|   15:07:40
דלג
  אודי לבל  
מרצה לפסיכולוגיה פוליטית מראה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

קהילות זיכרון: האם גם בשיח השואה

קיים חשש שהפולמוס סביב זהותו של יו"ר "יד ושם" מסמן את זליגת שיח השואה למצב הקהילתיות בו מצוי מזה מספר עשורים הזיכרון הקולקטיבי הישראלי לגבי הסוגיות הצבאיות וההקרבה, המתאפיין באי-הסכמה לגבי שפה, נרטיב, ופרשנות ביחס לעבר הישראלי. יש לקוות שמדינת ישראל - האמורה לשמש כסוכן המרכזי כנגד פוליטיזציית זיכרון השואה - לא תקדם מגמה זו בעצמה
16/01/2021  |   אודי לבל   |   יומני בלוגרים   |   שואה וגבורה   |   תגובות
[צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

על העימות סביב זהותו של יו"ר "יד ושם" ניתן להביט מזווית נוספת, נרחבת ומדאיגה יותר. זווית התופסת את הפולמוס כמבטא שלב נוסף בפוליטיזציה של הזיכרון, ולמעשה ב"קהילתיזציה" של הזיכרון הישראלי (חלוקה דה-פקטו לקהילות זיכרון), תהליך שכבר חל ביחס לזיכרון הקולקטיבי הציוני הצבאי והביטחוני והעלול להתרחש בשנים הקרובות בכל הקשור לתפיסת זיכרון השואה.

בשנות המדינה הראשונות קיוותה ההנהגה שדורות תלמידים ישראלים יהפכו ל"קהילת זיכרון" שתחזיק בנרטיב אחיד-יחסית לגבי תפיסת סוגיית ההקרבה והאובדן. כך שלצד המחלוקות הפוליטיות והתרבותיות תהיה התייחסות הומוגנית-יחסית - בוודאי הסכמה על משמעות ההקרבה שנדרשה מהלוחמים וכאב משפחות החללים, אך גם על החשיבות וההכרח שביציאה למלחמות אלה והכרה שלמרות הטעויות והכשלים בניהולן הן היו הכרחיות להמשך קיומה של המדינה במרחב העוין כלפיה. חריפות ככל שהיו המחלוקות עוד מימי המחתרות וטרום הקמת המדינה - לא הייתה בהן כל מחלוקת לגבי היעד והאידיאל - מחויבות לרעיון הציוני-לאומי: רק על אופיו (ציונות סוציאליסטית, ציונות ליברלית), מאפייניו, והאמצעים האפקטיבים להגשמתו. טקסי יום הזיכרון, עצרות יום העצמאות, אסתטיקת ורטוריקת האנדרטאות לזכר החללים היו באופן ספונטני ובלתי מתוכנן ארוגות בשיח זיכרון כמעט זהה. היו בכל אלה אותם סמלים, אותם מסרים, אותם רכיבים פסיכו-פוליטיים שחזרו שנה אחר שנה ושהיו כה חיוניים למשפחות הנופלים, ללוחמים, ולחוסנה של כלל החברה הישראלית לשם אספקת משמעות ויצירת סולידריות סביב ההקרבה העצומה הנדרשת לקיום הלאומי-ציוני.

והנה - יוזמה שאושרה בימי ממשלת רבין הראשונה (1974-77) יצאה לדרכה: להקים לצד הר הרצל (מקום הנצחת אבות האומה) ו"יד ושם" (מקום הנצחת זיכרון השואה והגבורה) את הצלע השלישית - אתר ההיסטוריה הצבאית הישראלית (שיקרא "מוזאון הר איתן") ובו שלל מרחבים המוקדשים לכל אחת ממלחמות ישראל. המוזאון אמור היה לכלול מרכז חינוכי מהמעלה הראשונה העוסק בתקומה העברית ובו אגף לצבאיות יהודית מתקופת התנ"ך; גלריה שתוקדש למלחמת העצמאות; מרחב שיעסוק בהתיישבות כחלק מתפיסת הביטחון הציונית ובתפיסות הביטחון המתחלפות של צה"ל; תצוגות ייחודית על יחידות, מצביאים, ומבצעים; מקום שינפיק ספרי לימוד, אלבומים וחוברות הסברה, יערוך הפעלות לתלמידי בתי ספר, ויארח תיירים ומשלחות מחו"ל; וכמובן - יקיים הנצחה אישית לכל חלל וחלל עם הסבר על נסיבות נפילתו. הייתה זו יוזמה שתוקצבה במיליונים רבים, וממשלה אחר ממשלה הוסיפה תקציבים נוספים למיזם שלטובת פיתוחו גויסו אדריכלים, וסוציולוגים, אנשי חינוך והיסטוריונים.

אך המיזם לא קם. בישראל קיימים מוזאונים ומכונים רבים המקיימים "זיכרון קהילתי" עבור או בשם "קהילת זיכרון" קונקרטית. חלקם קמו באופן עצמאי מימי ראשית המדינה "מלמטה למעלה" - כמכון ז'בוטינסקי, מרכז מורשת בגין, בית ההגנה, מרכז רבין. כל אתר ודרכו שלו לספר את העבר - הצבאי, הציוני, וההתיישבותי. "מוזאון הר איתן" היה למעשה הניסיון הראשון (והאחרון) לייצר אתר ממלכתי שייצור גרסת-על ממלכתית להיסטוריה הצבאית הישראלית ולאגד את כל הנרטיבים הנפרדים יחד.

ואולם בשנות התשעים, בעיקר לאחר הסכמי אוסלו, עת הייתה אמורה לצאת לדרך הבנייה הממשית של המיזם, החלו להתגלות חילוקי דעות בין "קהילות הזיכרון" שהרכיבו אותו ושהיו אמורות להפוך בו לקהילה אחת. קבוצות נאו-ליברליות לא יכלו להשלים עם שפה הממסגרת את "ארץ התנ"ך" כחלק מרפרטואר טריוויאלי או מנורמל של המרחב הישראלי. קבוצות שמאל תבעו גלריה שתעסוק בשלום. אך כיצד יעסקו במאבק באינתיפאדה (1987-92) או במלחמת הטרור של ערפאת (המכונה בלשון מכובסת "אינתיפאדת אל-אקצה)? האם מדובר במלחמה הכרחית או במלחמת ברירה שעלתה כתוצאה מכשלון ממשלות ישראל בהשגת שלום. ומה בדבר מלחמת יום הכיפורים? "קהילת זיכרון" אחת תבעה להציגה ככשל של ממשלה שנמנעה מהיענות להצעות שלום מצריות שקדמו למלחמה. "קהילת זיכרון" אחרת גרסה שהמדובר בכשל שנבע מהימנעות ממכה מקדימה. ומה יכתבו על לוחות הנצחת החללים שנפלו בלבנון - מלחמת לבנון? מבצע שלום הגליל? המיזם הופסק ולמעשה בוטל בשל מחלוקות אלו. לא הושגה כל הסכמה. במקומו נבנה אתר המנציח חללים ואף אותם באופן מינימליסטי הנמנע מכל פרט העלול להוביל למחלוקות: ללא שם המבצע או המלחמה בה נפלו, תוך איזכור שם החלל ותאריך נפילתו בלבד. בישראל של שנות האלפיים לא ניתן לקיים עוד קונצנזוס על תפיסת העבר הביטחוני-ציוני, אפילו כשמדובר ביזם של מערכת הביטחון, שכן צה"ל של ימינו מורכב מ"קהילות צבאיות" המגויסות מרשתות חברתיות שונות, מרקעים אידיאולוגים שונים, ומתפיסות זיכרון קולקטיבי שונה. לכל אחת מחייליהן יש פטור משירות צבאי זה או אחר על-רקע אידיאולוגי - מה שבעבר היה נתפס כסרבנות או כהפרה של החוזה הבסיסי לקבל את המרות הצבאית. ולכן אף מיזם זה של הנצחת חללי צה"ל חף מכל עיסוק בנרטיב ומסתפק בהנצחה מצומצמת ביותר. מה שמוביל מן הסתם לכך שהמקום לא הפך למרכז אטרקטיבי לציבור, שכן אין בו תכנים כלשהם מלבד שמות ותאריכים.

ייתכן שסוגיית "יד ושם" מהווה צעד העלול לבטא תהליך מצער דומה - במסגרתו תפיסת השואה לא תהא עוד משותפת לקבוצות שונות בחברה הישראלית אלא תהפוך לקהילתית. יש לקוות שההלנות על מינוי תא"ל (מיל') אפי איתם לתפקידו לא יובילו לכך שחברי הקהילה הנאו-ליברלית ימנעו מצריכת תכנים שינפיק המוסד כל עוד איתם יעמוד בראשו ובכך יסמנוהו כמוסדי ומגזרי. אחרת יהיה זה שלב נוסף בקהילתיזציה של הזיכרון הישראלי - שבאופן פרדוקסלי דווקא מדינת ישראל - האמורה להיות סוכנת הזיכרון המובהקת שלו ולשמרו מחוץ לפוליטיקה של הזיכרון - תתרום דווקא להליך ההפוך.

הכותב הוא מרצה בביה"ס לתקשורת וחוקר במרכז בס"א, אוניברסיטת בר–אילן. עוסק בחקר קהילות זיכרון הקולקטיבי; קהילות אובדן, שכול וטראומה; ושיח בקהילות צבאיות.
תאריך:  16/01/2021   |   עודכן:  17/01/2021
אודי לבל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קהילות זיכרון: האם גם בשיח השואה
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
בימים אלה מתנהל מאבק פנים ממשלתי, שחשפנו (יום ב', 11.1.21), על-רקע הכוונה להעביר את הרשות לזכויות ניצולי השואה ממשרד האוצר למשרד לשוויון חברתי. זאת, בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה עם הקמת ממשלת האחדות של הליכוד וכחול לבן.
  • טובי לוי היא רואת חשבון בגמלאות ומתנדבת במוזאון המורשת היהודית בניו-יורק. מאמרה בניו-יורק טיימס נכתב בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.

06/01/2021  |  איתמר לוין  |   מיוחדים ברשת
מזה קרוב לחצי מאה אני עוסק בחקר השואה. 39 שנים הרציתי על השואה באוניברסיטת בר-אילן. אני מכהן כראש מכון המחקר של יד ושם כבר שנים רבות. דומני שניתן לומר אפוא שאני מצוי במקצת בחקר השואה, סיבותיה, מאפייניה ומשמעותה. לכן, הוכיתי ממש בהלם ממאמרו של ד"ר חנן שי שיצא תחת חסותו של מרכז בס"א (שאני מכירו מאז ייסודו על-ידי עמיתי לסנאט האוניברסיטה, פרופ' אפרים ענבר).
06/01/2021  |  פרופ' דן מכמן  |   מאמרים
השואה התאפשרה בשל שתי סיבות יסוד מרכזיות. הראשונה היא שבניגוד למהפכה המדעית שאבותיה המירו את הסיפורים והכזבים של ימי הביניים באמת אחת מוכחת לוגית ואמפירית ובמאמץ בלתי פוסק לחשיפתה, המהפכה הליברלית כפרה ועדיין כופרת בקיומה של אמת אחת.
04/01/2021  |  חנן שי  |   יומני בלוגרים
החוקרים והמחקרים הנערכים במוסד וסביבותיו חשובים מאוד אך ראוי, לדעתי, שלוחם עתיר-זכויות, עז לב ובעל מצפון, יעמוד בראשו עצם העובדה שלוחם מעוטר יעמוד בראש מוסד המנציח גזע-עץ יהודי עצום ורחב-פארות שנכרת בידי ממלכת השטן יראה בראשו לוחם עברי
03/01/2021  |  יוסף אליעז  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il