כל קשיש רביעי חשוף להתעללות, פיזית, מילולית, כספית או להזנחה, מצד המטפלים בו, כולל העובד הזר שלו, כשהבקרה והפיקוח נעשות על-ידי חברות כוח-האדם המייבאות את העובד הזר או המטפל. העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה, האמורים לפקח על מקבלי גמלת חוק סיעוד, יכולים להגיע במקרה הטוב לכל קשיש מקבל גמלה, אחת לשנה. כך עולה מנתונים שהוצגו היום (יום ד', 14.11.07) על-ידי איגוד העובדים הסוציאליים בוועדת הכנסת לבעיית העובדים הזרים, שתדון בנושא פיקוח העובדים הסוציאליים על קשישים סיעודיים.
מנתוני איגוד העובדים הסוציאליים עולה כי הבקרה על עבודת העובד הזר מבוצעת כיום כמעט רק על-ידי החברות, המייבאות את העובדים הזרים, בפניהן חוששים הקשישים להתלונן מפחד שהעובד הזר יילקח מהם ותישלל מהם הזכאות לקבלת עובד זר אחר. חברות כוח-אדם אלה, להבאת עובדים זרים, מונעות מאינטרסים כלכליים ואין כל בקרה על הפיקוח ושביעות הרצון של הקשיש מהעסקת העובד הזר.
המשפחה לא ממהרת לפעול
במידה והקשישים מתלוננים על חוסר שביעות רצון מהעובד הזר שלהם, הם עושים זאת בפני קרובי משפחה, שגם הם לא ממהרים לפעול להחלפת העובד הזר, לעתים מתוך חוסר רצון לשלם שוב לחברת כוח האדם עבור הבאת העובד, ולעתים מהנחה כי הקשיש בודה את ההתעללות, עקב מחלתו או מסיבה אחרת. מנתוני איגוד העובדים הסוציאליים עולה כי המשפחות עושות כל שניתן, על-מנת שהעובד הזר הראשון שמתקבל יישאר אצלם, שכן החלפת העובד כרוכה בתשלום חוזר לחברה המייבאת את העובד.
לעומת זאת, מציינים באיגוד העובדים הסוציאליים, המדינה (משרד הרווחה והביטוח הלאומי) קבעה תקן לפיו עובד סוציאלי אחד מטפל ב-600 מקבלי גמלת חוק סיעוד, ואמור לפקח על העובד הזר ולהוות בפני הקשיש, מקבל הגמלה, גורם נטרלי ומוסמך. "במצב האופטימלי ביותר, אם עובד סוציאלי מקיים שני ביקורי בית ביום, הוא יגיע, במקרה הטוב, לכל קשיש פעם בשנה", קובל איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. "במצב כזה לא ניתן לבצע שום פיקוח ובקרה ולא ניתן ליצור יחסי אמון בין העובד הסוציאלי והקשיש, כך שיוכל לדווח על מקרי התעללות או הזנחה מצד העובד הזר".
2,000 תיקים נגד עובדים זרים בגין אלימות גופנית כלפי קשישים
על-פי נתוני המשטרה, מאז תחילת שנת 2007 נפתחו 2,000 תיקים נגד עובדים זרים בגין אלימות גופנית כלפי קשישים, ועוד 50 תיקים בגין התעללות בקשישים. להערכת איגוד העובדים הסוציאליים נתונים אלה מצביעים על מגמה, שכן רבים מהקשישים אינם מדווחים ולא כל מה שמתרחש בפועל מגיע לכלל תלונה, לא כל שכן אלימות מילולית.
באיגוד העובדים הסוציאליים מציינים כי לא כל האוכלוסיה המשתמשת בשירותי עובד זר מוכרת לרווחה, וישנם רבים הנעזרים בעובד זר באופן עצמאי, מעצם אי זכאותם לגמלת חוק הסיעוד, ולגביהם אין כלל פיקוח, למעט הפיקוח הנדרש של חברות כוח האדם עצמן.
"האוכלוסיה נזקקת חוק סיעוד היא האוכלוסיה הרגישה ביותר והינה חסרת ישע", אומר איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. "הפתרון היחיד למניעת התעללות והזנחה של אותם קשישים על-ידי עובדים זרים היא בהגברת הבקרה והפיקוח על-ידי גורמים בלתי תלויים. אסור שהבקרה על העובדים הזרים תעשה באיזה שהיא צורה על-ידי החברות המייבאות אותם, שהינן בעלות אינטרסים. יש ליצור מנגנון פיקוח ובקרה אינטנסיבי, שעובד סוציאלי ייכנס לביתו של הקשיש טרם בואו של העובד הזר ובמשך כל תקופת העסקתו של העובד, לפחות אחת לחודש, ובכך לצמצם למינימום את התלות של הקשיש והיותו נתון לחסדיו או למרותו הבלעדית של העובד הזר".
פרי הוסיף כי מנגנון בקרה שכזה צריך להיבנות בתוך משרד הרווחה ולא בתוך משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, שכן בקרה על עבודה מקצועית עם קשישים הינה בתחום מומחיותו של משרד הרווחה, שבידיו גם כוח האדם המקצועי לביצוע מנגנון פיקוח ובקרה שכזה.
