|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הציבור רואה את הישגיו של נתניהו בחיסון הרוב המכריע של אזרחי ישראל, שהביא ארבעה הסכמי שלום, ובשנות כהונתו מספר חללי צה"ל היה הנמוך מכל תקופה בעבר. האיבה כלפיו ממעיטה בגודל ההישגים ובשיוכם אליו
|
|
נתניהו בטקס יום השואה [צילום: אלכס קולומויסקי/פול]
|
|
|
|
|
פעמיים האזנתי בשבוע שעבר לראש הממשלה, כשהוא נושא נאומים בשני טקסים נפרדים. הנאום בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה הועבר בשידור חי בכל ערוצי הטלוויזיה, ועורר כצפוי ביקורת חריפה. אמרתי "כצפוי" - כי באלה הימים כל התבטאות של ראש הממשלה ומרכיב הממשלה הבאה, תעורר אחריה גל של ביטויי גנאי, חרפות וביקורת. גינו את ראש הממשלה בעיקר על שהזכיר בנאומו את החיסונים, שבהם ישראל מובילה בעולם, ואת המחויבות להגן על ישראל מפני תוקפנות אירנית. מה לאלה ולזיכרון השואה? - שאלו המבקרים. הגדיל לעשות מאיר שלו, שאינו מאיר ואינו שלו עד שלא ייצאו מתחת לידו מילים ספרותיות כמו: "קבס", "מתועב", "חסר בושה", "אטום", "שפל". וכל זאת בקטע דחוס בן 12 שורות. בכך הסופר, שאינו בורר מילותיו, אינו נופל למשל ממקהלת הכותבים בהארץ, מרינה מצליח, מה"שותף" גנץ, וגם מצמד הפרשנים חסרי-המעצור בן כספית ואהוד אולמרט.
וחשבתי בלבי: אלה המחרפים את ראש הממשלה, מאשימים אותו ביצירת אווירה פלגנית, בהסתה וכיו"ב אישומים וכזבים - כלום אין להם עצמם שמץ של בושה, כאשר הם רואים בו אובייקט לשנאה יוקדת, כמו היה ראש וראשון לאויבי ישראל, ואינם בוחלים במילים קשות, מוקצנות נגדו? מה לנאצות הללו ולביקורת לגיטימית?
יומיים קודם לכן הייתי בקהל שומעיו של ראש הממשלה, באירוע פחות מתוקשר - ביום קשה ביותר עבורו, יום פתיחת משפטו בבית המשפט המחוזי בירושלים והיום בו הטיל עליו הנשיא "בעל כורחו" לנסות להרכיב ממשלה. בעשותו כן, הנשיא "התנצל" על כך שאינו יכול שלא להטיל על מר נתניהו את המשימה, אבל להצטלם - לא ולא. זה לא מנע ממקהלת "בלפור" לפצוח בגל מחודש של הפגנות מתלהמות. כותבת אחת "התביישה, נכלמה והתאכזבה" מהחלטת הנשיא "להעדיף את החוק היבש על עקרונות מוסריים". המפגינים מניפים את השלט השקרי "אין אמון", וזאת ימים ספורים אחרי הבחירות שבהן תנועת הליכוד בראשות נתניהו זכתה באמון של יותר ממיליון מצביעים.
האירוע האמור היה יום הזיכרון ללוחמי האצ"ל משחררי יפו במלחמת תש"ח, ולציון 90 שנה להקמת הארגון הצבאי הלאומי. למרות לחץ טרדותיו ודאגותיו, ראש הממשלה לא ביטל את השתתפותו, נשא דברים ששילב בהם את זכר הנופלים והוקרה ללוחמים ולוותיקי האצ"ל שנכחו בקהל, עם נושאים מדיניים מענייני השעה. כמי שעבד לצידו של ראש ממשלה קודם, אינני זוכר שלא הוא ולא קודמיו לא נהגו כך במרבית הופעותיהם. נאום בטקס זיכרון כלשהו, או בחנוכת כביש או בניין ציבורי, וכיו"ב, הוא לרוב גם פלטפורמה להשמעת דברים שקולים ומדודים בענייני השעה.
טקס יפו כמעט ולא סוקר, כי נחשב לאירוע "ימני", הגם שהופק באופן הממלכתי ביותר על-ידי אגף ההנצחה במשרד הביטחון. בשנים עברו היית פוגש במעמד זה כמה דמויות שאז עוד היו בליכוד. לפתע פתאום, משנטשו והקימו מפלגונת לעומתית, לא נראו הללו בשטח. לא יאה להם, משיקולים פוליטיים, או מטעמי אי-נחות, להוקיר את חללי הפעולה הנועזת שהצילה את תל אביב. קשה היה שלא להשתאות למראה קור רוחו של מר נתניהו, בערבו של היום הקשה שעבר עליו. אותותיו לא ניכרו על פניו, הוא אפילו דייק בשעת ההגעה לטקס, נאם כהרגלו, העביר בבהירות את מסריו, כבש את הקהל בכושרו האוראטורי, חייך ולחץ ידי נוכחים. מה עובר באמת בראשו, מהן מחשבותיו, מה בליבו? - אין יודע. הקהל הביתי עטף אותו בחיבה רבה, בהערצה, כואב את היחס המשפיל שציבור מסוים ורעשני מפגין כלפי מנהיגם.
שוב ושוב אני נשאל, היאך אני מקבל את העובדה ש"הנאשם" אינו פורש ואינו מאפשר לאחר להנהיג במקומו את הליכוד ואת הממשלה? ובכן, זוהי החלטתו של נתניהו עצמו. אולי הוא מבין כי פרישתו מרצון עלולה להשפיע על מידת חפותו כפי שהוא מאמין בה. החוק המאפשר זאת אינו "יבש". פירושו כה הגיוני: לא ייתכן שראש ממשלה יודח, בניגוד לכללי הדמוקרטיה, על-ידי יועץ משפטי ששיקוליו אינם מתחום הדמוקרטיה, בניגוד לרצון פלח נכבד מקרב המצביעים. ציבור שרואה את הישגיו של מר נתניהו בחיסון הרוב המכריע של אזרחי ישראל (כן, מותר לו להשתבח בכך!), שהביא ארבעה הסכמי שלום, ובשנות כהונתו מספר חללי צה"ל היה הנמוך מכל תקופה בעבר. האיבה כלפיו ממעיטה בגודל ההישגים ובשיוכם אליו. חשוב לזכור דברים אלה במיוחד ערב יום הזיכרון שבפתח לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. די לגדף מנהיג בישראל, די לשנאה. זה בסדר שאין לכם אמון בו, אבל תנו להליך הפוליטי להבשיל ולתהליך המשפטי להכריע. אל נא תחרצו דין בטרם עת.
|
| תאריך:
|
12/04/2021
|
|
|
עודכן:
|
12/04/2021
|
|
יוסי אחימאיר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ב_שמואל
|
12/04/21 14:01
|
|
|
|
2
|
|
אישש
|
12/04/21 19:20
|
|
|
|
|
|
ב_שמואל
|
12/04/21 19:54
|
|
|
|
3
|
|
מה היה קורה
|
12/04/21 20:12
|
|
|
|
4
|
|
יעקב יעקב
|
14/04/21 06:47
|
|
|
|
5
|
|
זנזיבר
|
16/04/21 19:16
|
|
ביום רביעי, 17 במרס 1948 בשעות בוקר, יצאה מבירות שיירת נשק ותחמושת ערבית לכיוון חיפה, על-מנת להעבירו לידי הכנופיות הערביות בעיר. השיירה כללה משאיות וכלי רכב נוספים ועליהן תחמושת ונשק, רובים, תת-מקלעים, רימונים ואלפי כדורים. ל"הגנה" נודע על כך מבעוד מועד ואנשי כוח לוחמים מהגדוד הראשון (גדוד 'העמק') של הפלמ"ח ארבו לשיירה בצד הכביש הראשי, מצפון לקריית מוצקין. בהגיע שיירת הנשק הערבית למקום המארב בסביבות השעה 3 בצהריים תקף כוח הפלמ"ח את השיירה. התפתח קרב וחילופי יריות שבמהלכם מכוניות הנשק בשיירה התפוצצו. כ-20 ערבים מאנשי השיירה נהרגו ובניהם מפקד הכוחות הערביים בחיפה מוחמד אל-חוניטי.
|
|
|
|
|
שם התערוכה, חיות מחמד, נכתב ללא מרכאות. אך כל המביט בעבודות בגלריה רוזנפלד (רח' המפעל 1) מבין מיד שלא מדובר בחיות חביבות שאנו נוהגים לאמץ ולאהוב. שלשת האמנים שחוברו יחדיו - איזבלה וולביק, שכל קירות האולם הראשי מוקדשים לה, נועה אירוניק, שקיבלה רק את החדר הקטן, וחבל, ואלעד רוזן מציגים חיות שלא תרצו להיפגש בהן.
|
|
|
|
|
ככל שחולפות השנים וספינתנו מתרחקת, לכאורה, מקווי המתאר הנוראים של תקופת השואה, מתחזקת והולכת אשמתם של הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם ברחבי אירופה הבטהובנית (הבט והבן) ושאר העולם. 'תרבות' הופכת למילת גנאי מאוסה, מכובסת, לפחות בעיני. העובדה שיהודים בא"י מעלים על נס מושגים אוניברסליים כמו 'ליברליזם', 'שלום-עכשיו', 'זכויות אזרח ואדם' - וגם יוצאים להפגנות בעד מושגים - זה משגה, תרבות של אג'נדה שהוחדרה לתוכנו, הנובע מחוסר הבנה היכן צומח הרוע. ראש וראשון לשוגים הגדולים, השוגון הראשי - הוא שופט-עליון אהרן ברק. אשתדל להסביר.
|
|
|
|
|
מדי שנה עם פרוץ יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתחילים לדון במצבם של שורדי השואה אשר הוחמר בשנה האחרונה עקב פרוץ משבר הקורונה והריחוק החברתי שנכפה עליהם בעקבות פרוץ המחלה. דוח מבקר המדינה שפורסם בסוף השנה הקודמת מראה שכשבעים אחוז משורדי השואה זקוקים למענק השלמת הכנסה מאחר שלמרביתם אין פנסיה כי הם עזבו את שוק העבודה.
|
|
|
|
|
בפרקליטות החליטו לדאוג לעובדיהם, במיוחד לאלו המתמודדים עם תיקי ראש הממשלה ויזמו עבורם קבוצות תמיכה וטיפול לבצר את החוסן הנפשי. יוזמה ברוכה מאוד וחשובה, בלי גרם של ציניות וביקורת. כל ארגון המכבד את עובדיו דואג למפגשי תמיכה, ונטילציה וחיזוק, מפגשי הכלה המעניקים את החמצן הדרוש על-מנת להמשיך להחזיק את הראש מעל פני המים.
|
|
|
|
|
