הכנסת אישרה בשבוע שעבר את ההסכם שישראל חתמה עליו בחודש שעבר בבית הלבן עם איחוד האמירויות הערביות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושאר הגורמים הבכירים בישראל מדברים מאז היוודע דבר ההסכם על היתרונות הרבים שהוא יביא אתו, כולל לכלכלה שלנו, ובראש ובראשונה לחדשנות ולהיי-טק.

כלכלת איחוד האמירויות וכלכלת בחריין אינן מקשה אחת. כלכלת איחוד האמירויות גדולה בהרבה מזו של בחריין. לפי הערכת קרן המטבע הבינלאומית, כלכלת איחוד האמירויות היא השנייה בגודלה במזרח התיכון אחרי זו של סעודיה. בשנת 2019 התוצר (תמ"ג) של האמירויות עמד על 405 מיליארד דולר - קרוב בגודלו לתוצר הישראלי ויותר מפי עשרה מזה של בחריין (38 מיליארד דולר). כתוצאה ממשבר הקורונה, צפתה קרן המטבע בחודש אפריל השנה ירידה של 3.5% בתוצר של שתי המדינות בשנת 2020.

אחד העקרונות המרכזיים המוצהרים תדיר במדיניות החוץ הסינית הוא קריאה לפתרון סכסוכים באמצעות מו"מ, ולא באמצעות הפעלת כוח. כך קראה סין לפעול גם במהלך משברי הגרעין עם אירן וקוריאה הצפונית. "הסכמי אברהם" בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, הם תולדה של הידברות ישראלית ממושכת עם שתי מדינות ערביות, והם אף עשויים להוות שלב קונסטרוקטיבי לקידום הסדרי שלום נוספים במזרח התיכון. מדוע אם כן נמנעה סין לברך את ישראל לאחר חתימת ההסכמים?

תהליך הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין אינו מנותק מהסכסוך בינן לבין קטר. זרעי המשבר בין קטר לבין "הרביעייה הערבית" – ערב הסעודית, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות - נטמנו עם תפיסת השלטון בקטר על-ידי חמד אל-חליפה ב-1995 מידי אביו והקמת רשת אל-ג'זירה, שופרה של המדיניות הקטרית העצמאית, שנה מאוחר יותר.

ממשלת סודן התכנסה לדיון לקראת קבלת החלטה לנרמול היחסים עם מדינת ישראל. כך דיווחה (יום ה', 15.10.20) רשת CNN בערבית. הדיווח נשען על שני מקורות ממשלתיים בסודן.