רוצים לחם? שלמו יותר! <br>

יעל היא סטודנטית בת 23. ליעל יש הוצאות כלכליות רבות בעיקבות לימודיה, כגון הוצאות עבור שכר לימוד, שכר דירה וכלכלה. בנוסף לכל ההוצאות הללו, יעל מתמודדת עם מחלת הצליאק, בשל כך על יעל להוציא סכום כסף גבוה עבור צריכה של מוצרי מזון כמו לחם, פסטה, וקמח נטולי גלוטן. בעקבות משבר הקורונה יעל הוצאה לחל"ת ומצבה הכלכלי נפגע, ולכן קניה של מוצרים נטולי גלוטן, דבר שהוא מוצר צריכה בסיסי עבורה, נעשתה מאתגרת עוד יותר. על-אף המחיר היקר המדינה אינה מעניקה ליעל סיוע בצריכת המוצרים. סיפורה של יעל מדגים את מצבם של ישראלים רבים אשר מתמודדים עם מחלת הצליאק.

מחלת הצליאק מוגדרת כמחלה אוטואימונית שנובעת כתוצאה מרגישות לאחד החלבונים המרכיבים את הגלוטן, חומר הנמצא בדגנים ומוצריהם. המחלה מאופיינת בתגובה דלקתית ברירית המעי הדק בעקבות אכילת גלוטן, ותגובה זו פוגעת בספיגת רכיבי תזונה חיוניים בגוף, ועלולה להביא למחלות נלוות (מרכז מחקר ומידע - כנסת, 2020). לכן, אדם אשר חולה במחלת הצליאק נדרש לקיים אורח חיים עם תזונה ללא גלוטן לחלוטין.

על אף שרגישות לגלוטן נחשבת כמחלה, אנשים המתמודדים עם מחלת הצליאק צריכים לשלם סכומים גבוהים על-מנת לממן מוצרים שהם חיוניים לתזונה היומיומית שלהם. לדוגמה, מבדיקה שנעשתה באתר שופרסל Online, מחירו של לחם לבן ללא גלוטן 500 גרם מחברת גרין לייט הוא 15.90 שקל, לעומת זאת, לחם אחיד פרוס 750 גרם מחברת שופרסל, מחירו עומד על 6.10 שקל, פער של יותר מפי שתיים במחיר.

סך הכול, יוצא כי אדם אשר מתמודד עם מחלת הצליאק מוציא 200 שקל יותר בחודש ליחיד עבור רכישת מזון נטול גלוטן, לעומת אדם המסוגל לאכול מוצרים המכילים גלוטן (המועצה לביטחון תזונתי, 2018).

הפער בין מחירי המוצרים גורם לקושי כלכלי רב למשפחות שאחד מבני המשפחה סובל מרגישות לגלוטן, כיוון שלעיתים הן צריכות להתאים את כל התפריט המשפחתי בהתאם לתזונתו של בן המשפחה שחולה בצליאק, וכתוצאה מכך, הסכום המוצא עבור רכישת מזון מכפיל את עצמו. הקושי ניכר במיוחד בקרב משפחות מעוטות יכולת שסובלות ממצב כלכלי קשה, שעבורם לרכוש מוצרים בסיסיים מהווה קושי, על אחת כמה וכמה אם מדובר במוצרים נטולים גלוטן שמחירם הוא הרבה מעל הממוצע.

בעולם, לעומת ישראל, ניתנו פתרונות כלכליים לחולי הצליאק. בבריטניה וניו-זילנד מתייחסים למוצרים נטולי הגלוטן כתרופה שניתנת באופן מסובסד באמצעות מרשם. בארצות הברית וקנדה לעומת זאת, ניתנות הטבות מס לחולי צליאק ובכך מקלים עליהם מבחינה כלכלית. בנוסף, ישנם מדינות כדוגמת איטליה וצרפת, אשר נותנות את ההטבה הכלכלית באמצעות קצבה (הוועדה הבין משרדית, 2017).

על כן, לפי דעתי על המדינה להעניק סבסוד לאנשים אשר צורכים מוצרים נטולי גלוטן כתוצאה מהמחלה. המדינה יכולה לאמץ פתרונות שניתנו בעולם למשל לתת את הסבסוד באמצעות קצבה חודשית שתשלים את הפרשי המחירים בין המוצרים. אפשרות נוספת, היא להעניק את הסבסוד באמצעות מרשם או תווי קניה שיקבלו דרך קופת החולים בה הם מטופלים, שיאפשרו להם לקנות את המוצרים במחיר מוזל יותר (המועצה לביטחון תזונתי, 2018), ובכך יקלו עליהם מבחינה כלכלית.