"אם הנשיא יפסיד בבית המשפט, הוא יפנה ל-People's Court", אומרת מליסה מק'ארתי בדמותו של דובר הבית הלבן דאז,
שון ספייסר, במערכון של Saturday Night Live משנת 2017 על איסור כניסת המוסלמים של
דונלד טראמפ. אחד ה"עיתונאים" מעיר, שזה לא בית משפט אמיתי וסופג מנת זעם: "זה ועוד איך אמיתי! אומרים שם בפירוש שהמקרים אמיתיים".
תוכנית הריאליטי הוותיקה (28 שנים) אכן מציגה מקרים אמיתיים ופסקי הדין של השופטת בדימוס מרילין מיליאן מחייבים, משום שהצדדים מעניקים לה סמכות של בוררת. במערכון אחר באותה עונה, טראמפ (אלק בולדווין) אכן מגיע לבית המשפט, מתייצב מול מיליאן (ססילי סטרונג) ותוהה: "איך מכהנים שופט נקבה? דיילת?".
בנימין נתניהו מתייצב היום (יום ב', 8.2.21) בפני בית משפט אמיתי לחלוטין, אך חלק ניכר ממאבקו מתנהל ב"בית המשפט של הציבור" - דעת הקהל. דוברו,
עופר גולן, אינו מסתפק בהעברה לתקשורת של הטענות שמגישים הסניגורים לבית המשפט, אלא מוסיף נופך משלו שכלל אינו מופיע בכתבי הטענות. המוטו המרכזי: "כך נראה ניסיון להדיח ראש
ממשלה חזק מהימין" (ועוד נחזור אליו). "קיימת הסכמה חד-משמעית שראש הממשלה לא קיבל שוחד", הוא שם מילים בפיהם של הסניגורים. ובמקרה אחר: "ברור לכל שאם היה מדובר בכל אזרח אחר חוץ מראש הממשלה נתניהו, ראש ממשלה חזק מהימין, כתב האישום המופרך הזה כלל לא היה מוגש".
גולן אינו מהסס לשלוח את ידו גם בהחלטות שיפוטיות, כמו למשל הוספת מרכאות להודעתו על ההחלטה בנוגע ל"אישורי" היועץ המשפטי לממשלה "המושחרים" ו"האישורים" המקוריים. כאשר השופט
יוסף אלרון אמר עקרונית "התנהלות מעין זו גובלת בהטעיית הנאשם", ייחס לו גולן (בציטוט כביכול) את המילים הספציפיות "התנהלות זו גובלת בהטעיית ראש הממשלה". ועוד דוגמה, של פברוק בוטה במיוחד: "ההחלטה קובעת כי לפרקליטות לא היה מה לטעון נגד ראש הממשלה נתניהו, אז טענו נגדו טענות כלליות ואמורפיות - בלי ראיות, בלי עובדות ובלי נתונים - כדי לייצר מראית עין של כתב אישום".
(אגב: תוך כדי הכנת מאמר זה, נתקלתי בהודעתו של גולן מ-24.12.20, לפיה "עו"ד
אריאל רוט יגיש בתחילת השבוע הבא תביעת לשון הרע נגד
אילנה דיין על תרגיל 'העוקץ' שנעשה לעו"ד רוט ועל מצג השווא וההשחרה נגדו". ההודעה באה לאחר החשיפה ב"עובדה" של שיחה עם רוט, ממנה עלה לכאורה שהוא ניסה להשיג מידע שיכפיש את אחד משופטי נתניהו. מאחר שלא שמענו דבר על הגשת התביעה, הלכתי לבדוק בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבית המשפט המחוזי מרכז, בבית משפט השלום בתל אביב ובבית משפט השלום בהרצליה - הסבירים ביותר לתביעה כזו. הרחבתי את הבדיקה מ-27 בדצמבר עד 15 בינואר. לא נמצאה שום תביעה כזו).
מבחינת נתניהו, המאבק על דעת הקהל חשוב לא פחות ואולי אף יותר מהמאבק המשפטי. משפטו יימשך, לפי ההערכות האופטימיות ביותר, שלוש שנים לפחות. לעומת זאת, לבחירות הוא הולך בעוד 43 ימים. נתניהו חייב לשכנע מספר מספיק של מצביעים לא רק בכך שאין ממש באישומים נגדו, אלא גם בכך שהם נתפרו בכוונה להפיל "ראש ממשלה חזק מן הימין". זהו טיעון חסר כל אחיזה במציאות, ולו בהתחשב בכך שכמעט כל מי שהובילו את החקירות היו מינויים של נתניהו עצמו, אבל העובדות כבר מזמן לא ממלאות שום תפקיד. וכפי שיודע כל תועמלן, אם חוזרים על שקר מספיק פעמים - ובמיוחד אם הופכים אותו לסיסמה קליטה - יהיו לא מעט אנשים שיקנו אותו.
מבחינה זאת, ללוח הזמנים של המשפט יש חשיבות קריטית. נתניהו אינו יכול להרשות לעצמו ללכת לקלפיות ב-23 במארס, כאשר יום קודם לכן יעמוד
אילן ישועה על דוכן העדים ויגולל את גרסתו לגבי התערבותו של נתניהו בתכני וואלה. לא לחינם החליטה הפרקליטות לפתוח דווקא בתיק 4000, למרות שהוא המאוחר מבין השלושה, ודווקא עם ישועה, למרות שהוא אינו עד מדינה. זהו התיק החמור ביותר, וישועה אמור (לדעתה) להיתפס כעד אמין המגולל את האמת בלא שהיה מעורב בעבירה ובלא שקיבל תמורה.
מבוקשו זה כנראה יינתן לו. שילוב של הקורונה וערימה של בקשות מקדמיות מביאים לכך, שקשה לראות כיצד שלב ההוכחות ייפתח לפני חודש אפריל. הסגרים אילצו את בית המשפט לדחות הן את תחילת המשפט והן את המענה לכתב האישום (ושיהיה ברור: הסגרים היו חיוניים במועדים בהם הוטלו). בועז בן-צור ו
עמית חדד הפציצו את בית המשפט בבקשות, שחייבו את ליאת בן-ארי ו
יהודית תירוש להגיב, הצריכו זמן למתן החלטות וחלקן אף הגיעו לערעור בבית המשפט העליון. השופט
יצחק עמית העיר לחדד בתיק אחר (של אלעזר ברלנד), כי לא ייתכן שההליכים המקדמיים יהיו כל כך ממושכים - אבל כל עוד ההגנה מגישה בקשות לגיטימיות (וזה מה שהיא עושה), זכותה להגיש אותן גם אם כוונתה הנוספת, או אף המרכזית, היא להרוויח זמן.
סביר להניח שהדיון היום לא יסתיים בקביעת מועד לתחילת העדויות. רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ו
עודד שחם צפויים לקבוע דיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי, בו יידון מסלולו של המשפט וייעשה ניסיון לייתר הבאת עדים. בהתחשב בהיקף התיק, דיון כזה מצריך זמן להיערכות, הוא עשוי להימשך יותר מישיבה אחת ואז יהיה צורך להכריע במחלוקות בין הצדדים. אם בכל זאת יהיה ישועה אמור להתחיל להעיד לפני 23 במארס, יוכלו סניגוריו של נתניהו לטעון שאינו יכול להיות נוכח בדיונים ערב הבחירות. גם אם אין לו באמת כוונה להיות בבית המשפט - זה לא מעשי וגם לא בטוח שכדאי לו - לא ניתן יהיה למנוע ממנו זכות זו. וכך, לפחות למשפט הציבור בעוד חודש וחצי, נתניהו יגיע כאשר הוא מכתיב את הנרטיב: להפיל ראש ממשלה חזק מהימין.