בין סתיו חולף לחורף מתדפק

בֵּין חָצָב נוֹשֵׁא בְּתִפְרָחְתוֹ הַסְּתָיו חוֹלֵף
וְרוֹתֶם נוֹשֵׁא חֹרֶף מִתְדַּפֵּק עַל נוֹפֵינוּ הַצּוֹהֲלִים וְהַמִּתְקָרְבִים.
בְּלוֹרִית שֵׁיבָתִי הַנִּבְדֶּרֶת מְבַקֶּשֶׁת לְלַטֵּף בְּשִׁיחַ אֶת הַנּוֹף,
דְמָמָה צוֹנֶנֶת עַל פָּנַי
מִשְׁתָּאָה מַבִּיטָה בָּרוּחַ
צוֹפָה עַל קַו הָהָר שׁוֹאֶלֶת
הַאִם אַגִּיעַ לַפְּגִישָׁה עִם סַבְיוֹנֵי הָאָבִיב
שֶׁיָּבוֹאוּ לְכָאן אַחֲרֵי הַחֹרֶף הַזּוֹעֵף,
הַאִם אַצְלִיחַ לְהַגִּיחַ בְּפָנִים רְטֻבּוֹת
מִתּוֹךְ חֶשְׁכַּת חֹרֶף דָּמוּעַ לְחַבֵּק
בָּאָבִיב מַרְבָד צָבוּעַ בְּסַבְיוֹנִים -
אֲנִי חוֹשִׁשׁ שֶׁכְּבָר לֹא!
אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא אוּכַל לַחֲצוֹת מְרוֹמֵי מַעֲלוֹת
מִתְפַּתְּלוֹת בְּאֶמְצַע הֶעָשׁוֹר הַתְּשִׁיעִי לְחַיַי.