ב-2 באוקטובר, היום בו הודיע הנשיא דונלד טראמפ שחלה בקורונה, התיישב יועצו לביטחון לאומי, רוברט או'בריאן, לפגישה בז'נבה עם עמיתו הרוסי, ניקולאי פטרושב. בראש סדר היום: התערבותו של הקרמלין בבחירות בארה"ב – והתעניינות פתאומית של ממשל טראמפ בסכנה זו, חודש בלבד לפני ההצבעה.

פגישה זו מלמדת על השינוי בגישתה של רוסיה לעומת בחירות 2016, מסביר טיים. הסיכונים שבמתקפת סייבר כוללת עולים על הרווחים האפשריים ממנה, וכאשר טראמפ מפגר בסקרים – רוסיה מגדרת את ההימור שלה והתערבותה פחות אגרסיבית מאשר לפני ארבע שנים. "אנחנו צריכים למצוא דרך להתחיל בנרמול היחסים" למקרה שג'ו ביידן ינצח, אומר פקיד מודיעין רוסי בכיר לשעבר. "אנחנו לא רוצים להיות מואשמים שוב בהתערבות. הספיק לנו".

פעולותיה של רוסיה בשבועות האחרונים משקפות דאגה זו. ב-2016 היא הפיצה דיסאינפורמציה וביצעה מתקפת סייבר נגד המפלגה הדמוקרטית. השנה היא מתמקדת בדרך הראשונה, תוך שימוש ברשתות החברתיות ובתקשורת הממלכתית, בעיקר כדי לפגוע בתדמיתו של ביידן – כפי שאמר ראש ה-FBI, כריסטופר ריי, לקונגרס בחודש שעבר. נראה, כי גם מאמצים אלו חלשים יותר מאשר לפני ארבע שנים, וזאת משתי סיבות. האחרת: פייסבוק והרשתות האחרות סוגרות את הערוצים המשמשים את רוסיה. השנייה: השיח בארה"ב כה רעיל ומפולג ממילא, עד שרוסיה לא צריכה להתאמץ יותר מדי.

שלושה שבועות לפני הבחירות, לקרמלין יש מספיק זמן כדי לבצע פעילות תוקפנית יותר. יש גם לזכור, כי הרוסים השתפרו בטשטוש עקבותיהם, ולכן ייתכן שרק לאחר הבחירות ניתן יהיה להעריך ביתר דיוק את היקף פעילותם. במקביל, אפילו הפעילות המצומצמת יותר, במתכונתה הנוכחית, מסכנת את רוסיה בתגובה אמריקנית חריפה מזו של הפעם הקודמת – בעוד התועלת מכהונה נוספת של טראמפ נראית לקרמלין שולית יחסית. בכהונה הראשונה הוא לא שיפר את היחסים עם רוסיה, ומבחינתה של מוסקבה – היחסים עם וושינגטון הם ברמה של אסון; טראמפ אכזב את ולדימיר פוטין.

אין זה אומר שרוסיה נוקטת עמדה ניטרלית, מדגיש טיים. טראמפ עודנו המועמד המועדף עליה, כפי שניתן ללמוד בבירור מן התקשורת הממלכתית. עם זאת, אין זה בהכרח מאהבת מרדכי כמו משנאת המן: הקרמלין מאוד לא רוצה את ביידן בבית הלבן, בין היתר משום שרבים מיועציו עודם נוטרים לה טינה על התערבותה ב-2016 ועשויים לבקש לנקום בה. ביידן עצמו אמר כבר בחודש יולי, כי יגבה מרוסיה מחיר כבד אם תתערב שוב: עיצומים, הקפאת נכסים, תגובות סייבר וחשיפת מעשי שחיתות.

רוסיה אינה יכולה להתייחס בקלות ראש לאזהרה כזאת. לאחר קריסת מחירי הנפט והגז – ענפי הייצוא העיקריים שלה – כלכלתה נפגעה קשות, כמו גם בשל סגר הקורונה. ערכו של הרובל ירד בסוף ספטמבר לרמתו הנמוכה ביותר מאז אפריל, בין היתר בשל החששות מפני עיצומים אמריקניים. גם איום הסייבר משמעותי מאוד מבחינתה. על-פי דיווחים קודמים, ארה"ב השתילה תוכניות זדוניות ברשת החשמל הרוסית – המקבילה הדיגיטלית לפצצות השהיה, אותן ניתן להפעיל בכל עת ולגרום לרוסיה נזק כבד. זוהי הדאגה הגדולה ביותר של מוסקבה, אומר איש המודיעין לשעבר.

החשש בא לידי ביטוי בהצעתו המפתיעה של פוטין למעין הפסקת אש. ב-25 בספטמבר הוא הזהיר את ארה"ב מפני "סכנה של עימות רחב היקף במגרש הדיגיטלי", ואמר שכדי למנוע אותו, על שתי המדינות להעניק זו לזו "ערבויות מפני התערבות בענייניהן הפנימיים, כולל בתהליכי הבחירות". פוטין העלה הצעה דומה בפגישתו עם טראמפ בהלסינקי ביולי 2018, ואפילו הציע להקים קבוצה משותפת שתחקור את ההתערבות הרוסית בבחירות 2016. טראמפ הסכים תחילה, אך נסוג לאחר ביקורת קשה מבית, כולל מהמפלגה הרפובליקנית.

הפעם הממשל לקח את פוטין מספיק ברצינות כדי לשגר את או'בריאן לז'נבה, לדיון על ההצעה עם פטרושב – איש נוקשה יוצא הקג"ב, המשרת מזה שני עשורים כיד ימינו של פוטין לענייני ביטחון. הצדדים יצאו מהפגישה עם מסרים סותרים. או'בריאן אמר שהוא העביר לרוסים מסר ברור: "אפס סובלנות להתערבות בבחירות". פטרושב טען, כי שני הצדדים "הסכימו שלא להתערב זה בענייניו הפנימיים של זה". הפגישה, שמצאה את עצמה בצל מחלתו של טראמפ, הולידה כמה תגובות עוקצניות ברשת. מנהל ה-CIA לשעבר, מייקל היידן, הגיב: "אז אין בעיה. תודה, מר פוטין".