פסק בג"צ שהלך לאיבוד

לפני כשבוע פסלה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כבוד השופטת דורית ביניש, תשדיר בחירות של מפלגת שינוי. כבוד השופטת ביניש סברה, כי התשדיר פוגע בסקטור החרדי פגיעה קיצונית ולא מידתית, בשל כך הוא פוגע בכלל הציבור. כבוד השופטת ביקשה מהמפלגה לשנות את הקטעים הפוגעים, ומשהמפלגה סירבה, החשיכה להם כבוד השופטת ביניש את המסך.

מתברר ששינוי, נשארה אותה שינוי.
מתברר שהצעירים של שינוי, ספגו כבר את כל הרע מהפורשים.
מתברר שצעירים ממשיכים בדרכי אבות, ואפילו משכללים אותן.
מתברר שמקריקטורות בסגנונות שכולנו רצינו לשכוח, הם עוברים לסרטים שכולנו לא נרצה לזכור.
מתברר שהתפוח הרע והמזיק הזה, לא נפל רחוק מן החץ.

ונחזור לפסילת השידורים

העילות לפסילת שידורי תעמולה והאיזון עם חופש הביטוי, התגבשו בעיקר בבג"צ 212/03, חרות התנועה הלאומית נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, שם גיבה בית המשפט העליון את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, כבוד השופט חשין, בפסלו שידור תעמולה ברדיו של מפלגת חרות (על אף שחוק התעמולה לא מסמיך את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפסול שידורי תעמולה ברדיו).

שם קבע כבוד השופט ברק כי אין למנוע מראש את חופש הביטוי, אלא אם כן מתקיימת ודאות קרובה, כי אם הביטוי יושמע, תתרחש פגיעה קשה וממשית באינטרס הציבור, וכי כאשר הערך המוגן הוא רגשות הציבור יש להראות, בין השאר, כי חומרת הפגיעה היא מעבר לרמת הסיבולת הראויה.

כבוד השופט מצא (שהיה בדעת הרוב בפסיקה הנ"ל) הרחיב שם את היריעה והסביר, שאף אם אין קירבה לודאות לפגיעה ממשית, הרי שדברים שהם בגדר הסתה לגזענות, או השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, יפסלו אף הם.

אודה ולא אבוש, החלטתה של כבוד השופטת ביניש נכונה ומבוססת - יש גבול למה שאנו מוכנים לשמוע או לראות מאלה אשר מתיימרים להנהיג אותנו, וחשוב שהם יבינו שפסילת שידורים היא שכבת הפיצוץ האחרונה לפני פסילת המפלגה כולה.

שינוי כמובן לא אהבה את ההחלטה ועתרה לבג"צ (כאמור בג"צ 2194/06). באתר בית המשפט העליון ניתן למצוא את לוח הזמנים של ההליך השיפוטי הזריז הזה, לפי הפירוט הבא:

09/03/06 שולמה אגרה
09/03/06 משלוח
09/03/06 שחרור החלטה
10/03/06 הזמנה לדיון
12/03/06 הוגשה תגובה
12/03/06 ניתן פסק דין
12/03/06 החלטה נשלחה לצדדים

פסק דין ניתן כאמור ב 12/3/2006 אך תוכנו לא מפורסם באתר בית המשפט. אין גם שום התייחסות לפסק הדין לא באתר ועדת הבחירות המרכזית, לא באתר שינוי, לא ראיתי כל התייחסות בעיתונים - חיפשתי גם ב- GOOGLE ואין זכר - כאילו פערה אדמה את פיה ובלעה את פסק הדין הזה.

דבר אחד אני מניח, אם בג"צ היה מתיר את השידור בטלוויזיה, שינוי היתה מפרסמת זאת בכל דרך אפשרית - ודאי שהיינו קוראים על כך באתר האינטרנט שלה.

ואם באמת גיבה בית המשפט את החלטתה של כבוד השופטת ביניש, הרי שיש בכך אישור כפול ומכופל, כי צדקה כבוד השופטת בהחלטתה, או לפחות שלא טעתה טעות קיצונית - ואת זאת חייב הציבור לדעת.

אם סוף סוף מתקבל אישור פורמאלי של ועדת הבחירות המרכזית ובעיקר של בית המשפט העליון על כך ששינוי, אשר הפכה כעת למפלגה דו ראשית - פוגעת פגיעה קשה וקיצונית ברגשות הציבור החרדי, וברגשות הציבור בכלל, הרי אין שום מקום להסתיר זאת, נהפוך הוא, יש לתת לציבור המתעניין גישה לפסק הדין, ולנימוקיו (ככל שפורטו הנימוקים) על-מנת שיוכל להבין לאיזה מבוי סתום הוליכו החברים פורז ולפיד את מפלגתם, איזה מורשת הם הותירו לה, ולאלו תוצאות עגומות וקשות הביאו.

פעמים רבות נכתב כאן באתר, על הגזענות המוקרנת מכל מה שאומרים/כותבים מנהיגי שינוי. השופטת ביניש נתנה סוף סוף אישור פורמאלי לעניין זה, הבג"צ דן, ואנו רוצים לדעת מה החליט, ואם אפשר אז גם מדוע.

פומביות הדיון, מחייבת את בית המשפט העליון ואת ועדת הבחירות המרכזית לפרסם את פסק הדין באתרי האינטרנט שלהם, ולאפשר לציבור לעיין בהם - וכל אחד יסיק את המסקנות לעצמו.

אגב, על אף החלטת כבוד השופטת ביניש, וככל הנראה, למרות החלטת בית המשפט העליון, ממשיכה שינוי לפגוע ברגשות הציבור - היא ממשיכה להקרין את הסרט הרע ומזיק הזה באתר האינטרנט שלה, ובבתי הקולנוע (שם סבורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין לה סמכות פסילה, ואינני בטוח שהיא צודקת), ממש כמו ש"ס המשדרת את החומר, שנפסל ע"י יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ברשת הלוויינית שלה.