נתניהו, עבאס, המשותפת, והחברה הערבית

יש שיגידו שהרומן של בנימין נתניהו עם מנסור עבאס החל לאחר הודעתם המשותפת של האחרון ויו"ר הכנסת יריב לוין בה הסכימו השניים כי ביטול ההצבעה להקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת פרשת הצוללות וכלי השיט הייתה כשרה ונעשתה כדת וכדין. כזכור, ההצעה עברה בכנסת בעת שעבאס, בכובעו כסגן יו"ר הכנסת, ניהל את המליאה, ולאחר מכן בוטלה על-ידי לוין שתפס את מקומו בכס יו"ר הכנסת, בטענה כי יו"ר הקואליציה מיקי זוהר ביקש הצבעה שמית לפני שעבאס הורה לח"כים להצביע על ההצעה. לאחר הודעתם של לוין וסגנו, החלו להתפשט שמועות כי נתניהו ועבאס באו בדברים והגיעו להסכמות. אותן הסכמות הבשילו כעת לכדי הודעתו של עבאס כי לא יתנגד להעניק לרה"מ חוק צרפתי בתמורה לתקציבים ולחקיקה.

אך לא מדובר רק בחוק הצרפתי. נתניהו מבקש לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם למנוע את משפטו, וגם לנטרל כל שיתוף פעולה עתידי בין בני גנץ וגבי אשכנזי לבין הרשימה המשותפת. כחול לבן הרי מפזרת איומים כי אם לא יעבור תקציב לשנת 2021 עד סוף השנה, הם ינקטו פעולות חד-צדדיות כגון הליכה לבחירות, בחינת חלופות לשלטון כמו הקמת ממשלה עם תמיכתה של המשותפת מבחוץ, או העברת חוק נתניהו - חוק המונע מנאשם בפלילים להקים ממשלה - בעזרת הרשימה הערבית.

הצביעות של נתניהו אינה יודעת שובע: רגע אחד הוא יוצא בקריאה כי אין להתחשב בקולות הערבים בבחירות, ורגע אחר הוא מבקש לעשות איתם יד אחת על-מנת לבטל את משפטו. אך האמת היא שנתניהו שיתף פעולה עם המשותפת עוד הרבה לפני שהכריז כי הקמת ממשלה עם תמיכתם של הערבים מבחוץ היא סכנה למדינה: לאחר שאביגדור ליברמן סירב להיכנס לממשלתו אחרי הבחירות הראשונות, הוא נעזר באצבעות של המשותפת על-מנת לפזר את הכנסת כדי שהמנדט להקמת הממשלה לא יעבור לגנץ.

לנתניהו יש נוהג לא ללכת לבחירות לפני שיש לו קואליציה מוכנה מראש. כך היה בבחירות הראשונות לפני שידע שליברמן יתהפך כנגדו. כעת, נתניהו מגשש עם יו"ר רע"ם. ליברמן טוען כי ההערכות בכנסת הן שיש הסכם בין רה"מ לבין עבאס לפיו האחרון יתמוך בחוק הצרפתי בתמורה להורדת אחוז החסימה, מה שיאפשר לרע"ם לפרוש מהמשותפת ולהתמודד לבד. עוד הוסיף ליברמן כי עבאס אינו מסתיר את רצונו להפוך לשר וכי נתניהו יעניק לו תיק בממשלתו. כדי לתמוך בטענתו, ליברמן מדגיש כי רה"מ, אשר שנתיים לא הגיע לאף ועדה בכנסת, הופיע דווקא בזו שעבאס עומד בראשותה.

שיתוף הפעולה התיאורטי של השמאל עם המשותפת מושתת על הרעיון של התנעת תהליך השלום עם הפלשתינים; אך האמת היא שהמשותפת הינה מפלגת ימין קיצוני: חבריה לאומניים, ניציים, מיליטנטיים, תומכי טרור ואלימות, ומתנגדים בתוקף לכל שלום של ישראל עם מדינות ערב; הם הרי הצביעו נגד הסכמי השלום עם איחוד האמירויות ובחריין.

אסור שאף אחד מחברי המשותפת יכנס חס וחלילה לממשלה. מדובר במפלגה אנטי ציונית אשר חותרת תחת עצם קיומה של מדינת ישראל. הם לא באמת חפצים בשלום, הם אינם רואים לנגד עיניהם את האינטרסים של ישראל ולא אכפת להם מעיצוב מחדש של המזרח התיכון כאזור שוחר שלום - בסופו של דבר בראש מעייניהם נמצאים הפלגים הקיצונים של הפלשתינים; אך למען האמת אין שום בעיה בלהשתמש באצבעות שלהם על-מנת להקים ממשלה על-ידי תמיכה בה מבחוץ. זה לא שיהיה להם, במקרה כזה, איזושהי השפעה אמיתית על נושאים רגישים או גישה למידע מודיעיני-מדיני-ביטחוני מסווג - הם פשוט יקבלו תקציבים, כמה ועדות בכנסת ושיתוף פעולה בנוגע לחברה הערבית בישראל; אין לחשוש או לחשוד שרמטכ"לים לשעבר יפקירו את ביטחון המדינה בידיהם או שייתנו להם כוח אשר יסכן אותה - הם יידעו איך להשתמש בהם לצרכיהם ולמדר אותם.

הגיע הזמן שתקום מפלגה ערבית אשר תדאג באמת ובתמים לאזרחיה הערביים של החברה הישראלית ותשרת אותם נאמנה; אותם - לא את הקיצונים שבפלשתינים או את אויביה של מדינת ישראל. הרי ברור לכל שהמשותפת זורעת הרס בחברה הערבית על-ידי כך שהיא גורמת לתחושת אנטי נגד אוכלוסייה זו. רוב הציבור צופה איך מפלגה, אשר מתיימרת לייצג ציבור שלם, קורצת שוב ושוב לטרור, וחושב כי הח"כים שלה מייצגים נאמנה את רצונות בוחריה, אשר בוחרים בה בלית ברירה לכאורה; לכאורה, מכיוון שאין שום חובה שערבים יצביעו דווקא לערבים - עדיף שיצביעו למי שייטיב איתם. וזאת לא המשותפת.