הרב גורן הפציר ברבין: אל <br>תמסור את הר-הבית לחוסיין

ביחס לתפילות בכותל המערבי כתב הרב גורן ליצחק רבין כי ייחודו של הכותל המערבי כמקום תפילה ליהודים הוא חדש מבחינה היסטורית ואינו עולה על 300 שנה. "תחילתו מאז הגזירות וההגבלות שהטילו השליטים המוסלמים על היהודים וביטול בית הכנסת והמדרש שהיה קיים במשך מאות בשנים על הר-הבית. אבל בשום פנים ואופן אין זכות לכותל, שכל קדושתו היא באשר הוא תוחם את הר-הבית, להיות תחליף להר ה'", ציין בחריפות. עוד הוסיף כי התפילות ליד הכותל מסמלות את הגלות של העם ואת גירושו מהר-הבית. "התפילות שלנו על הר-הבית מסמלות את שיבת העם לארצו ולמקום קדשו", כתב.

הרב גורן, שהיה ידוע בחריפות לשונו, עקץ במכתב את הרבנים החרדים וכתב כי הם חוששים לעלות ולהתפלל על הר-הבית "מחוסר ידיעה טופוגרופית והלכתית". "יבושם להם, אבל לנו ולעם כולו יש לאפשר התפילה החופשית על הר-הבית ולמוסלמים יש לתת גישה חופשית ושליטה במסגדים שלהם על הר-הבית, אבל חס וחלילה מלהסגיר לידי הוואקף או בידי המלך חוסיין את הריבונות על הר-הבית כולו".

בהקשר זה - של המלך הירדני חוסיין - הפציר הרב גורן בראש הממשלה רבין שלא ללכת שולל אחרי דיס-אינפורמציה שמנסה המלך הירדני להלעיט את ממשלת ישראל ולפיה הוא היה תמיד השליט על הר-הבית. "אין לטענה זו שחר, כי בימי המנדט הבריטי לא היה לחוסיין ולעבר הירדן כל אחיזה בירושלים ובהר-הבית, וכשם שהוא השתלט במלחמת השחרור בכוח על הגדה המערבית, כך השתלט בכוח על ירושלים ועל הר-הבית. אין בטענת חוסיין כל אחיזה במסמכים בינלאומיים - הוא שלט גם ביו"ש וגם בירושלים בתור כובש זר, ושום גורם בעל סמכות בינלאומית לא העניק לו כל מעמד בגדה המערבית", ציין הרב גורן והוסיף כי כך אמרו לו שני נשיאים אמריקניים - ג'ימי קרטר ורונלד רייגן - כשנפגש איתם בבית הלבן.

"אין לנו כל התנגדות שהמלך חוסיין יעלה להר-הבית להתפלל במסגדים, אבל אין להעניק לו זכויות של ריבונות על הר-הבית, ואין לאפשר לו לתלות דגל ערבי על המסגדים", כתב והזכיר הבטחה שהעניק לו ראש הממשלה מנחם בגין שלפיה ישראל לא תעלה על הדעת הנפת דגל נכרי על הר-הבית.

"עבור המוסלמים אין להר-הבית עצמו שום קדושה. אין הם חולצים נעליים בכניסתם להר-הבית ורק בכניסה למסגדים חולצים הם נעליים, בו בזמן שהיהודים נצטוו לחלוץ נעליים בכניסה להר-הבית... משהריבונות הממשית בידינו - אל לנו ולך בשום פנים ואופן למסור חלק כלשהו, ובוודאי שלא החלקים המותרים בכניסה ותפילה תחת כיפת השמיים לריבונות זרה. אני מקווה שבכל משא-ומתן עם חוסיין מלך ירדן ועם גורמים בינלאומיים אחרים תעמוד בכל הכוח על זכויותינו בהר המוריה... אני תקווה כי בעת הכרעת תדע לעמוד בעוז ותעצומות לא להסגיר את הר-הבית בידי נכרים", לשון המכתב.