|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
זמיר. תזכורת מימי מנחם בגין [צילום: איציק וולף] אמון גבוה מבכנסת [צילום: הרשות השופטת]

שופט בית המשפט העליון בדימוס, יצחק זמיר

האיום הפוליטי איננו רק על בג"ץ

הביקורת על בג"ץ, שבמקרים רבים איננה מכבדת ועניינית, איננה נכונה מבחינה עובדתית הנסיונות לפגוע בבית המשפט מאיימים גם על שלטון החוק, על הזכויות של כל אדם, על המינהל התקין ועל טוהר המידות בשלטון פרק מתוך הספר "שופטים על משפט" בסדרת האוניברסיטה המשודרת, בהוצאת מודן ומשרד הביטחון
15/08/2020  |   יצחק זמיר   |   כתבות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות

האפשרות שבג"ץ יפסול חוק, גם אם זה קורה לעיתים רחוקות, קוממה עליו חלק מן האישים בממסד הפוליטי, אשר פתחו בהתקפות על בג"ץ בלשון שנעשתה בוטה יותר ויותר. אומנם גם קודם לכן הושמעה ביקורת על פסקי דין של בג"ץ, אך בדרך כלל הייתה הביקורת נקודתית, עניינית ומכובדת.

ניסיונות לפגוע בבג"ץ עצמו נבלמו כבר בשלב מוקדם, עוד בתוך הממסד השלטוני. לדוגמה, בשנת 1979 פסק בג"ץ, כי אסור להפקיע קרקע פרטית של פלשתינים ביהודה ובשומרון לצורך הקמת התנחלות של ישראלים. בהתאם לכך קבע בג"ץ, כי הקמת ההתנחלות באלון מורה הייתה בלתי חוקית ויש לפנותה ממקומה. פסק הדין התקבל כמכה קשה לממשלת הליכוד, שדגלה במדיניות של התנחלות ביהודה ובשומרון, שכן במבט ראשון נראָה שפסק הדין ימנע את המשך ההתנחלות.

הידיעה על פסק הדין הגיעה, מיד לאחר ששודרה ברדיו, אל חדר הישיבות של הממשלה, שבו המתינו השרים לכניסתו של ראש הממשלה, מנחם בגין. היא הסעירה את חברי הממשלה, והיו שרים שצעקו, כי בג"ץ חצה את הקו האדום, וכי הממשלה תסרב, זו הפעם הראשונה, לקיים את פסק הדין. ואז נכנס ראש הממשלה לחדר הישיבות, ולאחר ששמע את הדברים דפק על השולחן ואמר בלשון נחרצת, כי לא יעלה על הדעת שהממשלה לא תקיים פסק דין של בית המשפט. די היה בכך לשכך את הסערה. וכמובן, אלון מורה פונתה ממקומה והועברה למקום אחר, שלא חייב תפיסת קרקע פרטית.

אלא שמאז חל שינוי עצום בביקורת על בג"ץ מצד גורמים בשלטון. היא חדלה לא פעם להיות עניינית ומכובדת. עוצמת הביקורת, הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן, מעידה, כי ערכי היסוד של חברה דמוקרטית נחלשו אצל חלק מאנשי השלטון, גם בממשלה וגם בכנסת, ופינו את מקומם לשיקולים אחרים. בין היתר הם אינם מבינים את חשיבות תפקידו של בית המשפט כשומר שלטון החוק, שבלעדיו ייפרץ הסכר המונע שרירות על חשבון זכויות אדם ובולם שחיתות על חשבון הציבור.

הניסיונות להחליש את בג"ץ תכפו והתעצמו, ובמקביל נעשו ניסיונות להחליש את היועץ המשפטי לממשלה, כנראה מאותן סיבות. מה לא אמרו על בג"ץ? קודם כל הפיצו עליו שקרים, שרבים התחילו לראות בהם אמת, ועל השקרים התווספו גידופים. אמרו על בג"ץ שהוא פוגע בדמוקרטיה; שהוא משליט דיקטטורה של שלטון החוק; שהוא שמאלני, בעצם סניף של מרצ; ושהוא אף מושיט יד לאויבי ישראל, ולכן צריך לעלות עליו עם דחפור. אולם למרות כל זאת יש לזכור, כי בכל משאלי דעת הקהל נמצא, כי רמת אמון הציבור בבג"ץ גבוהה בהשוואה לבתי משפט במדינות אחרות, וגבוהה בהרבה מרמת אמון הציבור בכנסת, בממשלה ובמפלגות.

מכל מקום, ואף שיש להצטער על לשון הגידופים, אין להתעלם מן הביקורת העניינית. הביקורת העניינית על בג"ץ מתמקדת בעיקר בשתי טענות. האחת נגד התערבותו בחוקי הכנסת; והאחרת, נגד התערבותו בהחלטות הממשלה. האם יש ממש בטענות אלה?


פסילת חוק היא מימוש החוק
מימוש החלטת הכנסת [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

הניסיון האנושי, ובמיוחד הניסיון של העם היהודי, מלמד כי הרוב עלול לנצל את כוחו לרעה ולגרום עוול נורא. לכן, מדינות דמוקרטיות נוהגות בדרך כלל להגביל את כוח הרוב באמצעות חוקה, ולהסמיך את בית המשפט לפסול חוקים הסותרים את הוראות החוקה. הדבר ברור: בית המשפט אינו יכול להישאר חסר אונים לנוכח חוק הקובע, למשל, כי הבחירות לבית הנבחרים יידחו לתקופה של עשר שנים, או לנוכח חוק השולל את זכות הבחירה מאזרחים בני דת או לאום מסוימים

הטענה הראשונה היא שפסילת חוק על-ידי בית המשפט נוגדת את עקרונות הדמוקרטיה. מדוע? לפי הטענה, הדמוקרטיה היא שלטון הרוב, וכאשר הרוב מחוקק חוק, באמצעות נציגיו בכנסת, אסור לקבוצת שופטים, אשר לא נבחרו על-ידי הציבור, לסכל את רצון הרוב. אך טענה זו, לכאורה בשם הדמוקרטיה, מגלה חוסר הבנה בדמוקרטיה. שהרי כיום מקובל בעולם שדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, אלא שיטה שנועדה לממש את מטרתה העיקרית של המדינה, והיא הגנה על הזכויות והרווחה של כל אדם וכל קבוצה, לרבות קבוצות מיעוט.

הניסיון האנושי, ובמיוחד הניסיון של העם היהודי, מלמד כי הרוב עלול לנצל את כוחו לרעה ולגרום עוול נורא. לכן, מדינות דמוקרטיות נוהגות בדרך כלל להגביל את כוח הרוב באמצעות חוקה, ולהסמיך את בית המשפט לפסול חוקים הסותרים את הוראות החוקה. הדבר ברור: בית המשפט אינו יכול להישאר חסר אונים לנוכח חוק הקובע, למשל, כי הבחירות לבית הנבחרים יידחו לתקופה של עשר שנים, או לנוכח חוק השולל את זכות הבחירה מאזרחים בני דת או לאום מסוימים. אכן, במדינות דמוקרטיות ברור, כי לחברי בית הנבחרים, גם אם הם מייצגים רוב בעם, אין ייפוי כוח לחוקק חוקים כאלה.

מדינת ישראל הצטרפה למדינות אלה באיחור רב, באמצעות חוקי היסוד משנת 1992, הקובעים במפורש, כי אסור לכנסת לפגוע בזכויות אדם בניגוד להוראות שנקבעו בחוקי יסוד אלה. לכן, כאשר בית המשפט בודק אם חוק פוגע בזכויות אדם באופן שמפר את חוקי היסוד, הוא אינו פועל נגד הכנסת, אלא להפך – הוא מקיים את מצוות הכנסת. וזה המצב הראוי בדמוקרטיה.

הטענה השנייה היא שבג"ץ מתערב בעניינים שצריכים להיות באחריות בלעדית של הממשלה. קוראים לכך "אקטיביזם שיפוטי". גם לטענה זו, לדעתי, אין יסוד. בג"ץ הצהיר ואף הוכיח פעמים רבות מספור, כי הוא אינו פועל במקום הממשלה. הוא אינו מפעיל שיקול דעת במקום הממשלה או במקום כל גורם שלטוני אחר, ואינו מתערב בשאלה אם החלטתו של הגורם השלטוני נבונה, יעילה או צודקת. הוא מתערב רק אם ההחלטה מנוגדת לחוק. החוק הוא ייפוי הכוח שהממשלה קיבלה מן הציבור, ותפקידו של בג"ץ הוא לפקח, מטעם הציבור, שהממשלה לא תחרוג מייפוי הכוח. לכן, רובן הגדול של העתירות לבג"ץ נדחות בנימוק שהסמכות להחליט בעניין מוקנית לממשלה, ובג"ץ – תהא הדעה האישית של השופטים אשר תהא – אינו מוכן להחליט במקום הממשלה.

הדוגמה של מתווה הגז
נתניהו בבג"ץ הגז [צילום: גילי יוחנן, פלאש 90]

טענת הממשלה בדבר הנזק העצום שייגרם למדינה אם בג"ץ יבטל חלק כלשהו של מתווה הגז, הייתה מופרכת. חברות הגז השלימו עם פסק הדין, ההוראה הכובלת את ידי הממשלה והכנסת הושמטה, ושדה הגז יפותח על פי המתווה. יתר על כן: פסק הדין של בג"ץ לא זו בלבד שלא גרם כל נזק, אלא להיפך - הוא הביא תועלת רבה לממשלה, לכנסת ולדמוקרטיה

במצב זה ייתכנו שתי טענות נגד פסקי הדין הפוסלים החלטות של הממשלה. טענה אחת היא שבג"ץ טועה (בחלק מן המקרים) כאשר הוא מפרש את החוק באופן הפוסל את החלטת הממשלה. אך ברור שהתפקיד של פירוש החוק, בישראל כמו במדינות אחרות, מוטל על בית המשפט. אין זה מתקבל על הדעת שהממשלה, וכל שר בממשלה, יהיו מוסמכים לפרש את החוק כטוב בעיניהם. מצב כזה יוביל לאנרכיה או לשלטון טוטליטרי. הטענה האפשרית האחרת היא שהממשלה רשאית לפעול גם בניגוד לחוק, ככל שיעלה על דעתה, ללא סייג ורסן. אולם ברור, כי טענה זו לא רק מבטלת את שלטון החוק, אלא גם מפקירה את זכויות האדם, ולמעשה הורסת את הדמוקרטיה.

גם הטענה בדבר נזק שנגרם לאינטרס הציבורי כתוצאה מהתערבות בג"ץ בהחלטות הממשלה – או בדבר פגיעה במשילות, לפי המינוח הרווח לאחרונה – אינה נכונה, לא מבחינה עקרונית ולא מבחינה מעשית. התועלת הצומחת משמירה על שלטון החוק לאורך זמן, עולה ללא ספק על כל נזק שעלול להיגרם בטווח הקצר במקרה מסוים.

דוגמה בולטת לכך מן התקופה האחרונה היא פרשת מתווה הגז. בפרשה זו גיבשה הממשלה, בהסכמה של חברות הגז, מתווה שקבע הסדרים מורכבים בעניין מאגר הגז שהתגלה בים, שעסקו בהפקה, במחיר, בייצוא, במיסוי ועוד. נוסף על כך כלל המתווה סעיף שנקרא "פסקת היציבות", ובו התחייבה הממשלה לא לשנות את ההסדרים שנקבעו במתווה במשך עשר שנים, להתנגד בכנסת לכל הצעת חוק שתבקש לשנות את המתווה, ואם בכל זאת תקבל הכנסת הצעה כזאת – ליזום חוק ממשלתי שיבטל את החוק שהתקבל.

בציבור הושמעה הטענה לפיה מתווה הגז אינו משרת את האינטרס הציבורי, ועתירות אחדות הוגשו לבג"ץ בבקשה לבטל את המתווה. הממשלה הביעה התנגדות עזה לעתירות, ובצעד נדיר ביותר הופיע ראש הממשלה עצמו לפני בג"ץ וביקש שידחה את העתירות. בין היתר טענה הממשלה, כי גם שינוי קטן במתווה יביא לידי הסתלקותן של חברות הגז, וכתוצאה מכך יישאר הגז טמון בקרקע הים, והמדינה תפסיד סכום עתק שהיה יכול לקדם מאוד את הכלכלה והרווחה.

בסופו של דבר דחה בג"ץ כמעט את כל הטענות נגד המתווה, בנימוק ששיקול הדעת בנושאים אלה ניתן לממשלה, ובג"ץ אינו שם את שיקול דעתו במקום זה של הממשלה, בין אם המתווה טוב ובין אם לאו. עם זאת, קיבל בג"ץ טענה אחת נגד המתווה, והיא הטענה נגד פסקת היציבות, שבה הממשלה המכהנת כיום כובלת את ידי הממשלה לעתיד ואת ידי הכנסת שתיבחר בעתיד למשך עשר שנים, גם אם השלטון יתחלף והמדיניות תשתנה. כבילה כזאת נוגדת את העיקרון הדמוקרטי, והיא בלתי חוקית. לכן החליט בג"ץ לבטל פסקה זו, אך נמנע מלהתערב ביתר הוראות המתווה.

על פסק הדין נמתחה ביקורת חריפה מאוד מצד הממסד הפוליטי. הנה, לדוגמה, דברים שכתבה בעניין זה שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד: "שוב הפך בית המשפט העליון את עצמו לזירה שבה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו-כלכליות מזוקקות“. אך התשובה לביקורת זו היא שבית המשפט לא התערב בשום שאלה פוליטית או מאקרו-כלכלית, אלא רק בשאלה המשפטית אם ממשלה רשאית לכבול את ידי הכנסת שתיבחר בעוד חמש או שמונה שנים.

מכל מקום, כפי שהתברר, טענת הממשלה בדבר הנזק העצום שייגרם למדינה אם בג"ץ יבטל חלק כלשהו של מתווה הגז, הייתה מופרכת. חברות הגז השלימו עם פסק הדין, ההוראה הכובלת את ידי הממשלה והכנסת הושמטה, ושדה הגז יפותח על-פי המתווה. יתר על כן: פסק הדין של בג"ץ לא זו בלבד שלא גרם כל נזק, אלא להפך - הוא הביא תועלת רבה לממשלה, לכנסת ולדמוקרטיה. אילו נרתע בג"ץ ונמנע מלהתערב, היה מתווה הגז נשאר כפי שהוחלט בממשלה, כולל ההוראה בדבר כבילת הממשלה והכנסת. פסק הדין לא פגע במשילות, אלא הגן על הממשלה העתידית, על הכנסת העתידית ועל עקרונות הדמוקרטיה.

החוק אינו מגן על בג"ץ

איום על בג"ץ נמשך. עצם האיום פסול בתכלית, משום שגם אם אין בו כדי להשפיע על השופטים, הוא עלול להיראות בציבור כאילו הוא משפיע עליהם, וכתוצאה מכך לערער את האמון במקצועיות ובניטרליות של בית המשפט. חמור מזה, האיום הוא ממשי ואף עלול להתממש. הוא ממתין, כביכול, לשעת כושר

אך המסע נגד בג"ץ נמשך ללא לאות. הממסד הפוליטי עושה ניסיונות להפעיל השפעה על תפקוד בג"ץ, ואף מעלה חדשים לבקרים הצעות להחלשת בג"ץ. כאלה הן, בין היתר, ההצעות להגדיל את מספר הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים; לשנות את שיטת הבחירה של נשיא בית המשפט העליון; למנוע מארגונים מסוימים את האפשרות להגיש עתירות לבג"ץ; לקבוע שבג"ץ לא יורשה לדון בסוגים מסוימים של עניינים שהממסד הפוליטי מייחס להם חשיבות מיוחדת; ואף לאסור על בג"ץ לפסול חוקים או להסמיך את הכנסת (באמצעות פסקת התגברות) לבטל פסק דין הפוסל חוק, על-ידי רוב פשוט של חברי הכנסת, גם אם החוק פוגע בזכויות אדם ללא כל הצדקה.

עד כה רוב ההצעות האלה נכשלו. אולם האיום על בג"ץ נמשך. עצם האיום פסול בתכלית, משום שגם אם אין בו כדי להשפיע על השופטים, הוא עלול להיראות בציבור כאילו הוא משפיע עליהם, וכתוצאה מכך לערער את האמון במקצועיות ובניטרליות של בית המשפט. חמור מזה, האיום הוא ממשי ואף עלול להתממש. הוא ממתין, כביכול, לשעת כושר.

כידוע, הרשות השופטת היא החלשה מבין רשויות השלטון. בישראל היא חלשה באופן מיוחד. כך הדבר בעיקר משום שבמדינות אחרות בית המשפט, גם אם הוא חשוף לביקורת מצד הממסד הפוליטי, מוגן מפני התנכלות על-ידי חוקה. בישראל, לעומת זאת, אין הוראה בחוקה שתגן על בג"ץ. לכן רוב מזדמן בכנסת – אפילו רוב של שלושה נגד שניים – יכול לקצץ בסמכויותיו של בג"ץ, ובאופן עקרוני אפילו לבטל את קיומו. מתברר, אם כן, שבג"ץ מגן על שלטון החוק - אך החוק אינו מגן על בג"ץ. בג"ץ נתון בסכנה. הסכנה מרחפת לא רק על בג"ץ, אלא על שלטון החוק, על הזכויות של כל אדם, על המינהל התקין ועל טוהר המידות בשלטון.

הכותב כיהן כיועץ המשפטי לממשלה והוא שופט בדימוס של בית המשפט העליון.
תאריך:  15/08/2020   |   עודכן:  15/08/2020
יצחק זמיר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האיום הפוליטי איננו רק על בג"ץ
תגובות  [ 16 ] מוצגות   [ 16 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מגיב ותיק
15/08/20 14:11
2
מועלם יעקב
15/08/20 14:18
3
כבש 44
15/08/20 14:22
4
אלחנן
15/08/20 15:22
5
עובד 1
15/08/20 16:18
 
בני בנקר
15/08/20 20:10
 
עובד 1
16/08/20 01:15
6
באום
15/08/20 16:43
7
אזרחית
15/08/20 17:07
8
בני בנקר
15/08/20 17:14
9
בני בנקר
15/08/20 17:20
10
לא לפייסבוק
15/08/20 18:53
11
מטריקס
15/08/20 20:28
12
שאול א.
15/08/20 23:46
13
רמץ
17/08/20 12:33
14
פנחס
19/08/20 20:11
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
בית המשפט העליון עשוי לשנות פסק דין קודם שלו ולקבוע, כי עמדתו של מאסדר המוצגת בפני בית המשפט לא תהיה ברירת המחדל לפרשנות מעשיו, אלא שההכרעה תהיה בידי בית המשפט. כך מסתמן (יום א', 26.7.20) מדבריהם של כמה מן השופטים בדיון שנערך בנושא בהרכב מורחב.
26/07/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
כותב שורות אלה מאמין בכל ליבו כי אין דמוקרטיה ראויה לשמה ללא רשות שופטת עצמאית. זאת ועוד: גם חקיקת הכנסת, במקרים חריגים ויוצאי דופן, היא עניין לביקורת שיפוטית. ב-72 שנות המדינה, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת נהגו כבוד ברשות השופטת ושמרו על מעמדה, גם כשהתגברה הביקורת בקרב העם ונציגיו. מסכנה אחת אין ולא תהיה לאיש אפשרות לשמור על הרשות השופטת: מפני עצמה.
01/05/2020  |  גדעון סער  |   מאמרים
"בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" - פתח ואמר דוד בן-גוריון לפני 72 שנים פחות שלושה ימים. אותו דוד בן-גוריון, שכאשר נשאל שנה לפני כן בוועדת האו"ם מהו ה"קושאן" - תעודת הבעלות - של העם היהודי על ארץ ישראל, הניף בתגובה את התנ"ך.
26/04/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
השרים אמיר אוחנה ויריב לוין הסיתו לא לקבל את הכרעת בג"ץ בעניין הפעלת הכנסת. במדינה מתוקנת הם היו כבר מזמן ח"כים, אבל הרי הם שליחיו של הנאשם ביבי. גם מירי רגב איתם אלא מה?
26/03/2020  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
לאחרונה יצא לאור ספר מאת עו"ד שמחה רוטמן הנושא את השם "מפלגת בג"ץ - כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל". האלוגיה לתרחיש של פוטש נראית לי (ומן הסתם לא רק לי) כגוזמה פואטית. מאידך-גיסא, דומה שבמשך שנים ארוכות הלכה וגברה דווקא הפרזה בכיוון ההפוך - קרי בקבלת סמכותו של נשיאו השמיני של בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, ללא עוררין, לרבות עמדתו ש"הכל שפיט".
08/03/2020  |  פרופ' דוד נבון  |   כתבות
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  
הביקורת מבטאת ירידת אמון בבתי המשפט  /  איתמר לוין
"יורים חיצים במי שבא לשנות"  /  איתמר לוין
אוחנה: לקיים את הוויכוחים בשיקול דעת ובדרך ארץ  /  איתמר לוין
לא-תאומים בעליון האמריקני  /  איתמר לוין
פסקת ההתגרות  /  עו"ד ראובן דינור
קטן אך מייצג  /  איתמר לוין
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
הממשלה של בנימין נתניהו, שכבר 14 חודשים יורקת בפרצוף של כל מי שאיננו שייך למחנה שלה, עושה זאת כעת ביתר שאת בכל כיוון אפשרי - ומעמידה את המדינה בסכנה קיומית
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il