ברגע בו מישל גארט וידאה שההנחיות הפדרליות החדשות לגבי עטיית המסיכות בארה"ב הן אמיתיות, היא פנתה לבתה בת ה-14 ושאלה: "את עדיין צריכה לעטות מסיכה לבית הספר מחר?". גארט תהתה האם מי שאינם מחוסנים יימנעו גם הם ממסיכות – בניגוד להנחיה המדברת על מחוסנים בלבד – ויסכנו את בתה לפני שתוכל להתחסן. בלא מערכת המוודאת מי התחסן ומי לא, גארט אינה יכולה לדעת.

חששות אלו נפוצים, מציין וושינגטון פוסט. במדינה מפולגת קשות, רק מעטים מאמינים שחסרי המסיכות יהיו כולם מחוסנים. העדר האמון, בתוספת הפוליטיזציה המתמשכת של הקורונה, קורעים לגזרים את אסטרטגיית בריאות הציבור הבנויה על ההנחה שהאמריקנים יעשו את הדבר הנכון. רק שליש מהאמריקנים כבר מחוסנים לגמרי, כך שכל היתר אמורים להמשיך לעטות מסיכות – אך כאשר הממשל דוחה בעקשנות את הרעיון של אישורי התחסנות, הכל תלוי במערכת של כבוד. "תצטרכו לסמוך על כך שהאנשים הגונים מספיק", אומר בגלוי ד"ר אנתוני פאוצ'י. התוצאה הצפויה היא סוג של משבר קיומי, מזהיר ריצ'רד קרפיאנו, סוציולוג רפואה וחוקר בריאות הציבור מאוניברסיטת קליפורניה. אמון הוא הדבק המחזיק את החברה. "אם הוא נפגע בצורה משמעותית כאשר מדובר בבריאות שלנו, של יקירנו או שכנינו – זה אינו מצב טוב", הוא אומר.

חוסר אמון נרחב בין האמריקנים אינו חדש, והקיטוב הפוליטי אשתקד היה הגבוה ביותר מזה עשרות שנים. ההתנהגות במהלך המגיפה מילאה תפקיד בהיחלשות האמון, כאשר אמריקנים רבים סירבו לעטות מסיכות ולשמור על מרחק חברתי והתעקשו להתנהג כאילו דבר לא אירע. גארט אומרת, שהיא ובתה ימשיכו לעטות מסיכות, מחשש שמא דווקא מי שיימנעו מכך יהיו בלתי מחוסנים.

וואייט הנאטיב מניו-יורק אומר שיש לו קצת יותר אמון בסובבים אותו. הוא מניח שרוב האמריקנים יצייתו להנחיות, ושמי שלא יעטו מסיכות כעת – לא עשו זאת ממילא לכל אורך המגיפה. הנאטיב מאמין שהוא מוגן די הצורך באמצעות החיסון, אפילו אם מסביבו יהיו חולים. מנהלת המרכז לבקרת מחלות, רושל ולנסקי, אמרה בדיוק את זה: המחוסנים מוגנים. הנאטיב חושש, שאם לא יעטה מסיכה, יהיו שיחשבו שהוא מזלזל בבריאותם, ולכן הוא ימשיך להחזיק מסיכה על פרק ידו כדי שיוכל לעטות אותה ליד התקהלויות כדי שהסובבים אותו ירגישו בנוח.

הגישה של הנאטיב תקל את חששותיהם של מי שאינם יכולים להתחסן מסיבות שונות, אומרת סוציולוגית הרפואה אנדראה פולונג'יו מאוניברסיטת קליפורניה. פולונג'יו, שבעצמה אינה יכולה להתחסן מסיבות רפואיות, אומרת שההנחיות החדשות דוחפות בחזרה לבתיהם אותה ואת הדומים לה. "כאשר הייתה חובת מסיכות, לפחות ידענו שכל מי שסביבנו עושים משהו כדי להפחית את הסיכון שלנו. אבל כעת, אפילו קניות במכולת פחות בטוחות מבחינתנו".

ליסה לינדסטרום, שהחלימה מסרטן ארבע פעמים, אינה בטוחה האם החיסון שלה יגן עליה כפי שהוא מגן על נעדרי בעיות רפואיות קודמות, והיא מחכה להנחיות מהאונקולוג שלה האם להיות בחברתם של אחרים ללא מסיכות. קרפיאנו אומר כי זוהי דוגמה לסיכון ההידבקות שיצרו ההנחיות של המרכז לבקרת מחלות, והוא מצפה לוויכוח ציבורי סביב עסקים שידרשו הוכחת חיסון כתנאי לכניסה אליהם. ובינתיים, ארה"ב תיאלץ להתמודד עם התוצאות של העדר אמון הדדי.