לא אחת אני נתקלת בתתי אדם המזייפים אירופאיות ומספרים לי תוך הגבהת אפם כי הם מייחלים לשובו של המנדט הבריטי. לרוב מדובר בזן הנחות ביותר של הקיום האנושי, אנשים שמעולם לא יצאו את גבולות המדינה, ושאם יאלצו לנהוג פעם אחת בצד האחר של הכביש ודאי יסתיים האירוע בתאונת שרשרת קטלנית, שכן לרוב אלו אנשים שגם חציית כביש במעבר חצייה היא עבורם אתגר אינטלקטואלי מן המעלה הראשונה. שלא לדבר על תוצאות המהלך עצמו - הבריטים מן הסתם יביאו איתם את מזג האוויר הסגרירי, את הנימוסים המוגזמים ואת מדונה, אבל אם יש משהו שמטריד את מנוחתי באמת הוא שהם יביאו איתם את המטבח הבריטי, שכולו מאכלים ספוגים בשמן מנועים ושעועית אפויה.
אנשי התרבות האמיתיים שבינינו לא מסתפקים באמרות סרק. הם בדקו את העולם ואת מה שיש לו להציע על נופיו ומטעמיו, ויגידו לכם דבר אחד פשוט: החזירו את שלטון האימפריה העות'מאנית ויפה שעה אחת קודם. ביקור שערכתי במסעדה הטורקית טיקה בתל אביב הוכיח לי שוב לאיזה מועדון אני רוצה להשתייך.
טיקה היא רשת מסעדות בינלאומית שהחלה לפעול באיסטנבול. כיום יש למסעדה סניפים גם בעיר איזמיר, ביוון, בהרצליה ובתל אביב. המזון המוגש במסעדה הוא מאזור דרום מזרח טורקיה, מה שאומר הרבה מאד בשר טלה מטלאים צעירים במיוחד. עוד בטרם הוקמה המסעדה, הגיע לארץ השף מבסיס האם ובדק האם הטלאים כאן ראויים למאכל. השף כמובן טורקי אורגינל.
לפתיחה העמסנו מנות מכל הדברים הנפלאים שיש למקום להציע - מנות הפתיחה זולות ומחירן נע בין 16 ל-22 שקל. על השולחן נחתו בזה אחר זה סלט עשבי תיבול נפלא ומרענן (לא מומלץ בדייט כי משאיר הרבה עקבות בשיניים), סלט עגבניות בתרכיז רימונים, בצלי שאלוט ביוגורט, עלי גפן ממולאים, סלט חצילים ביוגורט ולחם הבית, שהוא גרסה קלילה יותר של פיתה ונאפה במקום. כל המנות היו מצוינות, טריות ולא כבדות. גם אם לכאורה מדובר בהיצע שיש למסעדות רבות, בטיקה מרגישים את הנגיעות של המטבח הטורקי בכל ביס. והטעמים נהדרים.
ליווינו את הארוחה בראקי (ה'עראק' הטורקי) שהוגש בכלי קפוא ועשה את העבודה. במסעדה סיפרו לנו שמדובר במשקה באיכות גבוהה ביותר וזה ללא ספק ניכר. המשכנו לעיקריות כשאנחנו שמחים וטובי לב. עלי נאזיק (86 שקל) היא מנה של קבב טלה שמוגש קצוץ על מצע חציל ביוגורט ופיסות של פיתה בצד. הטעמים של המנה השתלבו מצוין, כשכל ביס כלל בשר, חציל ופחמימה בטעמים שלא הכרנו לפני, וכשהסבירו לנו במקום שהתבלינים הם מטורקיה, הכל נעשה פתאום ברור יותר. מנה נוספת שהזמנו היא ביתי קבב (76 שקל) - קבב טלה מגולגל בפיתה דקיקה וחתוך לחתיכות קטנות. כאן הבשר היה מתובל בהרבה שום ופטרוזיליה והרטיב מעט את הפיתה הדקה, מנה שהיא מעדן.
למרות שכבר היה לנו קשה, לא ויתרנו על הקינוח ובטורקיה התנהגנו כטורקים והזמנו את הכנאפה המקומית שלא אכזבה והרגענו את הבטן המאושרת בצ'אי טורקי.
אז בפעם הבאה כשאתם מדמיינים את הביג בן בכיכר רבין, תקפצו ממול לטיקה ותתחילו לדמיין את האיה סופיה במקום.
