נניח שאתם עורכי חדשות באתר אינטרנט וזקוקים לאיזשהו סיפור שיתפוס כותרות, יביא הרבה גולשים, יעורר סערה, בקיצור - יעשה טוב לאתר שלכם. ההימור הכי בטוח שלכם יהיה לצפות למשהו מהכיוון של מירי רגב או אמיר אוחנה. אבל בעוד שאצל רגב מדובר בטיפשות, אצל אוחנה מדובר לכאורה ברשעות. בעוד שאצל רגב זה יהיה מרגיז, אצל אוחנה זה יהיה מסוכן. בעוד שאצל רגב זה יבוא מתוך זלזול רגעי, אצל אוחנה זה יבוא מתוך צפצוף מתמשך.

קחו לדוגמה את השבוע האחרון. ח"כ תא"ל (מיל') מירי רגב, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים - כפי שדובריה מקפידים לקרוא לה - השתתפה במסיבת יום הולדת של אחד מאנשיה, תוך הפרה בוטה של כל כללי הקורונה. היא אפילו לא התנצלה כאשר התמונה פורסמה, אלא ניפקה הסבר שהיה עלבון לאינטליגנציה ("נכנסתי לרגע ואמרתי להם להקפיד על הכללים"). כי זאת רגב: שטותניקית שטיפסה לצמרת הליכוד בזכות נאמנות ולקקנות אין-קץ לבנימין נתניהו.

במקביל, אוחנה החליט שלא לחסן נגד קורונה את האסירים והעצורים. כאשר הבהירה לו המשנה ליועץ המשפטי, עמית מררי, שהחלטתו בלתי חוקית - הוא שלח אותה להתמודד לכנסת והבהיר שכאן הוא הקובע. כאשר הוגשו עתירות לבג"ץ, הוא דרש לאפשר לו לייצג את עצמו נגד עמדת הפרקליטות. כאשר היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט סירב והודיע לו שוב שמדובר בהחלטה בלתי חוקית וחסרת סמכות, אוחנה אפילו לא טרח להגיב.

אוחנה הרבה יותר חכם מאשר רגב (ולא רק בגלל שזו לא חוכמה גדולה). הוא פועל בצורה מכוונת ומתוכננת, כי לשיטתו - אין לו מה להפסיד. אם בג"ץ ידחה את העתירות, הוא ייצא בקול תרועה רמה ויחגוג את נצחונו על הפקידים והיועצים המשפטיים. אם בג"ץ יקבל את העתירות (וזה מאוד סביר), הוא יתקוף את השופטים שמתערבים בשיקול הדעת של הדרג המדיני, ויאשים אותם שהם מעדיפים רוצחים ומחבלים על פני אזרחים שומרי חוק.

ההפך הגמור מן הצפוי

מה שאולי הכי מדהים בהתפרעות הזאת של אוחנה, הוא העובדה שהיא עומדת בניגוד מוחלט לעמדה לה היינו מצפים ממנו. הוא מציג את עצמו כסניגור לשעבר, המכיר את עוולות המערכת ומחויב להיאבק בהן - עמדה לגיטימית ואף ראויה לשבח. בתור שכזה (מה שמכונה "תפיסה סניגוריאלית"), הוא אמור היה לדרוש לחסן במהירות את הכלואים שבקבוצת סיכון. הוא אמור היה להתייצב מול השב"ס ולשמור על זכויות היסוד של החלשים ביותר בחברה. הוא אמור לדקלם בעל-פה את הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון, המדגישה ששלילת חרות אינה גוררת שלילת זכויות יסוד אחרות, כמו הזכויות לחיים ולבריאות.

אז למה הוא עושה את ההפך הגמור? יש שתי אפשרויות. האחת: אוחנה רק מעמיד פנים שאכפת לו מהאדם הקטן והחלש, רק עוטה מסיכה של לוחם צדק ושוויון. למעשה, הוא בעל גישה קשוחה כלפי עבריינים (מה שמכונה "תפיסה קטיגוריאלית") - וגם זו תפיסה לגיטימית לחלוטין ואף ראויה לשבח (ואין סתירה בין שתי הגישות; כל אחת והזמן והמקום הראויים לה). אלא שאוחנה לא מסתפק בעונשים הקבועים בחוק, וזה כבר פסול בתכלית. מבחינתו, לא די בכך שפושע נבזה ככל שיהיה ומחבל מנוול ככל שיהיה יישבו בכלא, אולי לכל ימי חייהם; מצידו, שיתפגרו. זה אסור. זה אנטי-דמוקרטי. זה סותר את שלטון החוק.

השנייה: אוחנה פועל מתוך פוזיציה פוליטית. הדגל בה' הידיעה שלו הוא מאבק בפרקליטות ובייעוץ המשפטי. הוא לעומתי: הם יגידו לבן - הוא יגיד שחור; הם יסכימו איתו - הוא יתעמת איתם. אם לא תהיה מחלוקת, הוא ייצור אותה וידאג להעצים אותה. וכאמור, מבחינת אוחנה - זה מצב של win-win. הוא תמיד יציג את עצמו כמנצח או כקורבן, ואת הצד השני - כמפסיד או כבריון.

כעת אוחנה מוכן לשחק בחיי אדם כדי להשיג את מטרותיו. כל שוטה וכל קטן יודעים מהי הקורונה ומהן סכנותיה. כל שוטה וכל קטן יודעים שחייבים לשמור על ריחוק חברתי ואוורור כדי להקטין את סיכויי ההדבקה. כל שוטה וכל קטן יודעים שבתי כלא הם פצצת קורונה, במיוחד בתנאים התת-אנושיים השוררים ברבים מהם בישראל של 2021. לאוחנה זה לא מזיז. נראה אם יהיו מספיק חיסונים ואז נחשוב, הוא אומר במפורש.

יש לו גיבוי מנתניהו

זוהי התנהלות שאיננה "רק" הפרה של חובותיו המינהליות. היא לא "רק" צפצוף בוטה על דעת אנשי המקצוע, הן המשפטנים והן הרופאים. היא גם לכאורה שורה של עבירות פליליות ועוולות אזרחיות: חבלה חמורה, הפצת מחלה, רשלנות, אולי עד כדי הריגה. כל אסיר/עצור חולה קורונה שאמור היה לקבל את החיסון ולא קיבל אותו בגלל אוחנה - יהיה באשמתו. כל אסיר/עצור חולה קורונה שימות - דמו יהיה על ידיו של אוחנה.

אוחנה מרשה לעצמו להשתולל משום שיש לו גיבוי מבנימין נתניהו. אם ראש הממשלה היה אדם ששלטון החוק נר לרגליו, השר לביטחון פנים לא היה מעז לנהוג בצורה כזאת - או שהיה מפוטר תוך 24 שעות אם כן היה נוהג כך. אבל אוחנה - הן כאשר היה הממונה על הפרקליטות והן כאשר הוא הממונה על המשטרה - הוא אחד מ"ראשי הקנוניה על הטריבונה", כלשון הגששים, אחד מראשי להקת המעודדים הצווחניים של נתניהו.

אבל מה זה אסיר יותר או אסיר פחות, עצור יותר או עצור פחות, אל מול הצרכים הפוליטיים של אוחנה? מה זה חולה יותר או חולה פחות, מת יותר או מת פחות, אל מול הרעשים התקשורתיים של אוחנה? כך נראה השר לביטחון פנים שלנו. כך נראה האיש המופקד על המשטרה, על משמר הגבול ועל שירות בתי הסוהר. הוא היה מרגיש מצוין ברוסיה, ונצואלה או מצרים.