ארבעה פינוקיו – זהו הציון שנותן וושינגטון פוסט לטענותיו של רודי ג'וליאני, פרקליטו של הנשיא דונלד טראמפ, נגד תקינות הבחירות בהן ניצח ג'ו ביידן. זהו הציון הגרוע ביותר של בודקי העובדות בעיתון, ומשמעותו היא שקרים בוטים ומכוונים.

ג'וליאני העלה את טענותיו בראיונות לפוקס ניוז, רשת-הבית (לשעבר?) של טראמפ, ולאחר מכן חזר עליהן טראמפ עצמו. כתמיד, אין שמץ של הוכחה לטענות אלו, וחלקן הוכחשו בידי לא אחר מאשר ממשל טראמפ. הסוכנות לביטחון סייבר ותשתיות קבעה בשבוע שעבר, כי "אין כל הוכחה לכך שמערכת הצבעה כלשהי מחקה או איבדה קולות, שינתה קולות או הותקפה בצורה כלשהי". ג'וליאני לא הגיב לשאלת הפוסט מדוע הוא מתעלם מהודעה חד-משמעית זו. העיתון החליט לנתח את טענותיו, מופרכות ככל שיהיו, משום שכאמור הן נאמרו לקהל גדול.

ג'וליאני: "מדובר בחברה זרה מאוד מאוד מסוכנת שביצעה את הספירה ב-27 מדינות... חברה שיש לה קשרים קרובים עם ונצואלה ולכן גם עם סין, ושהשתמשה בחברת תוכנה מוונצואלה בה נעשה שימוש לגנוב בחירות במדינות אחרות".

האמת: ג'וליאני התייחס לחברת Dominion Voting Systems המייצרת תוכנה, שרשויות מקומיות משתמשות בה לסייע בניהול הבחירות. מדובר בחברה קנדית שהמטה שלה נמצא בדנבר. החברה מדגישה שאיננה פוליטית ושהיא עובדת עם לקוחות מכל המפלגות. היא עובדת ב-28 ממדינות ארה"ב, כולל פלורידה ואוהיו בהן טראמפ ניצח בקלות, אך לעיתים רק עם מחוזות בודדים. למשל: בתוכנה שלה נעשה שימוש רק בשניים מבין חמשת המחוזות במישיגן ובג'ורג'יה בהם היו בעיות בספירת הקולות; הבעיות במישיגן היו בשל טעויות אנוש.

ג'וליאני: "את התוכנה בה הם משתמשים מייצרת חברה בשם Smartmatic אשר הוקמה בידי [הוגו] סנצ'ז ושניים מבעלי בריתו, ושהם עדיין בעליה. ונעשה בה שימוש כדי לרמות בבחירות בדרום אמריקה. השימוש בה נאסר בידי ארה"ב לפני כעשור. כעת היא חזרה כקבלן-משנה של חברות אחרות. היא איכשהו מוחבאת. אבל דומיניון שולחת הכל ל-סמארטמטיק. אתם יכולים להאמין? הקולות שלנו נשלחים לחו"ל".

האמת: סמארטמטיק היא חברה לטכנולוגיית בחירות שהוקמה בארה"ב בשנת 2000 והמטה שלה שוכן כעת בלונדון. בעליה ומנהליה הם אנטוניו מוגיקה ורוג'ר פינאטה, והתוכנה שלה משמשת אך ורק אותה. הקשר היחיד שלה לוונצואלה: בשנת 2006 היא החליפה את מערכת ההצבעה שם, שנתיים לאחר משאל העם בו נבחר הוגו סנצ'ז לנשיא. כחלק מן ההסכם, קיבלו בעליה הלוואה בסך 200,000 דולר ששימשה לרכישת חברה באותו תחום, אותה מכרו שנה לאחר מכן כדי למנוע בעיות עם הממשל האמריקני.

ג'וליאני: "יו"ר סמארטמטיק הוא שותף עסקי קרוב של ג'ורג' סורוס".

האמת: מארק מאלוך-בראון הוא יו"ר קבוצת SGO, חברת-האם של סמארטמטיק. הוא גם חבר במועצה של גוף פילנתרופי בראשות סורוס, המסייע למלכ"רים; זהו הקשר היחיד ביניהם. [הערת News1: סורוס הוא המטרה של רבים בימין הקיצוני, כולל בהערות אנטישמיות מפורשות].

ג'וליאני: "החברה הזאת משנה תוצאות בחירות באמצעות עצירת ההצבעה כאשר הפער גדול מדי. הם עשו את זה בבחירות קודמות".

האמת: ג'וליאני לא סיפק כל הוכחה לכך. בשנת 2017 דיווחה סמארטמטיק על דיווח של ממשלת ונצואלה, לפיו המערכת שלה הגדילה לפחות במיליון את הנתון על מספר המצביעים. החברה הסבירה, כי מאחר שהאופוזיציה החמירה את הבחירות ולא שלחה משקיפים, ניתן היה לבצע מניפולציה בנתונים. החברה הפסיקה שנה לאחר מכן לפעול במדינה זו.

ג'וליאני: "מה קרה בליל הבחירות? הוא [טראמפ] הוביל ב-800,000 קולות בפנסילבניה. אי-אפשר היה להשיג אותנו, אלא אם כן מרמים, ואותו הדבר במישיגן, בוויסקונסין. הוא הוביל בפערים שפעמים קודמות הרשתות הכריזו על מנצח, אבל הם לא הכריזו עליו".

האמת: בכל המדינות הללו ניתן היה לספור את הקולות בדואר רק החל ממוצאי יום הבחירות, וזאת על-פי חוקים שהתקבלו ביוזמת הרפובליקנים. לכן, הקולות בקלפיות – בהן הובילו הרפובליקנים – נספרו ראשונים. בפנסילבניה לבדה היה צורך לספור 1.4 מיליון קולות אחרי יום הבחירות, ורובם הגדול היו לביידן. לכן טראמפ הוביל בהפרש משמעותי בשעות הראשונות. ההפך קרה באריזונה: ביידן הוביל ב-130,000 קולות, עוד 750,000 קולות היו צריכים להיספר בהמשך והם הובילו לכך שביידן ניצח בהפרש של 10,000 קולות בלבד.

ג'וליאני: "במישיגן יש לנו שני עדים יוצאי דופן, אחת מהם דמוקרטית שעבדה 30 שנה בעיריית דטרויט, והיא תסביר שקיבלה הכשרה כיצד לרמות בבחירות 2020".

האמת: למחרת (13.11.20) דחה בית המשפט בקשה להפסיק את ספירת הקולות, באומרו ש"פרשנות העדים לאירועים אינה נכונה ואינה אמינה".

ג'וליאני: "הם גם יעידו ש-100,000 קולות הגיעו בערך בשעה ארבע בבוקר, אחרי שהפסיקו לספור. הם נכנסו לפאניקה, כי הם חשבו שהתחילו להוביל, וטראמפ עדיין הוביל ב-120,000. אז הם הביאו את הקולות הללו במשאיות בעלות לוחיות זיהוי של מדינות אחרות".

האמת: הטענה מתיימרת להתבסס על תצהיר בודד שניתן בידי מליסה קארון, מתכננת שעבדה עבור דומיניון. בפועל נאמר בו, כי שתי משאיות הביאו מזון למרכז הספירה, אבל "לא ראיתי שהוציאו מהן אוכל כלשהו, ובדיוק באותו זמן הודיעו בחדשות שמישיגן מצאה עוד 100,000 קולות – פחות משעתיים אחרי שהמשאיות עזבו". היא לא אמרה דבר על הוצאת קולות מהמשאיות או על לוחיות הרישוי שלהן. בית המשפט פסק, כי טענותיה אינן אמינות; ג'וליאני חזר עליהן אחרי יומיים.