ועד שהמטרו יוקם, מהם הפתרונות בינתיים

לאחרונה הזהירה ראש מנהל התכנון דלית זילבר בראיון עיתונאי, "אם המטרו לא יוקם, גוש-דן יקרוס תוך עשור". דבריה של זילבר נאמרו בתגובה לדברי שרת התחבורה מירי רגב שהמטרו התל אביבי מיותר לחלוטין ויש להעניק עדיפות לרכבת מהירה לקריית שמונה ולאילת, ובהמשך להתנגדות העיריות בגוש-דן לתוואי המטרו ולמיקום חלק מהתחנות בו.

אכן זילבר מאוד צודקת. בעוד 30-20 שנה תוכפל אוכלוסיית מדינת ישראל לכ-19 מיליון תושבים, מתוך זה כ-12 מיליון במטרופולין גוש-דן המורחב, בין נתניה לאשדוד, מה שיחייב מטרו מודרני משוכלל כמקובל במטרופולינים הגדולים בעולם. אולם, וזה אולם גדול, לפלא בעיני הכיצד מקבלי ההחלטות ובראשם זילבר, נזכרו לפתע פתאום בשנת 2020 שהמטרו הינו חיוני, זאת כאשר על-פי ההערכות האופטימיות ביותר, קווי המטרו הראשונים לא ייפתחו לפני 2035-2040, מה יקרה עד אז? האם התנועה בכל רחבי המטרופולין תידום מלכת יום בהיר אחד? ומה יקרה במהלך אותן עשרות שנים של עבודות על המטרו שיחסמו ללא ספק עשרות רבות של צירי תחבורה אסטרטגים קיימים?

ובכן, יש גם יש פתרונות זמינים, רק צריך טיפה אומץ על-מנת ליישם אותם. העובדה, למשל, שבשנה האחרונה, ובמקביל למשבר הקורונה, משקיעה המדינה בקידום נת"צים, נתיבים מיוחדים לתחבורה ציבורית, בכל הכניסות והיציאות לגוש-דן, הינה בהחלט מבורכת, אולם לא מספיקה בעליל, שהרי הפקקים בסופו של יום "ידחפו קדימה" ויתרכזו בלב ליבו של גוש-דן, דוגמת ציר "נתיבי איילון" (כביש מספר 20) שמתכנניו בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה הגדירו אותו כ"כביש פרברי מהיר", ואילו כעת הפך הכביש הפרברי הזה למשל ולשנינה לפקקים שאינם מתחילים ואינם נגמרים.

על כן, לא תהיה ברירה למקבלי ההחלטות, אלא לסיים בשיברון לב את הרומן המתמשך של "מר ישראלי" עם המכונית הפרטית שלו ולסגור הרמטית, דוגמת מה שעשו בסינגפור ובכרכים נוספים ברחבי העולם, את כל הכניסות והיציאות מתל אביב לרכב פרטי ולהתיר את הכניסה לרכב ציבורי בלבד. היחידים שיוכלו להשתמש ברכבם הפרטי, יהיו תושבי תל אביב, רמת גן, גבעתיים וכו' וגם זאת במגבלות ברורות שייקבעו.

תשתית קיימת

לשם כך, ועד שקווי הרכבת הקלה והמטרו יתחילו לפעול, יהיה צורך לשדרג משמעותית את התחבורה הציבורית, גם את הזמינות שלה וגם את איכות הנסיעה בה, והדברים אמורים גם לגבי הרכבת ה"כבדה" הנוכחית ובמיוחד לגבי הפעלת אוטובוסים קלים, מודרניים ומהירים (BRT) שיאפשרו לנוסעים בהם להתיישב בנחת בכורסאות נוחות, להתחבר למחשב האישי ולנהל עסקים תוך כדי נסיעה.

בד בבד לאוטובוסים המהירים, ולאותם אנשי עסקים שיבקשו פרטיות מירבית, אפשר יהיה במקביל להקים רשתות "שאטלים", הסעות פרטיות בהרכבי נוסעים מצומצמים ואינטימיים, תחליף למוניות הספיישל של היום. במקביל למערכת ההיסעים ההמונית, שניתן בהחלט יהיה לפתח אותה תוך שנה-שנתיים ועל בסיס תשתית הכבישים הקיימת בגוש-דן.

ועל נושא הרכב האוטונומי דיברנו? ובכן, זה לא בשמיים וכבר נעים מיליוני כלי רכב כאלה בעשרות ערים גדולות ברחבי העולם. ובדיוק כפי שעל ממשלת ישראל להפסיק את הרומן המתמשך בין הישראלי לבין המכונית הפרטית שלו, כך גם עליה להפסיק את התלות האבסורדית בתעשיית הרכב, ביבואני הרכב, ובהפיכת שוק הרכב וסלילת כבישים סיטונית למחלבת מיסים מהאזרחים.

בסופו של יום, אדגיש, תהפוך "מחלבת מיסים" זו לחרב פיפיות, אם לא תשקיע המדינה במעבר הדרגתי, אבל עיקבי, תוך עשור שנים, לרכבים אוטונומיים שיורידו מיליוני כל רכב מיתרים מהכבישים, יקצרו לאין שיעור את הפקקים, שלא לדבר על חסכון בזמן ושיפור מפגעי רעש ואיכות סביבה בכלל. לכן, לסיכום, טוב יעשו דלית זילבר וכל המתריעים בשער על חשיבות המטרו, אם יקדמו בתקופת הביניים, שתארך מן הסתם לפחות 20-15 שנה, פתרונות אלה ואחרים. קדימה, לעבודה!