נתניהו מתחרה מול עצמו על התואר המפוקפק: "נגע", "מגה-נגע" או "פגע"-לאומי. אף שאני מתייחס בדרך ארץ לחלק בלתי מבוטל מהישגיו בזירה הבינלאומית, אינני מתייחס כך להתנהלותו בזירות הפנים, במיוחד לאחר שהפסיד באשמתו הברורה את מקומו ומעמדו הקודמים. כראש האופוזיציה, התנהלותו דומה לזו שנקט בשנתיים האחרונות כראש ה
ממשלה: מול שועי-עולם הוא רב-פוּדל, ומול עמיתיו בישראל הוא על הרצף שבין "נגע" ל"פגע": בין זומם לבין מחבל בפועל באינטרסים לאומיים ובטובת הציבור.
אין ספק שזכותו לבקר את הממשלה והקואליציה נשמרת לו, אולם ליבת הבעיה הכפולה היא: א. סיגנונו הבוטה. ב. הציבור אינו מקבל שום הסבר רציונלי לגינוייו החוזרים ונשנים את עמיתיו בפוליטיקה. זו דרכו גם מול חברי ה"ליכוד" וחסידיו במחנה "הימין". לאחר שהציבור מאס בדרכו והוכיח זאת בהרחקתו מראשות הממשלה, גערותיו ונזיפותיו מיותרות. מאדם עתיר ניסיון וידע כמוהו, מותר ורצוי לקבל הערות, הצעות וחלופות-מדיניוּת, כלכליות או ביטחוניות; למעשה, זהו תפקידו העיקרי כאופוזיציה - לדרוש מהממשלה תוכנית עבודה סדורה ולבחון את מידת הצלחתה ויעילות יישומה. כיום זהו למעשה כרטיס הביקור האופוזיציונאלי שלו, שהרי מי שישפוט את הממשלה על מעשיה כממשלה ואותו על איכות תפקודו כאופוזיציה, הוא הציבור. האם לא למד דבר מהדחתו?!
תכסיסים זולים בהם הוא נוקט לרוב, שיבוש עבודות הקואליציה והממשלה תוך פגיעה בטובת הציבור ובאינטרסים לאומיים - נוסו כבר על ידו בעבר הרחוק והקרוב; כיום אלו אינן מטבעות העוברות לסוחר, ובמקרה שלו במיוחד. כיום, הדרך היחידה הפתוחה לפניו לחזור ולהיות פוליטיקאי רלוונטי, היא ההגינות, תרבותיות והשיטה הדמוקרטית.
אם יצליחו חוגי ה"שמאל" והמפלגות הערביות או חלקם לנצל את הכשלת "חוק האזרחות" לגיוס תנועת-המונים שיבקשו בשם החוק שבטל להגר לישראל, תהפוך ההצלחה המינהלית הזמנית של נתניהו ומפלגתו בכנסת לכישלון אסטרטגי לאומי ואידאולוגי ממעלה ראשונה, באשמתו. כך גם יהיה להם ההישג המינהלי הזמני, לבומרנג פוליטי רב-עוצמה.
מומלץ לצוות הקואליציה לאמץ קידום אינטנסיבי של חוקי-היסוד החסרים או החייבים תיקון והשלמה, כאחת מדרכי המאבק, מבלי לחכות להשתתפות נתניהו בכך. כמו-כן, להכין את כולם להצבעה סופית בדיוני צוותי-העבודה וועדות הכנסת, במקביל להכנת הצעת-תקציב המדינה. בעיתוי הנכון רצוי להעלות את השניים - שהם ליבת ביסוס מעמדה של ממשלת השינוי - להצבעה סופית במליאה, בזה אחר זה: תקציב, ולאחר שיאושר - את החקיקה המשלימה.
העברת התקציב ושורה של חוקי-יסוד מהותיים כגון שאלת יחסי הגומלין בחקיקה ובשיפוט בין הכנסת לבית המשפט - ביטול תקדימים סותרים ומתן "בכירות" ברורה לכנסת על פני בית בית המשפט בתחום החקיקה - תסתום את הגולל על הסיכוי הממשי של נתניהו ו"הימין" הדוגמטי להפיל את הממשלה ולשבש את עבודתה מדי יום ביומו. מצב כזה יגדיל את סיכויי שרידות הממשלה, את יכולות תיפקודה ואת תיקון עיוותי השנים האחרונות במערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.
האמת ניתנת להאמר שהתנהלות נתניהו בחודש הראשון לכהונתה של ממשלת "השינוי", עוררה תהייה וסימני שאלה רבים. רב-האומן הפוליטי, שנחשב כאשף התמרון ביחסי הפנים בתוך המדינה במשך קרוב ל-12 שנים, הסתובב בזירה כמוכה סנוורים, כשכישוריו ויכולותיו המורכבים והמקיפים מתגמדים ומתכנסים לצבר של כלי-נשק פרימיטביים בתחום ניבולי הפה ודברי-הבלע. הטחת דברים חריפים ונדושים, סממני זילזול אישי ביריבים, טענות סרק והבטחות "בומבסטיות" וחסרות אמינות, הפכו לכלי-הנשק הכבדים באמתחתו. נוצר הרושם שהאיש נקלע ל"הלם קרב" בעקבות הדחתו.
בשבוע האחרון מסתמנים, מתוך דווחי פרשנים והדלפות של יודעי-ח"ן, על כוונות חדשות מצד נתניהו לפתח מהלכי-תגובה רחבים ועמוקים יותר דוגמת פרישה מ"
הליכוד" והקמת מפלגת "ימין" חדשה, שתרכז רוב בכנסת שידיח את ממשלת "השינוי". בדרך כלל אין עשן ללא אש ואפשר שכוונות מסוג זה מתרוצצות במחנה נתניהו, היה ויתברר שבמהלכי התגרות פרימיטיביים ומחוללי נזק ציבורי כולל, אין די בכדי להפיל את הממשלה. עד להעברת חוק התקציב, המאבק בקורונה פגישה בין בנט לביידן והתייצבות מדיניות החוץ האזורית של הממשלה החדשה,
1 יציבותה אכן רופפת ומידת האמון הציבורי בה נמוכה יחסית.
שני מבחנים עיקריים למינוי ראש ממשלה במצבים מיוחדים, כאלה העומדים בפנינו: התאמה ואמון הציבור; רק צירוף השניים, הופך מועמד בכוח למועמד בפועל. להערכתי, נתניהו הפסיד את ראשות הממשלה בגלל משבר אמון. אל לחברי הקואליציה ובראשם רה"מ בנט להתפתות לסגנונה של האופוזיציה. מצגים מעין אלו שראינו השבוע מצד רה"מ לשעבר, בהם, מבלי שהתבקש לכך, ניהל מו"מ עם חברות התרופות "פייזר" ו"מודרנה" על-מנת למקם עצמו שוב במרכז הבמה, מעידה על תחילתו של אובדן עשתונות.
הנורווגי של בנט - ורגע המבוכה 
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
