משחרר הר-הבית - ילדות ונעורים, צנחנים

חלק שלישי בשיחתי עם ד"ר רמי רום שחקר לעומק את תפקידו של שר החוץ האמריקני ד"ר הנרי קיסינג'ר בקונספירציה של מלחמת יום הכיפורים, שלמרות היות קיסינג'ר יהודי, לדעתו של ד"ר רום, הוא אנטי ישראלי מובהק. בחלק זה דנּו בפגישה סודית של שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר עם יועצו הקרוב של נשיא מצרים, חאפז איסמעיל, במדריד, פחות מחודש לפני פרוץ המלחמה, שאז כנראה נסגרו הקצוות לקונספירציית מלחמת יום הכיפורים, ועל כך ששר הביטחון הישראלי משה דיין שלח תוך כדי המלחמה לקיסינג'ר מכתב חנופה וברך אותו על שקיבל פרס נובל לשלום למרות שדיין ידע עד כמה קיסינג'ר פעל נגד ישראל באותה מלחמה. הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים שהקמתי, חקר לעומק את אירועי מלחמת יום הכיפורים ופִרסם את מִמצאיו לגבי חזית הדרום בספר "ניצחון בסבירות נמוכה", שהוא הספר המעודכן ביותר על אותה מלחמה. אני פרסמתי בספר את מחקרי "השערת הקונספירציה". אני חקרתי את הוויית הצבא והמלחמה ופרסמתי את מִמצאַי בספר "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידות". מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, שאזלו מן השוק, וספרים נוספים על האמת בשאר מלחמות ישראל, שהמִמסד הביטחוני טרח להסתיר והתאמץ לסתום לי את הפה, ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת: survival1940@gmail.com

חלק ראשון ממפגש ראשון מתוך שניים של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים בהנחייתי, המתרכזת במלחמות בעתיד. במפגש הראשון בזום, ב-22 באפריל בספריה הציבורית "לדורות" בלוד בהנהלת אמיליה קודיש, הגיש את התזה סגן אלוף במיל' דן שיאון, שפיקד על טייסת מטוסי כפיר במלחמת לבנון הראשונה. בימים אלה מסיים דן שיאון את עבודת הדוקטורט שלו במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, על "עידן האש: פרדיגמות לחימה חדשות". במפגש הראשון סקר דן שיאון את מהפכת הקיטור, את מהפכת מנוע הבעֵרה הפנימית שהולידה את הטנק והמטוס, ואת המהפכה האלקטרונית שהולידה את הלוחמה האלקטרונית שהופעלה בהצלחה מְרַבִּית במלחמת לבנון הראשונה ושגרמה, לפי פרשנים אחדים, לקריסת ברית המועצות. בחלק ראשון זה עוסק שיאון במהפכת הקיטור. היום אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת המידע והמציאות הווירטואלית, שיוצרת סוג חדש של מלחמות ומשנה הכול, ושרוב אנשי הצבא וראשי המדינות מתקשים להסתגל אליה בגלל עקרון השרידות. את מהפכת המידע בתו הצבאי יתאר דן שיאון וינתח בסדנה שתתקיים בזום ביו חמישי 13 במאי בשש וחצי בערב. להלן קישור לכל מי שרוצה להשתתף:

בשיחת עומק איתי על חמש עשרה השנים שבין 1985 ל-2000, שבהן שקעו צה"ל ומדינת ישראל בבוץ הלבנוני, מספר חיים רמון, לשעבר חבר ועדת החוץ והביטחון, המִשנה לראש הממשלה וחבר הקבינט הביטחוני, על הוויכוחים וההתלבטויות בדרג המדיני של ישראל ביחס לשהוּת צה"ל בדרום לבנון, על תפקודו חסר התוחלת של צה"ל שם; על דרישותיו החוזרות ונשנות לסגת משם, שנדחו בזלזול על-ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל ולא נענו על-ידי חבריו בממשלה לרבות אהוד ברק עצמו; על כשלונו של אהוד ברק להגיע להסדר עם סוריה ועם הפלשתינים ועל אשמתו של ברק, לדבריו, שבמקום לסגת בכבוד צה"ל נקלע למהלך של בריחה שביזה אותו ואת מדינת ישראל.

חלק שלישי משיחה שניה שלי עם סא"ל בדימוס גיא רפאלי, ששימש בתפקיד בכיר במחלקת הביקורות בצה"ל והתמחה בנושא הפקת לקחים. בחלק זה טוען גיא שמציאות תופעת החייל האסטרטגי כמו אלאור אזריה שמהלך שלו זעזע את כל המערכת, מצביעה על אי-הפקת לקחים בצה"ל. לדבריו, תפקיד המפקדים הוא להפיק לקחים מאירועים שלא חוללו תופעות אסטרטגיות שליליות, להנחיל אותם לחיילים בשטחים וכך לצמצם מאוד את התופעה הזאת. בתקופה של פרשת אלאור אזריה השתתף גיא בביקורת ביהודה ושומרון. חודש לפני הביקורת הייתה תקרית במחסום תרקומיה שגררה הרוגים ומהומות. גיא הגיע למחסום בטול כּארם, שוחח עם החיילים במחסום והתברר לו ששום מפקד לא דיבר איתם על האירועים ולא הסביר מה הלקחים ואיך יש לנהוג כדי להימנע מהתלקחות מהומות.

בחלק ראשון של שיחת עומק ראשונה עם תת-אלוף במיל' (עדיין) יו טוב תמיר על צה"ל וגייסות השריון במחצית הראשונה של שנות השישים במאה שעברה. שוחחנו על הלימודים שלו בפנימייה הצבאית בחיפה יחד עם הרמטכ"ל, לימים, אמנון ליפקין-שחק ז"ל ועם האלוף בדימוס מתן וילנאי; על גיבוש גייסות השריון של צה"ל בעקבות "מבצע קדש"; על כך שבבית הספר לקצינים, שבו היה צוער, לא הכשירו את מפקדי הפלוגות לעתיד לפקד על לוחמים; על מפקד הפלוגה יוצא הדופן שלו, אביגדור (יאנוש) בן גל, ועל כך שהמשימה הראשונה שהטיל עליו יאנוש הייתה להחזיר לבסיס 17 נפקדים של הפלוגה שהתגוררו בשכונות עוני, והפכו אח"כ לחיילים ולוחמים מצוינים.