בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
סטיב פורבס על תוכנית המיסים של ביידן, 29.4.21 / פורבס
מיסוי העשירים צנח [צילום: אוון ווצ'י, AP]
שדלנים של המגזר העסקי ומכוני מחקר שמרנים אינם נלהבים, בלשון המעטה, מתוכניתו של הנשיא ג'ו ביידן להעלות את נטל המס על העשירים. The Tax Foundation טוענת שמדובר בהעלאת מס רווחי ההון לשיעורו הקרוב ביותר מזה 100 שנה. סוזן קלארק מאיגוד לשכות המסחר כינתה את התוכנית "שערורייתית". ג'יי טימונס מהתאחדות התעשיינים אמר שההצעה להעלות את מס החברות היא "ארכאית".
הרטוריקה הזאת מסתירה עובדה בסיסית אחת, טוען דייוויד לנהרדט, בעל טור בכיר בניו-יורק טיימס: התוכנית לא תעלה את המיסוי לשיעורים גבוהים מבחינה היסטורית. אם כל רכיבי התוכנית יאושרו - מס החברות, מס רווחי החברות והמס השולי - המס הפדרלי הכולל על העשירים יהיה נמוך פדרלי מאשר בשנות ה-40, ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. הוא גם יהיה נמוך במעט מזה של אמצע שנות ה-90, מעלה ניתוח של גבריאל צוקרמן מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
הנתונים שמצרף לנהרדט מלמדים, לדעתו, עד כמה מיסוי העשירים צנח ב-70 השנים האחרונות. בעשורים שמיד לאחר מלחמת העולם השנייה, חברות רבות שילמו מחצית מרווחיהן כמיסוי פדרלי (בפועל, בעלי המניות הם ששילמו). כיום, מיסוי החברות הוא רבע בלבד מכפי שהיה בשנות ה-50 וה-60 במונחים של שיעורו מהתוצר.
הצניחה איננה כולה היסטוריה עתיקה. לאורך רוב 25 השנים האחרונות ירד המיסוי המוטל על העשירים, כולל מיסוי החברות, מס ההכנסה, מיסוי הדיבידנדים, מס רווחי ההון ומס הירושה. ברק אובמה שינה את הכיוון של חלק מן הירידה, אבל רק בצורה חלקית. "התוצאה נטו של מדיניות מס ההכנסה הפדרלית ב-25 השנים האחרונות הייתה להוריד את הסכום הכולל שנגבה מבעלי ההכנסות הגבוהות", אומר אואן זידאר מאוניברסיטת פרינסטון.
בין אם תומכים בביידן ובין אם מתנגדים לו - תוכניתו איננה רדיקלית. מסיבה זו, קיימת סבירות גבוהה לכך שהיא לא תזיק לצמיחה הכלכלית כפי שטוענים מבקריה. בשנות ה-90, כאשר שיעורי המס היו גבוהים כמו אלה שמציע ביידן, הכלכלה שגשגה. היא גם גדלה במהירות לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר שיעורי המס היו גבוהים בהרבה.
ההיסטוריה מלמדת, כי שיעורי המס על העשירים אינם הגורם המכריע בצמיחה הכלכלית; אם בכלל, הרי שמיסים גבוהים יותר על העשירים לעיתים מעודדים צמיחה. ההשלכה העיקרית של תוכנית המס של ביידן לא תהיה על שיעור התוצר, אלא על נטל המס היחסי המוטל על העשירים. כאשר הם מגנים את התוכנית כבלתי הוגנת, ארכאית ושערורייתית, העשירים אומרים למעשה שהם נהנים לשלם שיעורי מס נמוכים.
נותרו רק 1,156 איש שצריך לאשר בסנאט - לצד 4,000 משרות אמון פוליטיות ▪ התוצאה היא ממשלה שאינה מתפקדת ומחייבת רפורמה מקיפה (ביידן בקונגרס בסוף אפריל [צילום: AP])
אם גליון הציונים החשוב ביותר של נשיא ארה"ב הוא בתחום הכלכלה, אזי ג'ו ביידן הוא תלמיד מצטיין ב-100 הימים הראשונים שלו – קובע USA Today. מדובר כמובן בנתונים חלקיים ביותר – שלושה חודשים בלבד – אך הם מלמדים על זינוק בכלכלה ופרשנים אומרים שזוהי רק ההתחלה לשנת התאוששות חסרת תקדים. את רוב הזינוק יש לייחס למבצע החיסונים – 40% מהאמריקנים קיבלו לפחות מנה אחת – ובמדינות רבות הוסרו רוב המגבלות על הפעילות העסקית. ואין לשכוח את חבילות הסיוע בסך 4 טריליון דולר של ממשלי טראפ וביידן.
ממשלות מגייסות את רוב משאביהן מהטלת מיסים, והנשיא ג'ו ביידן מכוון לעבר וול סטריט, העשירים והחברות. כדי לממן את תוכניתו להשקיע 2.3 טריליון דולר בתשתיות, הוא מבקש להעלות את מס החברות מ-21% ל-28%. וכדי לממן 1.9 טריליון דולר בחינוך ורווחה, הוא רוצה לגבות יותר מס על רווחי הון ודיבידנדים, ולהעלות את השולי למשתכרים למעלה ממיליון דולר בשנה מ-37% ל-39.6%. המשמעות, אומר אקונומיסט, תהיה הכפלת נטל המס על המשקיעים העשירים שהם חלק ניכר מבעלי המניות.
בנאומו הראשון לקונגרס (יום ה', 29.4.21) הציב הנשיא ג'ו ביידן לארה"ב יעד: "לנצח במאה ה-21". הוא הציג תוכניות להשקעות של טריליונים במשרות, תשתיות וחינוך – ולא רק בהקשר של מדיניות הפנים, אלא גם כחלק ממדיניות החוץ. הנשיא שי ג'ינפינג מתכוון במלוא הרצינות להפוך את סין למדינה המשפיעה ביותר בעולם, ואויביה של ארה"ב רואים את ההקצנה הפוליטית וחוסר הצדק החברתי בה כהוכחה לשקיעת הדמוקרטיה האמריקנית – אמר. "אנחנו חייבים להוכיח שהדמוקרטיה שלנו עדיין עובדת, שהממשלה שלנו עדיין עובדת ושאנחנו יכולים לספק את צורכי הציבור".
נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מבקש מן הקונגרס לאשר את תוכניותיו להשקעות של 4.1 טריליון דולר בתשתיות, בחינוך וברווחה. תוכניות אלו עמדו (יום ה', 29.4.21) במרכז נאומו הראשון של ביידן לקונגרס, ביום ה-99 לכהונתו. הנאום נמשך 70 דקות וברובו המכריע עסק במדיניות פנים. באולם נכחו 200 איש בלבד במקום 1,600 כרגיל, בשל מגבלות הקורונה, והאירוע היה תחת אבטחה מוגברת בשל אירועי 6 בינואר.
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
