דובר משרד החוץ הסיני חזר והעלה (9.2.21) את ההצעה הסינית לקיים מפגש בינלאומי בהשתתפות כל המדינות המעורבות בהסכם הגרעין עם אירן (JCPOA) וארה"ב, במטרה לדון על אודות מפת דרכים לחזרת ארה"ב להסכם, שממנו פרש ממשל טראמפ, תוך מחויבות מלאה לחזרת אירן וארה"ב לתנאי העסקה המקוריים.

ההצעה כבר הועלתה (21.12.20) על-ידי שר החוץ הסיני, וואנג יי, במפגש שרי החוץ של המדינות החברות בעסקה, במהלכו הציג תוכנית להמשך שימורה ואף חיזוקה של עסקת הגרעין. התוכנית הסינית, שקרוב לוודאי מתואמת עם טהרן, קראה להפסקת מדיניות הלחץ המירבי על אירן מתקופת ממשל טראמפ; חזרת ארה"ב להסכם המקורי בהקדם האפשרי, תוך הסרת הסנקציות מעל אירן וללא תנאים מוקדמים, ובמקביל חזרתה של אירן למלוא מחויבותה בהסכם, ותוך מציאת פתרון הוגן לסוגיית הציות האירני.

מעבר לכינוס ועידה בינלאומית בהשתתפות כל המדינות החברות, הציעה סין להקים פורום אזורי (במקביל או כשלב שני) במפרץ הפרסי, שמטרתו קידום דיאלוג מולטילטרלי לפתרון סוגיות ביטחון אזוריות וסיוע לשימור ה-JCPOA. סגן שר החוץ הרוסי אמר לתקשורת (15.2.21), כי רוסיה שוחחה בנושא עם ארה"ב וסין, והביע תמיכה פומבית בהצעה הסינית.

לפעמים על חשבון אירן

ההצהרות הסיניות מחדדות את השאלה האם בכוונת סין להיות פעילה יותר בתיווך בין המדינות המעורבות בסוגיית הגרעין האירני, כחלק ממטרה רחבה של קידום שיתופי פעולה עם ממשל ביידן בנושאים מהותיים עבור הצד האמריקני. בין היתר, סין יכולה להיות שותפה לארה"ב בקידום הסכם פריז בנושא המאבק בשינוי האקלים, משבר נגיף הקורונה ושיתופי פעולה במניעת תפוצה גרעינית, בעיקר בהקשר אירן וקוריאה הצפונית. זאת, בתמורה לשימור אינטרסים שחשובים לסין וכחלק ממיצובה כחברה קבועה במועצת הביטחון, שהכרחית למציאת פתרון לבעיות גלובליות. לפיכך, עם כניסת ממשל ביידן לתפקידו, בבייג'ינג מסמנים את המשבר סביב נושא הגרעין האירני והשינוי שחל בתפיסת הממשל החדש ביחס לממשל טראמפ, כהזדמנות לשיתוף פעולה עם ארה"ב.

ערב השיחה שהתקיימה בין הנשיאים ג'ו ביידן ושי ג'ינפינג (11.2.21) קיים רוברט מאלי, השליח המיוחד לנושא אירן ומי שהיה שותף למו"מ שהוביל להסכם ב-2015, שיחת טלפון עם מא ז'או-שו, כיום סגן שר החוץ הסיני הממונה על הסוגיה וקודם לכן השגריר לאו"ם. פרטי השיחה בין הנשיאים שפורסמו בתקשורת, לא חשפו עד כמה הם נגעו בסוגיה האירנית, ומחלקת המדינה סירבה להגיב או לחשוף פרטים על השיחה בין מאלי ועמיתו הסיני, אולם מהצד הסיני צוטט שי שהדגיש בפני ביידן, כי "במצב הבינלאומי הבלתי יציב, לסין וארה"ב מחויבות ואחריות משותפת כחברות קבועות במועצת הביטחון".

במהלך השנים, וככל שבשיקולים האסטרטגיים של סין עמדו על הפרק שמירת אינטרסים מהותיים וביניהם סוגיית "סין אחת" בקשר לטייוואן, העדיפו הסינים לחזק את שיתוף הפעולה עם ארה"ב, כולל, במידת הצורך, על חשבון היחסים עם אירן. כך היה בשנות ה-90, כאשר בלחץ ממשל קלינטון הודיעו הסינים על ביטול חוזים למכירת כור גרעיני ומתקן להמרת אורניום לאירן. זאת, לאחר מו"מ שנערך בצל המשבר הצבאי מול טייוואן ב-1996, כחלק מרצונה של בייג'ינג שארה"ב תפסיק מכירת נשק מתקדם לטייוואן, וכריכת הסוגיות הללו יחדיו.

כך גם במהלך שנות המו"מ עם אירן לקידום הסכם בסוגיה הגרעינית. משנת 2006 ועד 2010, משלהי כהונת הנשיא ג'ורג' בוש הבן ולאחר מכן במהלך כהונת הנשיא ברק אובמה, תמכה סין בשש החלטות מועצת הביטחון נגד אירן. היא העניקה גיבוי חשוב לארה"ב, למורת רוחה של אירן, וכחלק מהבנתה של סין, שתמיכתה בארה"ב משרתת אינטרסים לאומיים רחבים יותר בהקשר לאינטרסי הליבה. בין היתר תמכה סין בהחלטת מועצת הביטחון 1803 (מארס 2008), אשר חיזקה את הסנקציות על חברות ואישים אירניים ואסרה על מדינות לסייע להם לעבור בשטחיהן. סין גם הצביעה בעד החלטה 1929 (ביוני 2010), אשר אסרה על שיתופי פעולה עם אירן ועל השקעות בתחום הגרעין והטילים הבליסטיים.

שלל האינטרסים הסיניים

במהלך שהוביל לקבלת שש ההחלטות ובהמשך לחתימת עסקת הגרעין, סין ניסתה לסייע לאירן ולרכך את נוסח אותן החלטות, אולם בסופו של יום, תמיכתה בהן לצד רוסיה, סייעה לארה"ב והעבירה מסר של קונצנזוס בינלאומי נגד אירן. יותר מכך: סין תמכה בהחלטות נגד אירן שכללו סנקציות מדיניות, כלכליות ואישיות - צעדים שסין מתנגדת אליהם עקרונית עוד מהתקופה בהן היא עצמה סבלה מכך, לפחות עד הצטרפותה כחברה באו"ם בשנת 1971.

האינטרסים העיקריים שהניעו, ועדיין רלוונטיים להבנת ההתנהלות הסינית בתהליך לקידום הסכם הגרעין עם אירן ויחסיה עם ארה"ב הם:

• תמיכה בפתרון דיפלומטי באמצעות מו"מ, אשר ימנע שימוש בכוח נגד אירן על-ידי ארה"ב או ישראל, העלול להוביל למלחמה וחוסר יציבות אזורית, ולפגוע באינטרסים מדיניים וכלכליים של סין (לפני אולימפיאדת בייג'ינג בקיץ 2008, סין שלחה בבהילות לישראל את סגן שר החוץ, על-מנת לוודא שישראל לא תפתח במבצע צבאי במועד שיפגע במשחקים האולימפיים).

• קידום ושימור אינטרסים סינים מהותיים מול ארה"ב, וביניהם חיזוק עקרון "סין אחת" בנושא טייוואן.

• חיזוק מיצובה של סין כרלוונטית לפתרון משברים בינלאומיים ומחויבת לסייע בפתרונות דיפלומטיים בסכסוכים גלובליים כחלק מתפקידה כחברה קבועה במועצת הביטחון.

• במידת האפשר, ותוך הימנעות מפגיעה בחברות סיניות בשל סנקציות אמריקניות, קידום שיתופי פעולה בילטרליים עם אירן, בעיקר בהיבט הכלכלי. בין היתר, סין מנצלת את הזדקקותה של אירן לסיוע סיני, לשם השגת רווחים כלכליים לטווח ארוך באמצעות חוזים לרכישת אנרגיה במחירים מוסכמים ומופחתים.

הפרישה - אכזבה קשה

ראוי לציין, כי במכלול האינטרסים הסינים לא נמצא החשש הישראלי מהפיכתה של אירן למדינת גרעין. סין, מדינת גרעין מוקפת מדינות גרעיניות, אינה חוששת ממדינות גרעיניות, שבראייתה הוא נשק הרתעתי בלבד. כמו במהלך שיחות השש עם קוריאה הצפונית, סין פעלה לשמר את היציבות ולמנוע פעילות צבאית אמריקנית, אולם היא לא מנעה את התקדמותו של הצפון למעמד של מדינת גרעין.

החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ לפרוש באופן חד-צדדי מההסכם, במאי 2018, היוותה אכזבה קשה עבור ההנהגה הסינית בראשות שי. זו ראתה בהסכם הגרעין הצלחה גדולה והוכחה שאפשר באמצעות מו"מ דיפלומטי להגיע לפתרונות מוסכמים שמסייעים לביטחון ויציבות אזורית, ודוגמה לשיתוף פעולה בסוגיה גלובלית מרכזית בין סין לארה"ב.

הצלחה סינית לסייע במהלכים לחזרה להסכם, תעניק לה נקודות דיפלומטיות מול כל הצדדים, ויותר מכך – תוביל לרגיעה ויציבות אזורית החשובים להמשך הצמיחה הכלכלית של סין. בעתיד הנראה לעין היא תאפשר לסין לקדם את ההסכם האסטרטגי ל-25 שנה עם אירן - הסכם שתוכנו הודלף בשנת 2020 על-ידי מקורות בטהרן, אולם עד כה לא אושר על-ידי ההנהגה הסינית ולא נחתם. בבייג'ינג יאשרו חתימה על ההסכם האסטרטגי עם אירן רק אם תהיה התקדמות חיובית בין ארה"ב לאירן, והחתימה הסינית לא תיתפס כצעד מתגרה בארה"ב, באיחוד האירופי ובמדינות המפרץ האחרות, אלא כצעד משלים לקידום שותפויות כלכליות עם מדינות המפרץ.

יש להניח, כי בחודשים הקרובים סין תהיה פעילה יותר כשותפה, בעיקר מאחורי הקלעים, במגעים בין אירן לארה"ב, במטרה לקדם חזרה מלאה של כל הצדדים להסכם המקורי, עם שינויים לא רבים, שאולי יקלו פוליטית על המדינות המעורבות את החזרה אליו. ישראל, בראייה הסינית, נתפסת בסוגיה זו כחלק מהמחנה שממשיך להתנגד להסכם עם אירן, ואין כמובן ציפייה סינית, כי תצטרף או תתמוך ביוזמה מעין זו. בהתאם, סין לא רואה צורך לתאם בסוגיה זו מהלכים מול ישראל (אלא אם תחשוש שמא ישראל קרובה לשימוש בכוח צבאי נגד אירן).

לאור האפשרות שבחודשים הקרובים תהיה עלייה במעורבותה של סין בתהליכים לקידום חזרתה של ארה"ב להסכם הגרעין, ישראל צריכה לעקוב מקרוב אחר המהלכים הדיפלומטיים של סין, לתאם את מדיניותה עם ארה"ב ומדינות המפרץ, ולנסות לקדם דיאלוג ברמת ההנהגה הסינית, לצד חיזוק הקשר הישיר עם הגורמים הדיפלומטיים הבכירים העוסקים בנושא האירני.