|
|
זוהר. בובה על חוט [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
פרשת "חזרתו בתשובה" של ח"כ מיקי זוהר היא די מסתורית, ועם לא מעט סימני שאלה. האיש, שמאז 2015, נחשב לאחד משולפי הוולגריות הראשיים בליכוד, פתאום ירד ל"דום-שתיקה", ואפילו הביע חרטה, סליחה ומחילה על אמרי פיו. זה לקח לו כחמש שנים, ולטענו זה "התבשל", כמה חודשים. אבל מסתבר שבתוך "חודשי הבישול" הוא המשיך להפציץ ב"אמרי השפר" שלו, וללא רוגע. מי שבאמת נכנס למחשבה של חרטה הרי שלפחות בתקופת המחשבות הללו הוא צריך להיות רגוע יותר וצריך להיות ניכר בו שהוא עובר שינוי. אבל אצל ח"כ זוהר השינוי היה מהיר וחד מדי.
והנה, ממש לאחר שאיים על היועץ המשפטי לממשלה, בלהיות או לחדול בא לפתע ה"שינוי" הגדול שלו. זה היה גם לאחר שהשופטת דורנר טענה כי על מה שח"כ זוהר איים הרי שהעונש המשפטי הוא לפחות שבע שנות מאסר בפועל. ואז לפתע רה"מ נתניהו קרא לו, לשיחת סדר דחופה ממנה שב עם הזנב מקופל היטב והביע חרטה על כל מעלליו בעבר. וישנה עוד שאלה - והיא אולי העיקרית: האומנם כל מסעותיו של מיקי זוהר, מרגע דריכתו המטאורית כח"כ, היו על דעת עצמו וכך גם לגבי אמירותיו, ובמיוחד זו שבה איים על מנדלבליט? והרי אנחנו יודעים שח"כ זוהר סר באופן מוחלט למרותו של נתניהו. האומנם ייתכן שבנושא כה רגיש - כמנדלבליט ומשפטי נתניהו, חרג זוהר מהשגרה, ומה שאמר היה אך ורק על דעת עצמו בלבד?...
הסיפור המורכב
מסתמא שהסיפור מורכב יותר. זוהר, כמו מירי רגב, כמו דודי אמסלם, כמו אמיר אוחנה וכמו דוד ביטן בעבר, הינו עוד אחד שנתניהו שלח אותו קדימה לבדוק מה מצב הרוח ומה כוחם של מתנגדיו, ולנסות לסנוט במתנגדים, כאילו על דעת עצמו ולא על דעתו של נתניהו. ייתכן בכלל שאלה גם עצותיהם של שרה ויאיר נתניהו, שנגד רצונם נתניהו איננו יכול לפעול. אבל כנראה שמקורות בכירים מעל זוהר החליטו הפעם לבדוק אולי מנדלבליט ייבהל ויתפטר ללא קרב. המקורות הללו יודעים היטב שאם באמת יושמעו כל ההקלטות נגד מנדלבליט הרי שיתכן שיחד עימו ייפול הפעם נתניהו, ומכיוון חדש.
נתניהו מינה את מנדלבליט ויתכן שהוא בכלל ידע מה הולך מאחורי ההקלטות הללו, משום שחלק מהדברים היו נוחים לנתניהו. הסערה סביב זוהר הביאה את מפעיליו להבין כי מנדלבליט לא יתפטר בהרמת ידיים, ומנגד ייתכן שזוהר הפעם יסתבך באמת ובתמים, ואם זוהר היה רק המבצע הרי שגם פטפוטיו העתידיים יכולים להיות הרי אסון למפעיליו. ולכן זוהר התנצל והבטיח מה שהבטיח כדי שהסערה תשקוט. הסערה הזו, אם תפתח, אולי תוביל את מנדלבליט החוצה, אבל לא רק אותו. מנגד, אם זוהר ייטול את האשמה על עצמו ועל אופיו ייתכן שהכול יושתק, כולל ה"ריקושטים" שעלולים לעוף משיחותיו של מנדלבליט לעבר אלה שמינו אותו.
חסימת חקירת האמת
אם באמת ישנן הקלטות בעייתיות בהתנהלות ניצן ומנדלבליט, אז הן צריכות לצאת החוצה, וכמה שיותר מהר. אם פרקליט המדינה לשעבר מעד יחד עם היועץ המשפטי לממשלה הרי שזוהי שערורייה, ואולי גם פתח לאנרכיה מתגלגלת ש"מדינות הבננות" יחווירו לעומת המדינה הזו. אבל זוהר בהתנהלותו פשוט סגר את הסיכוי האמיתי לחשוף בעתיד את הפרשות הללו, כי מי שמפעיל אותו איננו מעוניין ממש בחשיפת השחיתויות אלא במהלך אישי ופוליטי נגד ניצן, ובמיוחד נגד מנדלבליט. לפני כשנתיים התגלה כי פעיל חברתי וציבורי מחסידות ירושלמית מתנוה עשה מעשים שלא יעשו בילדי המקוואות. אחד מהם - שבנתיים בגר והיה לאיש והקים בית בישראל, היה מהנפגעים הללו.
הוא היה יכול לשלוח את העבריין הזה לכלא למספר שנים אבל כחמדן ורודף בצע הוא החליט להרים טלפון למתעלל לשעבר ולאיים עליו שאם לא יקבל דמי לא יחרץ הוא יפרסם בתקשורת את הנושא, ואח"כ יגש למשטרה. המתעלל הפיקח הקליט אותו ואת שיחותיו עימו ואיים שהוא יפנה עם ההקלטות למשטרה ויאשים אותו בסחיטה. אותו קורבן לשעבר הבין שלמשטרה הוא כבר לא יוכל לפנות ופנה רק לעיתונות ותו לא. מיקי זוהר חסם בעצמו - באותם איומים ברדיו נגד מנדלבליט, את הסיכוי לחשוף את ההקלטות הבאות כמוצג אמפירי ולא כאמצעי סחיטה. במדינה שבמשטרה אין עדיין מפכ"ל משטרה ואילו השר הממונה על המשטרה ומבקר המדינה הם מינוייים "מטעם" הרי שקשה לדרוש חקירות לשמה, ולטובת החשיפה הציבורית.
