שופטת בית המשפט לתעבורה ברמלה, שלהבת קמיר-וייס גזרה שנתיים וחצי מאסר בפועל על יוסי גרציאני, נהג מכונית פרטית, שהורשע בגרימת מותם של רויטל זילברבוש, בת 18, וחברה פנחס אלבז, בן 22, מתוך התרשלות. כמו כן גזרה השופטת על גרציאני חצי שנה מאסר על תנאי, 15 שנות פסילת רישיון נהיגה ו-10,000 שקל קנס.
השופטת קבעה כי ב-23.12.05 בשעה אחת וחצי אחר חצות נסע גרציאני במכונית פולקסווגן פסאט בכביש 40 מצפון לדרום במהירות של 144 קמ"ש לפחות, נכנס לצומת גינתון, שבה חוצה כביש 443 את כביש 40 ברמזור אדום ופגע במכונית הונדה שבה נסעו אלבז וזילברבוש.
מתברר כי גרציאני הבחין בהונדה, נכנס לצומת תוך כדי בלימה והתנגש בה במהירות של 131 קמ"ש לפחות.
הרשלנות שיוחסה לגרציאני הייתה נהיגה במהירות מופרזת, כניסה לצומת באור אדום, כניסה לצומת בלתי פנוי, נהיגה שלא בהתאם לתנאי הדרך ונסיבותיה ונהיגה שלא בהתאם לנהיגתו של נהג סביר.
הכתובת הייתה על הקיר
התביעה במשפט ציינה כי כבר הורשע בעבר שלוש פעמים על נהיגה במהירות מופרזת, ופעמיים נפסל רישיונו בשל כך. "הכתובת הייתה על הקיר", אמרה התובעת.
בגזר הדין ציינה השופטת כי מדבור בנהג שלא הפנים הלקח, לא השכיל לעצור ולחשוב על תוצאותיה של נהיגה במהירות מופרזת, נסע במהירות מסחררת, וגרם לגדיעת פתיל חייהם של שני בני אדם. השופטת הוסיפה כי גרציאני בחר לנהל את המשפט מתחילתו ועד סופו, לא חסך צער וכאב ממשפחות ההרוגים, ולא מצא מקום לפנות אליהן במילות תנחומים.
"אין זה המקרה הקלאסי העגום של גרימת מוות ברשלנות", כתבה השופטת. "בתיק זה, במובחן מתיקים רבים אחרים, מצטברים שיקולים רבים, לחובתו של הנאשם, כדי שיהא בהם, לנטות לעבר רף הענישה המכסימלי הנקוב בחוק. הנאשם יכול היה למנוע בנקל תוצאתה הקשה של התאונה ומשלא עשה כן, רובץ לפתחו נטל כבד של אשם, שצריך למצוא ביטויו אף ברף הענישה אשר יושת עליו".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
