו את הוראות החוק האלמנטריות ביותר, שבוודאי ידועות להם היטב... התנהלות שערורייתית... הקשיים החוקיים המתעוררים מהתנהלות גורמי החקירה, אשר חרגו מהוראות חוק האזנת סתר, מתעצמים במידה ניכרת בשל התנהלות גורמי החקירה מול גורמי התקשורת... מתחילת חקירת הפרשה, הדליפו גורמי החקירה הדלפות פסולות ואסורות של חומרי החקירה, ובכלל זה חשיפת תוכן השיחות המוקלטות... על חומרים אלה נסמכו חלק בלתי מבוטל מן הדיווחים באמצעי התקשורת שהגיעו עד כדי סילוף ועיוות מגמתי של האירועים וגרימת נזק בל ישוער לעותר... נוכח האינטנסיביות והמגמתיות של ההדלפות...

לא היה מנוס מן המסקנה הקשה לפיה מדובר בהתנהלות מכוונת שנועדה לפגוע בעותר ולהפעיל לחץ פסול על מקבלי ההחלטות... חרף העובדה שברור היה כי החקירה לא תוביל להגשת כתב אישום, וחרף ההשלכות הקשות הנלוות לחקירתו של אדם במעמד של העותר... בין היתר, חשפה עו"ד גולדנברג בפניו [א.ה: עו"ד גולדנברג הייתה הפרקליטה המלווה והטענה היא לשיחות בינה לבין מומחה מגיש חו"ד מטעמו של מנדלבליט] חומרים שונים מתיק החקירה, על-מנת לנסות ולשכנעו בצדקת טענותיה, לרבות ציטוטים מתוכן השיחות בין העותר לבין עוזר הרמטכ"ל והתייחסות לטענות שהעלה העותר במהלך חקירתו... למותר לצין כי כיום מתנגד היועמ"ש להעברת חומרי החקירה האלו אל העותר בטענה שהדבר עלול לפגוע בחקירה הכוללת אשר טרם הושלמה... [ה.א להלן אמירה המיוחסת לפרקליטה] גם אם הוא לא יעמוד לדין, בשים לב לתפקיד אותו הוא רוצה למלא בעתיד, האם הוא ראוי להיות בתפקיד כזה?! התנהלות זו של הפרקליטה המטפלת בתיק, מעלה חשש כבד לפיו עניינו של העותר לא נבחן על ידה באובייקטיביות וללא משוא פנים... יש אפוא לחשוש שמא המטרה שעמדה לנגד עיניה הייתה השפעה על עתידו המקצועי".

ומה השיב אז היועץ המשפטי לממשלה (יהודה וינשטין): "יש להצר אפוא על הניסיון להטיל דופי במשרתי ציבור העושים מלאכתם נאמנה... [ה.א טענות מנדלבליט] אינן ממן העניין ונדמה כי כל מטרתן להשחיר את שמה של הפרקליטה המטפלת בתיק, כאשר הזיקה בין טענות אלה לבין הסעד המבוקש קלושה עד בלתי קיימת....טענות אשר אינן ממין העניין, המבקשות להטיל דופי במשרתי ציבור שלא לצורך".

סיפורו של מנדלבליט, ניסיון התפירה הבוטה שלו שכשל כישלון חרוץ מעיד כאלף עדים, שכל מי שמרגיש נתפר והוא יכול, חייב להילחם על שמו הטוב, חייב להוקיע, ממש כמו מנדלבליט, את המערכת שמנדלבליט אחראי עליה כיום, כי בלי מלחמה - ההפסד מובטח מראש. מנדלבליט במקום להילחם במערכת שתפרה אותו במטרה לתקנה, הצטרף אליה במטרה לשמר את מחלותיה הקשות והמזיקות ועלינו מאוד לקוות שהמסכן הבא שייכנס ראש בראש במערכת הזו, יכה אותה שוק על ירך, וחלילה לא יצטרף אליה אלא יהפוך אותה מהיסוד.