השאלה עולה בארוחות שישי ברחבי בריטניה: עד כמה המחסור בדלק ובמוצרים אחרים ועליית מחיריהם קשורה לקורונה ועד כמה היא תוצאה של הברקזיט? תומכי הברקזיט מצביעים על המגיפה, בעוד תומכי ההישארות מצביעים על עזיבת האיחוד האירופי. סאנדיי טיימס מנתח ומגיע למסקנה, כי האמת היא ששני הגורמים תרמו למצב הנוכחי: הנתונים מלמדים, כי בחלק מן התחומים מצבה של בריטניה גרוע משל מדינות האיחוד, ובחלק מהם – הנזקים דומים. יש כמובן עוד גורם ישן: חוסר יעילות וכישלון בתכנון, אבל זה סיפור אחר.

הפרשים בהכנסות

ההכנסה הממוצעת בבריטניה ב-12 החודשים עד יולי השנה עלתה ב-5% לעומת השנה הקודמת, בעיקר בשל ההתאוששות מן הקורונה. בהשוואה ל-2019, נרשמה עלייה של 4% בשנתיים – שיעור שנתי של 2%, שאיננו יוצא דופן בקנה מידה היסטורי. בחודשים האחרונים, בשל המחסור ועליית המחירים, השכר הריאלי בבריטניה ירד. גם באיחוד האירופי העלייה הממוצעת בשנתיים האחרונות היא 2% לשנה. האינפלציה הייתה קרובה לאפס, אך גם ביבשת היא צברה תאוצה בחודשים האחרונים (כמו גם בחלקים אחרים של העולם המפותח).

טענתו של בוריס ג'ונסון לפיה השכר עולה, אינה נתמכת בנתונים. אין ראיות לכך שהמחסור בידיים עובדות יוביל למשק של כישורים גבוהים ושכר גבוה. הירידה בהגירה בשל הברקזיט עשויה להוביל לעלייה מסוימת בשכר, אבל כוח הקנייה של הליש"ט עלול להישחק בשל האינפלציה. נכון לעכשיו, כוח הקנייה של האירו דומה לשל הליש"ט, מה שמלמד שהברקזיט איננה הסיבה.

משבר המשאיות

מספר נהגי המשאיות המורשים בבריטניה ירד ב-15% בארבע השנים שקדמו לקורונה, בשל עזיבת המקצוע או פרישה לגמלאות. מבין 24 מדינות אירופיות, רק בלוקסמבורג הירידה הייתה חדה יותר. 40,000 מבחני נהיגה למשאיות בוטלו בבריטניה בשל הקורונה; מספר אזרחי בריטניה להם יש רישיון שכזה ירד בשנה האחרונה ב-7%, ואילו מספר הנהגים הזרים העובדים בבריטניה צנח ב-30%. בגרמניה ובצרפת ירד מספרם ב-5% בארבע השנים שלפני המגיפה, בעוד באיטליה ובהולנד הוא עלה ב-5%. גם באירופה יש ירידה במספר הנהגים, אך המצב בבריטניה גרוע בהרבה.

הברקזיט הוריד את האטרקטיביות של עבודה בבריטניה מבחינת נהגים אירופים, הן בשל מדיניות ההגירה והן בשל העיכובים בגבולות. ברור שהקורונה תרמה את חלקה בשל ביטול הטסטים, אך הברקזיט הוא שהחמיר מצב גרוע ממילא, ולכן בריטניה נפגעה יותר מכל מדינה אירופית אחרת.

מחסור בידיים עובדות

בבריטניה יש למעלה ממיליון משרות פנויות – מספר שיא – מאז נפתח המשק מחדש. בחודשים יוני-אוגוסט השנה היה מספר המשרות הפניות הגבוה ביותר בענפי האירוח והמזון, כאשר 90,000 איש עזבו אותם בשנה האחרונה. בחודש יולי היו 34% מן המשרות העונתיות בלתי מאוישות – שיעור חסר תקדים. במדינות האיחוד האירופי יש מחסור דומה, במיוחד בחקלאות. עובדים המגיעים ממזרח אירופה ומאפריקה אינם יכולים לבוא כעת, בשל הקורונה. מוקדם יותר השנה, כוח העבודה בגוש האירו היה 2.6 מיליון פחות מאשר ערב הקורונה.

המחסור בעובדים בענפי המסחר, האירוח ועוד הוא בעיקרו תוצאה של הקורונה, לא של הברקזיט. עם זאת, בריטניה נפגעה עוד יותר בשל חוסר רצונם של עובדים מאירופה לחזור אליה, לאחר ששבו לבתיהם במהלך המגיפה, וייתכן שהברקזיט השפיע על החלטתם.

הסחר הבינלאומי

הסחר בין בריטניה לאיחוד עלה בצורה חדה בסוף 2019, כאשר סוחרים בריטים צברו מלאי מחשש לשיבוש בסחר עם היבשת בשל הברקזיט שנכנס לתוקפו ב-31.1.20. הוא צנח בצורה חדה עוד יותר בתחילת 2020, לפני שהתאושש חלקית באביב. נכון להיום, הייצוא הבריטי לאיחוד חזר לרמות שלפני הקורונה, בעוד הייבוא ירד ב-10%; הייצוא לשאר העולם ירד -10%. הייצוא האירופי ליתר חלקי העולם עלה ב-11.4% ביולי השנה לעומת אשתקד. כעת הוא גבוה יותר מאשר לפני המגיפה עם כל שותפי הסחר העיקריים של האיחוד – ארה"ב, סין, שווייץ ורוסיה – ורק לא עם בריטניה.

ביצועי הסחר הבריטי היו חלשים, במיוחד בייצוא של מחוץ לאיחוד. זהו מצב מדאיג, שכן הברקזיט אמור היה להגדיל את הסחר מחוץ לאירופה. לא ברור עד כמה ממנו נובע מהברקזיט, שכן המידע חלקי ובלתי אמין, ויש רק מעט נתונים על השירותים המהווים 40% מהייצוא הבריטי לאיחוד.

עליית מחירים

האינפלציה בבריטניה הגיעה בחודש אוגוסט לשיעור שנתי של 3% לאחר עלייה של 0.9% באותו חודש – המדד הגבוה ביותר מאז 2006. הסיבה העיקרית היא התייקרות התחבורה בשל עליית מחירי הדלק, אשר עלו מתחילת השנה בבריטניה בשיעור גבוה מאשר ב-26 מבין 27 מדינות האיחוד. גם בגוש האירו עמדה האינפלציה באוגוסט על 3% והיא צפויה לעלות ל-3.4% כאשר יתפרסמו נתוני ספטמבר. המגמות בשנתיים האחרונות משני עברי התעלה היו דומות, אם כי כאמור הדלק התייקר ביבשת פחות מאשר בבריטניה.

קשה לומר מה בדיוק מניע את האינפלציה, למרות שברור שהתייקרות הדלק העולמית היא גורם משמעותי. העובדה שהמגמות בבריטניה ובאיחוד דומות – כמו גם בחלקים אחרים של העולם – מלמדת שהברקזיט איננה גורם מרכזי. צוואר הבקבוק בשרשרת האספקה העולמית בשל התפרצויות הקורונה הוא הסיבה העיקרית להתייקרויות.

מסקנות

בריטניה נפגעה מן הקורונה בצורה קשה במיוחד, ולכן אין פלא שגם כלכלתה נפגעה קשות ושההתאוששות איטית. אי-אפשר להאשים את הברקזיט באחריות למחסור בידיים עובדות, לקשיים בשרשרת האספקה ולעליית מחירי האנרגיה. לעומת זאת, המחסור בנהגי משאיות והשלכותיו הם תוצאה ייחודית של הברקזיט. כמו-כן, ברורות השלכות הפרישה על הסחר ותנועת העובדים. השלכות הקורונה הולכות ומתפוגגות, בעוד אלו של הברקזיט נמשכות ואף מחמירות.

התמונה הכוללת, מסכם סאנדיי טיימס, היא של בעיות קצרות טווח בשל הקורונה, כאשר בנוסף להן ניצבת בריטניה בפני התאמות מבניות הנדרשות בשל הברקזיט, ואשר בטווח הבינוני-ארוך יהפכו אותה לענייה יותר. תמונה זו אינה עולה בקנה אחד עם הבטחתו של ג'ונסון למשק יעיל יותר ובעל הכנסות גבוהות יותר.