בפברואר 2016, רק 14 חודשים לפני הבחירות לנשיאות צרפת, לא נמצא ולו סקר אחד שצפה שהמנצח יהיה עמנואל מקרון. בריתות מפלגתיות חלשות, חוסר אמון בממסד, קמפיין מעולה והרבה מזל הביאו אותו לארמון האליזה בזמן שיא. הבחירות הבאות יתקיימו באפריל 2022 ובפני מקרון ניצב אתגר ייחודי – מנתח אקונומיסט.

שני סקרים חדשים מנבאים, כי הבחירות הבאות יהיו שידור חוזר של הקודמות – מרוץ מכריע בין מקרון לבין הלאומנית מארין לה-פן. אבל לפני ארבע שנים ניצח מקרון ברוב של 66% לעומת 34%; הפעם סקר אחד מעניק לו יתרון של 12 נקודות האחוז בלבד, וסקר שני – 52% מול 48%. הצרפתים, עם ספקן אפילו בזמנים הטובים ביותר, נותנים מעט אשראי לנשיאם וחוששים מסגר שלישי, התפשטות המוטציה הבריטית, העדר חיסונים, שלומם של הצעירים ופרנסתם של עובדי ענף המזון.

בתחילת המגיפה הכריז מקרון על מלחמה נגד הנגיף, אך עם חלוף הזמן החל להדגיש את הזהירות. הוא הבטיח לעשות הכל להציל חיים ומשרות, "יעלה כמה שיעלה". ממשלתו העניקה סיוע נדיב למיליוני מובטלים, כמו גם מענקים והלוואות לעסקים. היא מעניקה למרכולים הגנה מפני פולשים זרים, העלתה את שכרם של עובדי הבריאות וסוככה על מערכת הפנסיות השנויה במחלוקת.

כל הצעדים הללו מקובלים בעולם, אך המסר הכללי נוגד את הרפלקסים של מקרון ואת העקרונות בשמותיהם התמודד ב-2017. הקמפיין שלו התבסס על יוזמה חופשית ונטילת סיכונים, ועל בניית מערכת מודרנית של כללים והגנות כדי לאפשר לזה לקרות. הצד ההחלטי שלו – רפורמות בשוק העבודה, החינוך, ההכשרה המקצועית, הרכבות והמיסים – שלט בשנותיו הראשונות בתפקיד. הקורונה מרסקת את כל זה.

בפגישה עם עיתונאים לאחרונה אמר מקרון, כי המגיפה הובילה בצורה טבעית ליותר הגנה, וטען שצרפת לא הייתה יכולה לממן הגנות אלו בלא הרפורמות הליברליות שלו. אבל הוא אינו מכחיש שהמאזן השתנה וכיום – בניגוד ללפני שנתיים – יש יותר הגנה מאשר שחרור. מצב זה מציב אתגר מיוחד בפני צרפת, אשר נבנתה על מדינה חזקה ואשר נטתה לשמרנות מתמשכת עם התפרצויות מרדניות. פרוטקציוניזם הוא במידה מסוימת ברירת המחדל של צרפת, ואת זה ניסה מקרון לשנות.

עם זאת, ייתכן שהמעבר הזה לעבר מדיניות של פרוטקציוניזם דווקא מספק למקרון, בנקאי השקעות לשעבר, סוג של הגנה. בשמאל מצויים מי שהתאכזבו ממנו במידה הגדולה ביותר; בשנה שעברה הוא הפסיד את הרוב המוחלט באסיפה הלאומית לאחר שקבוצה של צירים הנוטים שמאלה נטשו את מפלגתו. בלי לקרוץ לכיוונם, מקרון החליף ראש ממשלה אחד הנוטה לימין-מרכז (אדוארד פיליפה) באחר (ז'אן קסטו). כמה מאנשי מפלגתו סבורים שכעת עליו לפנות שמאלה, כדי למנוע היעדרות של אנשי השמאל בהצבעה המכרעת מול לה-פן אם תהיה כזאת.

אקונומיסט מעריך, כי טובים הסיכויים לכך שמקרון ינסה לעצב איזון חדש בבחירות 2022. הוא עדיין מוכן ליטול סיכונים, כפי שניתן ללמוד מנכונותו להשאיר את בתי הספר פתוחים מאז חודש מאי וסירובו להכניס את צרפת לסגר שלישי כפי שיעצו אנשי המדע והממשל. חלקית בשל כך, התמיכה בו בקרב הצעירים עלתה ב-11% בתוך שלושה חודשים. נכון לעכשיו, הנכס הגדול ביותר של מקרון הוא העדרו של מועמד חילופי ממשי כלשהו, הן משמאל והן מימין. אבל אלו זמנים בלתי בטוחים, ואיש אינו יודע יותר מאשר מקרון על התנודתיות של פוליטיקת הבחירות.