ציון נכשל לאזרחי ישראל ולתקשורת בקורונה

אזרחי ישראל יכלו לחסל את הקורונה בשלושת השבועות הראשונים אילו כולם עטו מסיכות, אילו שמרו על ריחוק חברתי ועל ניקיון אישי. הם לא עשו זאת ולממשלה לא נותר אלא לתכנן מהלכים משניים כמו סגרים, בדיקות, סגירת נמל התעופה וכד'. התקשורת שהיא הכלי העיקרי שבאמצעותה מתקשרת המנהיגות עם העם, בהנחיות בעת המשבר, יצרה בלבול. היא הגחיכה את הנחיות לעטות מסיכות, היא הפרה את ההנחיות בעצמה ועדיין עושה זאת באולפנים ובתוכניות. היא מזערה את חשיבות החיסונים ורק לאחרונה שינתה מעט את טעמה. אולי בגלל שלאחרונה צעירים רבים חלו בקורונה וזה החל ל"דגדג" להם. מישהו אמר לי בתחילת המגיפה כי "עדיף שכמה זקנים ימותו ושנתניהו יפול". היום הוא מדבר אחרת. הוא אומר לי שהוא רץ להתחסן כי צעירים נדבקים קשה במחלה ושגם מכחישי הקורונה, כוכבי הטלוויזיה והרדיו, פרופסור לס ופרידמן רצו להתחסן . אותם לס ופרידמן שצחקקו על עטית המסכות ועל החיסונים לצעירים.

ממשלת ישראל הבינה לאחר זמן מסוים את מה שאני הבנתי מה'מסע' הרגלי הראשון ברחובות תל אביב, כי רבים בעם ישראל לא ישתפו פעולה עם הנחיות הממשלה. כי התקשורת תבלבל את העם שגם אינו ממושמע מטבעו. עם שבזמן מגיפה חושב על ה"ליברליות העולמית" ולא על הסולידריות ושמירת נפשות חבריו לא יציל את עצמו. מאחר שלא ניתן לאכוף שמירה על ההנחיות בעזרת משטר צבאי בגלל ה"ליברליות המופלגת" ואת התקשורת לא ניתן לשנות, אז יש ללכת על מהלך 'עוקף משמעת' 'עוקף תקשורת' ו'עוקף פוליטיקה' ולהתמקד בחיסון שהוא שובר שוויון . ועד להשגת החיסון יש להישמר מלהגיע לקריסת בתי החולים ומעלייה דרמטית במספר הנדבקים וכן להישמר מקריסת הכלכלה. נקבעו שלושה סגרים. בכול פעם כשהחל סגר ראינו כי בימיו הראשונים מספר המאומתים עלה מאוד ורק לאחר כשבועיים המספרים השתפרו ואפשרו לחשוב על פתיחת המשק. כלומר שאילו לא בצעו את הסגרים מספר הנדבקים היה עולה באורח אקספוננציאלי שזו עלייה אדירה ובלתי נסבלת ובתי החולים היו קורסים. פתיחות המשק לאחר הסגרים אפשרה למשק להתאושש מעט בין סגר לסגר. בינתיים נושא החיסונים התקדם בקצב מהיר ואם נמשיך להתחסן בקצב מהיר, נמשיך לעטות מסיכות ונשמור על ריחוק חברתי, לא יהיה צורך בסגר נוסף. עם זאת החשש שלי "מהרחוב" הוא כי אנשים נעשו שאננים והמוטציה תגבה עוד חללים לא מעטים.

במבחן התוצאה כלכלת ישראל נפגעה פחות מרוב מדינות העולם, ומדינת ישראל מתחסנת במהירות גדולה מהעולם והיא מתקרבת למיגור המוטציות הידועות, במהירות רבה יותר מרוב מדינות העולם. חשוב לציין כי ההצלחה בהבאת החיסון נבעה מהמודל שרה"מ הציע ל"פייזר" בעסקת הרכישה שגם אותו ידעה התקשורת להגחיך.

אילו עם ישראל היא ממושמע ואילו התקשורת הייתה מסייעת ליצר תודעה רצינית של צורך בעטיית מסיכות ושמירה על ריחוק חברתי, לא הייתה מראיינת באורח מגמתי רופאים מהסוג של יורם לס וגם לא הייתה מראיינת פוליטיקאים טיפשים וחסרי אחריות, היינו חוסכים 5000 מתים. מציע לכול אזרח שיש לו מצפון, כולל אנשי תקשורת, שיעשה חשבון נפש, לא יבטל את דברי בהינף יד, וישאל את עצמו מה הייתה תרומתו למותם של נפגעי הקורונה ולתופעות הקשות לאלו שהבריאו.

ולבסוף מילה לתקשורת האלקטרונית: אתם גורם חשוב בשמירת הדמוקרטיה ולשם כך אתם צריכים לרכוש את אמון כל הציבור ולהיות בלתי מוטים. מי ששמע אתכם לאורך המשבר אינו יכול שלא לגחך עליכם.

אותם פרשנים, מקצועיים, שחושבים שהם מקצועיים ואחרים, אמרו לאורך כל המשבר דבר והיפוכו . בתחילה צחקתם על המסכות, צעקתם לפתוח את המשק במהירות כי הסגר אינו יעיל, הראיתם אירועים חברתיים בתל אביב ללא מילת ביקורת. צחקתם על נתניהו כשהוא דיבר על החיסונים חשבתם שסגירה חלקית שדה התעופה היא מהלך פוליטי של ביבי. ולאחר מכן, קבלתם על פתיחת המשק, קבלתם על פתיחת שדה התעופה, אתם קוראים פתאום לעטות מסיכות, לשמור על ריחוק ולהתחסן. כל אמירה של פוליטיקאי בהתייעצויות, או בין הישיבות, העצמתם לכדי מיצב של החלטה וכאשר בישיבה עצמה התקבלה החלטה שונה מהרכילות שהשמעתם, קראתם לה "זיגזוג" ושהישיבות לא מתנהלות כראוי. איני אומר שהישיבות היו מושלמות אבל בנסיבות הפוליטיות המיוחדות, נוכח אויב בלתי ידוע ובלתי צפוי כמו נגיף הקורונה, נוכח התנהגות חלק גדול מהעם על כל מגזריו והתנהגות התקשורת האלקטרונית, קיבלנו תוצאה טובה. ואין רבים שמיצרים יותר ממני על המתים ועל הנפגעים.