המירוץ לבונדסטג הגרמני צמוד מאוד והקמת הממשלה הבאה עשויה להיות משימה סבוכה וארוכה - מעלים הסקרים האחרונים. 60.4 מיליון גרמנים זכאים להצביע בבחירות היום (יום א', 26.9.21), המסיימות את 16 שנות כהונתה של הקנצלרית אנגלה מרקל. תוצאות המדגמים יפורסמו עם סגירת הקלפיות (19:00 לפי שעון ישראל).

הבונדסטג מונה לפחות 598 מושבים, אך כיום יש בו 709 חברים ומספרם לאחר הבחירות עשוי להגיע ל-800. זאת, בשל שיטת בחירות סבוכה, הכוללת שני פתקים לכל מצביע: הצבעה ישירה לנציג המחוז והצבעה יחסית למפלגה. בגרמניה יש 299 מחוזות בחירה, והמנצח בבחירה הישירה בכל אחד מהם נכנס לבונדסטג. לאחר מכן נבדקות התוצאות ב-16 המדינות המרכיבות את גרמניה.

ממספר המושבים הבסיסי (598) מופחת מספר המושבים שניתנו למפלגה שניצחה בפחות משלושה מחוזות או זכתה בפחות מ-5% מכלל הקולות (אחוז החסימה), ואת היתרה מחלקים בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה בהתאם למספר הקולות שקיבלו. אם מפלגה זכתה במושבים ישירים בשיעור העולה על חלקה בבחירה היחסית, היא תקבל את כל המושבים הישירים - אך המפלגות האחרות יקבלו יותר מושבים כדי להבטיח שחלקן היחסי הכולל ישקף את שיעור הקולות שקיבלו בבחירות היחסיות. לכן, מספר החברים תמיד עולה בהרבה על המינימום.

ההערכה היא שלבונדסטג הבא ייכנסו שש מפלגות: הנוצרים-דמוקרטים, מפלגתה של מרקל, בראשה עומד כיום ראש ממשלת מדינת נורדיין-וסטפאליה (הגדולה בגרמניה), ארמין לאשט; הסוציאל-דמוקרטים, שהיו שותפיה של מרקל, בראשם עומד שר האוצר, אולַף שולץ; הירוקים בראשותה של אנאלנה בירבוק; המפלגה הדמוקרטית החופשית בראשותו של כריסטיאן לינדנר; "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית-קיצונית, בראשותם של יורג מוּתֶן וטינו קרופאלה; והשמאל, לשעבר הקומוניסטים של מזרח גרמניה, בראשותם של ג'אנין ויסלר וסוזנה הניג-ווסלו.

מסע הבחירות עבר טלטלות רבות: הוא החל בהובלה של הירוקים, עבר ליתרון ניכר של הסוציאל-דמוקרטים וכעת הוא צמוד מאוד. הסקרים האחרונים נותנים לסוציאל-דמוקרטים 26%-27.5%; הנוצרים-דמוקרטים מקבלים 24.4%-25%; לירוקים יש 16%-17.1%; הדמוקרטים החופשיים (הליברלים) מקבלים 10.5%-12.5%; לימין הקיצוני יש 10%-11.8%; ולשמאל - 5%-6.7%. אם תחזיות אלו יתאמתו, עשויה לקום בגרמניה - לראשונה בעידן שאחרי המלחמה - קואליציה בת יותר משתי מפלגות.

ההערכות לגבי הקואליציות השונות זוכות לכינויים על בסיס צבעיהן של המפלגות, למעט "הקואליציה הגדולה" של הנוצרים-דמוקרטים והסוציאל-דמוקרטים, זו השולטת כיום. על-פי הסקרים הנוכחיים, לקואליציה כזו עשויים להיות רק קצת יותר מ-50% מן המושבים בבונדסטג, ותזוזה של מספר מושבים עלולה למנוע את הקמתה. יתר האפשרויות הן "קואליציית רמזור" של הסוציאל-דמוקרטים, הדמוקרטים והירוקים; "אדום-ירוק-אדום" של הסוציאל-דמוקרטים, הדמוקרטים והירוקים; "קניה" של הנוצרים-דמוקרטים, הסוציאל-דמוקרטים והירוקים; "ג'מייקה" של הנוצרים-דמוקרטים, הדמוקרטים והירוקים; "שחור-ירוק" של הנוצרים-דמוקרטים והירוקים; ו"שחור-אדום-צהוב" של הנוצרים-דמוקרטים, הסוציאל-דמוקרטים והדמוקרטים. הימין הקיצוני אינו שותף לגיטימי בעיני אף אחת מן המפלגות האחרות, למרות כוחו הגובר.

קווי המדיניות העיקריים

הבחירות בגרמניה מתרכזות בענייני פנים, אם כי יש הבדלים בין המפלגות גם בנושאי חוץ - למרות שהמפלגות העיקריות תומכות בעיקרון באיחוד האירופי ובנאט"ו. ההערכה היא, שתוצאות הבחירות לא ישנו את מדיניותה של ברלין בנושאים נוספים ובהם ההגירה והקשרים הכלכליים הקרובים עם רוסיה וסין. אלו נושאי הפנים המרכזיים עליהם ישפיעו התוצאות.

מיסוי. הסוציאל-דמוקרטים מבקשים להכביד את הנטל על העשירים: להעלות את המס השולי מ-42% ל-45% ולהחזיר את מיסוי העושר - בין היתר כדי לממן את העלאת שכר המינימום מ-12 ל-13 דולר לשעה. הנוצרים-דמוקרטים מתנגדים להעלאת מיסים כלשהי, בנימוק שמטופש לעשות זאת כאשר המשק מתאושש מן הקורונה.

מדיניות הרווחה. הזדקנות האוכלוסייה הגרמנית הופכת את נושא הפנסיות לחשוב במיוחד. גיל הפרישה הנוכחי הוא 66 ואמור לעלות ל-67 ב-2031. שולץ הבטיח שלא להעלותו, בעוד לאשט תומך בהעלאה ל-67 ואף רמז שלדעתו יש צורך בהעלאה נוספת.

שינויי האקלים. הסוציאל-דמוקרטים הודיעו שיגבילו את מהירות הנסיעה המירבית ל-130 קמ"ש, במטרה להקטין את צריכת הדלק, והבטיחו להגדיל את מספר המכוניות החשמליות. הנוצרים-דמוקרטים לא פירטו את מדיניותם ולאשט הדגיש את הצורך למנוע פגיעה בתעסוקה אגב ההתמודדות עם האקלים. שתי המפלגות תומכות בהפסקת השימוש בפחם ב-2038 - תאריך מאוחר מדי לדעת המומחים. שתי המפלגות הבטיחו לשתף את הירוקים בממשלה הבאה, ואם יקיימו את ההבטחה - האקלים יהיה נושא מרכזי על סדר יומה.

תשתיות. שולץ מבקש להשתמש בהעלאת המיסים כדי לממן השקעות נרחבות בתשתיות שלדבריו הן חיוניות לעתידה של גרמניה, כולל בניית 100,000 דירות מסובסדות. לאשט מעדיף שהשוק החופשי יעשה את שלו, והוא מציע להפחית את המיסים כדי לעודד בניית 1.5 מיליון דירות בארבע השנים הבאות.