קוד השינוי

צפיתי בתוכניתם של אופירה וברקו בערוץ 12, (17.6.2021), בהן ראיינו השניים את שרת החינוך החדשה (ד"ר יפעת שאשא-ביטון) ואת שר האוצר הנכנס (אביגדור ליברמן). כדרכם, כמות הדיבורים שלהם כמנחים וכמטרד לשיחה אינטליגנטית ששטפו את שני הראיונות, הציפה והטביעה כל סיכוי לנהל דיאלוג אינטליגנטי עם שרים בעלי פוטנציאל משמעותי לגבי תוכניותיהם במשרדים החשובים עליהם הם מופקדים. בשני הראיונות תוך דקות ספורות "פתרו" המראיינים את כל בעיות המדינה בהבל-פה של שאלות וסיסמאות. לא כך תתרום תקשורת ישראלית אחראית לסיכויים לשינויי משילות וייעול המשק שהצורך בהם מסתמן בברור בעקבות חילופי הגברי הממשלתיים.

לא הכל יסתדר "מחר בבוקר"; קרוב לוודאי שלפחות מחצית הדברים לא יפתרו במהלך קדנציה אחת ואחרים יקודמו אך לא יושלמו. שלוש בעיות עיקריות תמנענה זאת: רמת הניהול, זמינות המשאבים ותרבות העשייה. שלושתן מצויות במקומותינו בחוסר ושלושתן אינן מתפתחות באמצעות קיצורי-דרך ו"קפיצות מדרגה".

אילו הייתי צריך לייעץ לבנט, כיצד להיאבק בסתירות פנימיות אלה: ציפיות מוגזמות, משאבים מוגבלים וניהול מפגר - הייתי ממליץ בין היתר לשתף את הציבור בתהליכים, לפחות בכל הנוגע לקביעת סדרי העדיפות התקציביים ולוחות הזמנים ליישום; השתתפות שקולה גם ללקיחת אחריות.

עליו להקים במשרד ראש הממשלה צוות לתכנון לאומי ומעקב ביצוע. שכן, אין זה סוד שאחת הלקונות החמורות בתפקוד ממשלות ישראל לדורותיהן היא החלטות שאין מאחוריהן תוכנית יישום מחייבת (יעדי-משנה, תקציב ולוחות זמנים לבדיקת התקדמות). כמו-כן, אין בממשלה גורם העוקב אחר ביצוע החלטותיה והמסוגל להתריע לראש הממשלה אילו החלטות הן בגדר אבן שאין לה הופכין.

במסגרת הגישה החדשה, על הממשלה לערוך רשימה של הנושאים החשובים ביותר בתחום מדיניותה הכוללת שבהם תתמקדנה פעולותיה המרכזיות - לא יותר מ-50 נושאים (5-3 נושאים לכל משרד). 3 חברות סקרים מובילות תערוכנה סקרי דעת קהל בהם תיבחן עמדת הציבור לגבי תוכן הרשימה, דרוג חשיבות הנושאים ודרוג דחיפותם. ממצאי הסקרים ישמשו לבניית מטריצת עבודה למערך הממשלתי לשנתיים הקרובות, ובהתאם להם יוקצו תקציבים למשרדים המופקדים על ביצועם. תוכנית עבודה זו תהיה תוכנית-האב הממשלתית המחייבת. בנושאים אחרים, יהיה טיפול אד-הוק שוטף במטרה לשמר מצב קיים בתקופת יישום התוכנית. לקראת חילופי ראשי הממשלה (בעוד כשנתיים), יבחן מימוש התוכנית, תעודכן התוכנית בהתאם ותפורסם תוכנית-המשך.¹

לאור העובדה שאין כיום במשרד ראש הממשלה גוף שבקיא בשלל הנושאים החשובים הקיימים, אפשר שיש להטיל ניהול מאמץ זה על המל"ל ולתגברה בהתאם. בכל נושא מהנושאים המרכזיים, יקבע משרד מוביל אחד (פרויקטור), שישא באחריות לתכלול ולניהול הכולל (עמידה ביעדי-העל) של המשימה כולה. הוא שידווח לממשלה מדי רבעון על ההתקדמות בנושא כולו.

סביר להניח שרמת הניהול והמיחשוב אינה זהה בכל משרדי הממשלה - עובדה שלילית כשלעצמה. בעקבות השינויים בנורמות העבודה להן הורגלנו בעידן הקורונה וההתייעלות הגדולה הנדרשת במשק, שאיננה אפשרית ללא מחשוב לעומק של תהליכי הניהול השליטה והתקשורת, לרבות השילוב עם "עבודה מהבית", (מבוזרת) - ניהול אינטגרטיבי אפקטיבי מרחוק הוא צורך אמיתי. דרך ניהול ממשלתית כוללת היא אפוא דרישת סף בלתי-ישירה אך קריטית להתפתחות המערך הממשלתי ויכולתיו.

בארגון העבודה בצורה זו או דומה לה, ינתן מענה ראוי לחמש דרישות שיש בהן משום שינוי כולל של תרבות הניהול במדינה: קביעת יעדים ויעדי ביניים מוגדרים; מעקב ביצוע החלטות ממשלה; תקצוב לפי סדר עדיפות המשקף גם את דעת הציבור; כתובת מרכזת אחת לכל פרויקט לאומי (נושא גדול); עבודה מטריציונית משולבת ומסונכרנת המאפשרת לראות בממשלה מנהלת-על אינטגרטיבית, במקום אגד מבוזר של מאמצים בלתי-מסונכרנים.

אין ספק שממשלת השינוי תיבחן בהתמדה על-ידי ידידים ויריבים מול תקופת רה"מ היוצא. אחת הכישלונות המובהקים של שלטון נתניהו היה ניהול לקוי של נושאי הפנים. לפיכך, אחד ממבחני ההצלחה החשובים של "ממשלת השינוי" יהיה הפעלת שידוד מערכות כולל בתחום זה.