שש אחרי המגיפה <br>

לראשונה מאז תחילת מגיפת הקורונה, מספר החולים החדשים ברוב מדינות העולם הולך ויורד. סיבה גדולה לאופטימיות. הירידה הזו החלה לפני התחלת החיסונים ובלי ספק תגדל עם התרחבות השימוש בהם. עם זאת היקף התחלואה בעולם הוא עדיין גדול, כחצי מיליון מאובחנים חדשים וכ-15,000 מתים ביממה. רוב אוכלוסיית העולם עדיין לא חלתה ועדיין אינה מחוסנת ולכן אין לשלול גלי תחלואה נוספים בעולם בעתיד. בישראל, למרות מבצע החיסונים הנרחב ולמרות סימנים מוקדמים להתמתנות, התחלואה עדיין גבוהה מאוד.

התחלואה הגואה והחשש של מומחים להתנבא על העתיד לקרות, מעוררים בציבור חשש שהחיסון לא יוריד את התחלואה ותחושה קשה שנגזר עלינו לחיות לנצח עם המגיפה. אנשי מקצוע מלבים את החרדה וממהרים להמליץ לנו לעטות שתי מסכות במקום אחת. מומחים אחרים צופים שהצורך בהגבלות תנועה וריחוק חברתי ימשיכו ללוות אותנו לעוד שנים רבות. אותם ברי סמכא חמורי סבר חוזים לנו עתיד עגום מלא במוטציות חדשות קטלניות עוד יותר מהנוכחיות, נגיפים עמידים לחיסונים הקיימים ומגיפות נוראות נוספות. הציבור מצידו מאס בהסגר ומצביע ברגליים.

הרשו לי להרגיע אתכם. כל הסימנים מראים שנביאי הזעם הם נביאי שקר. ראשית, מגיפת הקורונה מעולם לא סיכנה את אוכלוסיית העולם אלא רק חלק זעיר ממנה ועיקר האיום שנשקף ממנה הוא לכלכלה, לאורח החיים ולזכויות הפרט שלנו ולא לחיינו. בהיעדר נתונים על מספר החולים ללא תסמינים, לא ניתן לדעת את אחוז התמותה האמיתי, אך ניתן להעריך שהוא שבריר אחוז ורובו המוחלט בזקנים וחולים. כעת, רק שנה אחרי שפרצה המגיפה, כבר עומדים לרשותנו חיסונים יעילים, מספר תרופות יעילות וניסיון מצטבר בטיפול בחולים קשים. עם התרחבות החיסונים קרוב לוודאי שהמגפה תדעך באותן מדינות שיחסנו את אזרחיהן. עם זאת סביר להניח שהקורונה לא תעלם מחיינו כליל ונצטרך להמשיך להתמודד איתה. וזה מעלה את השאלה: איך יראו חיינו ב-"שש אחרי המגיפה"?

נכון להיום, תחלואה חוזרת באלו שכבר חלו בקורונה נדירה ביותר. אומנם איננו יודעים כמה זמן תימשך החסינות אך במידת הצורך נוכל לחסן גם את אלו שכבר חלו. בינתיים, החיסונים שפותחו יעילים כנגד הנגיף לרבות הווריאציות הגנטיות השונות שלו. אין לשלול אפשרות שיופיעו זנים עמידים לחיסון אך הטכנולוגיה של חיסון עם mRNA מאפשרת גמישות והתאמה מהירה של החיסון לזנים חדשים וכושר הייצור של החברות רק ילך ויגדל. חלק גדול מאוכלוסיית הסיכון בישראל כבר התחסן ואלו שבחרו לא להתחסן יידבקו במחלה ולכן בהיעדר תחלואה חוזרת המסקנה הבלתי נמנעת היא שבקרוב היקף התחלואה ירד. לצורך זה, המדד החשוב ביותר למעקב הוא מספר החולים הקשים החדשים מקרב בעלי דרכון ירוק. כל עוד מספרם קטן החיסונים עובדים ואנחנו בכיוון הנכון. כיון שתחלואה ללא תסמינים שכיחה, רבים מאלו שקיבלו לאחרונה חיסון, כבר חלו קודם לכן בקורונה בלי לדעת. מכאן אפשר להסיק שהחיסון בטוח גם באלו שכבר חלו בצורה קלה, וסביר יהיה לחסן בעתיד גם את אלו שהחלימו מקורונה בעיקר אם אינם נושאים נוגדנים מגינים בטיטר מספיק.

משרד הבריאות מגביל את השימוש בבדיקות סרולוגיות בטענה שאינן מהימנות דיין ואינן שימושיות ככלי לקבלת החלטות. רמת נוגדנים בנסיוב הוכחה במחלות אחרות כדרך יעילה לזהות חיסוניות וכדי להחליט על עיתוי מתן חיסון חוזר (בוסטר). גם אם הבדיקות אינן מושלמות, סביר להניח שאדם שחלה או קיבל שני חיסונים ופיתח נוגדנים מגינים בטיטר גבוה מחוסן יותר ממי שחלה או חוסן ולא פיתח נוגדנים. קיים גם היגיון בטענה שאלו שלא פיתחו רמת נוגדנים מספקת אולי יפתחו נוגדנים אחרי מנת חיסון נוספת. לכן, למרות טענות משרד הבריאות, הגיוני להרחיב את השימוש בבדיקת נוגדנים. גם הטענה שכולנו נאלץ בעתיד להמשיך לעטות מסכות אינה הגיונית. אם החיסונים אינם יעילים אין בהם טעם ואם הם מונעים הידבקות אין בהן צורך. הטענה שהחיסון מונע מחלה אבל לא נשאות של הנגיף בדרכי הנשימה אינה רלוונטית לעניין זה.

בנוסף לחיסונים אנחנו צפויים בקרוב להתפתחויות מדעיות נוספות. כבר היום קיימים בעולם קיטים לבדיקות מהירות ולבדיקה עצמית ביתית. בעתיד הלא רחוק כל מי שידו משגת יוכל לבדוק בביתו האם הוא נושא את הנגיף או לבצע בדיקה מהירה לפני הגעה למקום התקהלות. אין ספור מחקרים קליניים מתקיימים ולפי תוצאות מקדמיות אפשר לשער שבקרוב יעמדו לרשותנו גם אמצעים יעילים נוספים להילחם במחלה. אלו כוללים טיפול תרופתי מונע לפני חשיפה pre-exposure prophylaxis, טפול מונע שלאחר חשיפה post-exposure prophylaxis, טיפול למחלה מוקדמת וטיפול יעיל הרבה יותר לחולים קשים וקריטיים. כל אלה יחד, צפויים להקטין את היקף התחלואה, את חומרתה, את הצורך באשפוז ואת העומס על מערכת הבריאות.

כול עוד האוכלוסייה אינה מחוסנת עלינו לנהל בתבונה את היציאה מהסגר כך שנוכל לשלוט על גובה הלהבות. לעניין זה, הצעד הכי פחות הגיוני הוא פתיחת מוסדות הלימוד. הילדים הם האוכלוסייה הכי פחות מחוסנת והכי פחות ממושמעת ולכן התקהלות שלהם כמו בפעמים קודמות תביא לעלייה בתחלואה. את הלימודים כדאי יהיה להחזיר רק אחרי שרוב אנשי ההוראה והתלמידים יהיו מחוסנים. לעומת זאת פתיחת המסחר, חופש התנועה ובילוי במקומות פתוחים חשובים לא פחות וכמעט לא ישפיעו על התחלואה.

בקרוב רוב אזרחי ישראל יהיו מחוסנים. לא רחוק היום שאפשר יהיה לחזור לחיים רגילים בלי מסכות ובלי ריחוק חברתי. ייתכן שנאלץ להטיל הגבלות על תיירות כדי לא לייבא מוטציות מסוכנות, הקורונה אולי לא תעלם כליל, אבל תהפוך לעוד מחלה שאפשר לחיות אתה.

"הנגיף הסיני"

נדמה לי שהיה זה חתן פרס נובל ג'ימס ווטסון ממגלי מבנה ה-דנ"א שהביט במודל הסליל הכפול שבנה והכריז שהסבר כל כך יפה חייב להיות נכון. להבדיל אלף אלפי הבדלות, הייתה לי תחושה דומה השבוע, כשצפיתי בתוכנית ה"מהפכה הבאה" של סטיב הילטון ברשת פוקס שעסקה במקור של נגיף הקוביד 19. צריך להיות תמים במיוחד כדי להאמין שנגיף הקורונה שבודד במערת עטלפים שכוחת אל שנים קודם לכן, נדד אלפי קילומטרים, עבר דרך מאכסנים שונים וסדרת מוטציות אקראיות, רכש יכולת הדבקה בין בני אדם בלי להשאיר עקבות ובחר להופיע מכול המקומות בסין דווקא בשוק בעלי החיים של ווהאן ליד המעבדה היחידה בסין שעורכת מחקרים גנטיים על נגיפי קורונה, מעבדה שמחזיקה מאגר של זנים מאותן מערות עטלפים לרבות זן עם דמיון גנטי מפתיע למחולל המחלה.

לכן זה יותר מניחוש מושכל שהנגיף שיצר מגיפה עולמית מקורו במכון לחקר נגיפים בווהאן וסביר להניח שאותו נגיף מסוכן דלף כחלק מתאונה כלשהי. הטענה של סטיב הילטון היא שה"נגיף הסיני" הוא תוצאה של מחקרים אסורים שמומנו על-ידי ארגון הבריאות הלאומי האמריקני (NIH) בראשות לא אחר מפרופסור אנתוני פאוצ'י. לטענת הילטון, שנתמכת בלא מעט ראיות, למרות שממשל אובמה אסר בשנת 2014 על ביצוע מחקרים ומימון מחקרים שעוסקים במניפולציות גנטיות של נגיפים, פאוצ'י שחלק על החלטה זו, הפר את האיסור בחוסר אחריות ובחוסר סמכות ומימן במשך שנים דרך קרנות ארגונו את אותם מחקרים במעבדות בווהאן שבסופו של דבר הולידו את הנגיף החדש.

ייתכן שלעולם לא נדע מה באמת קרה. התקשורת האמריקנית מזמן אינה ממלאה את תפקידה ופועלת רוב הזמן כזרוע של הממסד והדיקטטורה שמכונה ה"תנועה הדמוקרטית". גם אם הטענות נכונות, כפי שאני חושד, קרוב לוודאי שפאוצ'י והסינים לא פעלו מתוך כוונות רעות אלא להפך. עם זאת החיים מלמדים אותנו שהדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. לכן לא אופתע אם כמו הרבה תופעות נוראות אחרות בעולמנו גם מגיפת הקורונה היא מעשה ידי אדם ולא סתם אדם אלא רופא. מה יש להגיד, המציאות עולה על כל דמיון.

מה אפשר ללמוד מכול זה? אולי, שאת הנזק הכי גדול עושים אנשים מוכשרים שמחזיקים בידיהם יותר מדי כוח ומשוכנעים שהם יותר חכמים ומבינים מאחרים. שחובה לפקח ולהגביל מחקר מדעי ובעיקר בתחום של הנדסה גנטית ומי שצריך לפקח הם נציגי ציבור ולא אנשי מדע. ועוד משהו קטן, האמריקנים לא פחות מסוכנים מהסינים.