ארה"ב, יפן, אוסטרליה והודו הודיעו (12.3.21) על הסכם במסגרתו ייוצרו עד סוף 2022 לפחות מיליארד חיסונים נגד קורונה במפעל Biological B ההודי. הצעד נועד להקל את מצוקת החיסונים באסיה ובא לאחר לחץ גובר על הנשיא ג'ו ביידן לסייע בפתרון בעיית החיסונים במדינות העניות.

ארה"ב תסייע מבחינה כספית למפעל ההודי לעמוד ביעד זה, ואילו שלוש המדינות האחרות מנהלות מו"מ עם ממשלת הודו על הלוואה שתסייע למפעל לייצא חיסונים מתוצרתו. ארה"ב גם התחייבה להקציב לפחות 100 מיליון דולר להגברת יכולת ייצור החיסונים בחו"ל. אוסטרליה תקציב 77 מיליון דולר לייצור ואספקה של חיסונים, בדגש על דרום-מזרח אסיה. הארבע גם יקימו צוות של מדענים ופקידים בכירים, אשר ימשיכו לסייע במימון ובהגברת הייצור. 11.4 מיליון הודים חלו בקורונה ומספר המתים מתקרב ל-160,000 - בעוד שיעור המתחסנים הוא 1.7% בלבד מכלל האוכלוסייה; בהודו חיים 1.35 מיליארד בני אדם.

המדינות העשירות רכשו כמעט את כל מלאי החיסונים הקיים וזה העתיד להיות מיוצר בחודשים הקרובים, והן צפויות לקבל מאות מיליוני מנות יותר מן הדרוש להן לחסן את כל תושביהן - אפילו בהנחה (הבלתי-מציאותית) של 100% התחסנות. הדבר נובע מכך שרוב המדינות הזמינו אשתקד חיסונים מכמה חברות במקביל; עד כה אושרו החיסונים של פייזר, מודרנה, אסטרה-זנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון. התוצאה היא, שהמדינות העניות נותרות הרחק מאחור.

ארגון הבריאות העולמי יזם אשתקד תוכנית לחלוקה שוויונית של החיסונים, שמטרתה הייתה להעביר תחילה לכל מדינה חיסונים במספר שיספיק ל-20% מתושביה - כדי לחסן את הקשישים, אנשי הצוותים הרפואיים ובעלי עדיפות אחרים. בהמשך, תכנן הארגון, החיסונים יחולקו באופן יחסי לפי חומרת התפרצות הקורונה. אלא שהארגון לא הצליח לגייס ולו מקצת מן המשאבים הדרושים לרכישת החיסונים, והיצרניות - כולן חברות הנסחרות בבורסות - פעלו משיקולים מסחריים ומכרו את החיסונים לכל הקודם.

הדברת הקורונה במדינות העניות חיונית למדינות העשירות, משלוש סיבות. האחת: כל עוד הנגיף משתולל בחלקים של העולם, קיימת סכנה ממשית של היווצרות וריאנטים העלולים להיות עמידים לחיסונים, בצורה זו או אחרת. השנייה: בשל הגלובליזציה של הכלכלה העולמית, המדינות העשירות זקוקות גם לשווקים העניים לצורכי מסחר, חומרי גלם ותיירות - ולכן לא יוכלו להגיע להתאוששות כלכלית מלאה אם חלקים משמעותיים של העולם ימשיכו לסבול מן הקורונה. השלישית: המשך המגיפה עלול לגרור חוסר יציבות פוליטי, כולל במדינות שהן בעלות ברית של מעצמות המערב.

רוסיה וסין - שפיתחו חיסונים משלהן - משתמשות בהן ככלי פוליטי להגברת השפעתן במדינות העניות. רוסיה סיפקה את החיסון שלה לצ'כיה, הונגריה וסלובקיה, וסין - למדינות באפריקה, דרום אמריקה ודרום-מזרח אסיה. גם בשל סיבה זו, הופעל לחץ על ביידן לנקוט יוזמה ולסייע למדינות העניות להשיג את החיסון. עד כה הוא סירב לעשות זאת ומדיניותו הייתה להעניק עדיפות לאמריקנים - גם כאשר התברר, כי עשרות מיליוני מנות של חיסוני אסטרה-זנקה מונחות ללא שימוש במפעלים אמריקנים.

כעת אומר ביידן, כי אם לארה"ב יהיו עודפים - היא תחלוק אותם עם מדינות אחרות; אלא שגם מהלך זה עשוי להתרחש רק בעוד כמה חודשים. ביידן הציב בסוף השבוע את 1 במאי כמועד בו כל אמריקני בוגר יוכל לקבל את החיסון, ואת 4 ביולי כמועד בו ניתן יהיה לאפשר התכנסויות משפחתיות. נכון לעכשיו, רק פחות מ-15% מן האמריקנים כבר התחסנו בשתי המנות. עם זאת, ביידן ושר החוץ אנתוני בלינקן הבהירו, כי וושינגטון נחושה בדעתה ליטול את ההובלה במסע החיסון העולמי - בניגוד למדיניות הבדלנות של דונלד טראמפ.